מדד קרינת על-סגול
מדד קרינה אולטרה סגולה או מדד קרינת UV (באנגלית: Ultraviolet index) הוא אמצעי מדידה בינלאומי של עוצמת קרינה אולטרה סגולה בייצור כווית שמש במקום ובזמן מסוים. המדד פותח על ידי מדענים קנדיים ב-1992, ב-1994 אומץ על ידי ארגון הבריאות העולמי והארגון המטאורולוגי העולמי. שימושו העיקרי הוא בתחזיות יומיות המכוונות לציבור, וזמין יותר ויותר כתחזית לפי שעה.
המדד מתוכנן בקנה מידה לינארי פתוח, ביחס ישר לעוצמת קרינת UV שגורמת לכוויות שמש על עור אנושי. לדוגמה, אם אדם בעל עור בהיר (ללא קרם הגנה) מתחיל לקבל כוויות שמש כעבור 30 דקות במדד ברמה 6, אז אותו אדם צפוי לקבל כוויות כעבור 15 דקות במדד ברמה 12 - כפול במדד, כפול במהירות.
המטרה של המדד היא לעזור לאנשים להתגונן בצורה אפקטיבית מקרינה אולטרה סגולה, אשר יש לה תועלת בריאותית כאשר החשיפה היא מתונה, אך חשיפה ממושכת גורמת לכוויות שמש, הזדקנות העור, פגיעה ב-DNA, סרטן העור, פגיעה בעין כקטרקט. ארגוני בריאות ממליצים כי אנשים יגנו על עצמם אם הם מבלים זמן רב בחוץ כאשר רמת הקרינה היא 3 ומעלה.
תיאור
המדד מתוכנן בקנה מידה לינארי, עם ערכים גבוהים המיצגים סיכון גדול יותר לכווית שמש בשל חשיפה לקרינה אולטרה סגולה. רמה 0 מייצגת אפס קרינה אולטרה סגולה, מצב המתרחש למעשה בלילה. רמה 10 תוכננה במקור לייצג פחות או יותר את אור השמש בצהרי קיץ עם שמים בהירים. כיום ערכי קיץ שכאלה נפוצים בקווי רוחב טרופיים, גבהים הרריים, ואזורים עם דלדול שכבת האוזון מעל הממוצע. מיטות שיזוף רבות מייצרות קרינה אולטרה סגולה גבוהה יותר. השיא של רמת המדד על גבי הקרקע נמדד ב-29 בדצמבר 2003 והיה 43.3. המדידה התבצעה בהר הגעש Licancabur אשר בבוליביה, למרות שמדענים אחרים חולקים על כך שהייתה מדידה גבוהה מ-26.
בעוד שמדד הקרינה יכול להיות מחושב באמצעות מכשירי מדידה ניידים, אשר מבצעים מדידה ישירה של קרינה אולטרה סגולה במקום ספציפי, הערכים שניתנים בתחזיות מבוססים לרוב על מודל ממוחשב. על אף שלעיתים התחזית לא נכונה (במיוחד כאשר ישנם שינויים פתאומיים בכמות העננים), לרוב יש דיוק ברמה של ±1 במדד.
כאשר המדד מוצג על בסיס יומי, הוא מייצג את עוצמת הקרינה סביב הנקודה הגבוהה ביותר של השמש במהלך היום, צהריים, האמצע בין הזריחה לשקיעה. נקודה זה מתרחשת בדרך כלל בין 11:30 ל-12:30, או בין 12:30 ל-13:30 באזורים בהם מופעל שעון קיץ. התחזית מבוצעת על ידי מודל ממוחשב שלוקח בחשבון השפעות של מרחק וגובה השמש, שכבת האוזון, מצב העננים, זיהום אוויר, מידת האלבדו מפני השטח וגובה פני הקרקע. החישובים משוקללים לטובת אורכי גל על סגול שבהם העור האנושי הוא הרגיש ביותר.
איך משתמשים במדד
ההמלצות להגנה הן:
| מדד הקרינה | צבע | סיכון של פגיעה מחשיפה
לשמש ללא הגנה, למבוגר הממוצע |
המלצות להתגוננות |
|---|---|---|---|
| 0-2.9 | ירוק | "נמוך" | להרכיב משקפי שמש בימים בהירים, למרוח קרם הגנה אם יש שלג על הקרקע שגורם להשתקפות הקרינה, או אם יש עור בהיר. |
| 3-5.9 | צהוב | "בינוני" | ללבוש בגדים ארוכים אם שוהים בחוץ. להשאר במקום מוצל בצהריים, הזמן שבו השמש חזקה ביותר. |
| 6-7.9 | כתום | "גבוה" | לכסות את הגוף עם לבוש מיוחד המגן מפני קרינה אולטרה סגולה, להשתמש בקרם הגנה בעל מקדם 30 PFS לפחות, לחבוש כובע, להפחית את זמן השהייה בשמש למינימום האפשרי ולהרכיב משקפי שמש. |
| 8-10.9 | אדום | "גבוה מאוד" | להשתמש בקרם הגנה בעל מקדם 30 PFS לפחות, ללבוש חולצה, להרכיב משקפי שמש ולחבוש כובע רחב. להפחית את זמן השהייה בשמש למינימום האפשרי. |
| 11+ | סגול | "קיצוני" | יש לנקוט בכל אמצעי ההגנה: קרם הגנה בעל מקדם 30 PFS לפחות, בגדים ארוכים, משקפי שמש, כובע רחב. להפחית את זמן השהייה בשמש למינימום האפשרי. |
הערות
כאשר מפרשים את מדד הקרינה והמלצותיו יש לקחת בחשבון את הנקודות הבאות:
- עוצמת הקרינה האולטרה סגולה המגיעה לפני כדור הארץ תלויה בזווית השמש בשמים. בכל יום השמש מגיעה לזווית הגבוהה ביותר (העוצמה הגבוהה ביותר, הצל הקצר ביותר) בצהריים, דבר המתרחש רק בסביבות 12:00.
- כמו כן, עוצמת הקרינה יכולה להיות גבוהה או נמוכה ביחס למשטחים בזוויות שונות ביחס לאופק. לדוגמה, אם אדם הולך או עומד בחוץ, החשיפה לקרינה לעיניים וחלקים אנכיים של העור, כמו הפנים, יכולה להיות חמורה יותר דווקא כאשר השמש נמוכה.
- עוצמת הקרינה יכולה כמעט להכפיל את עצמה כאשר יש השתקפות משלג, או משטח בוהק אחר כמו מים או חול.
- ההמלצות מתייחסות למבוגר ממוצע עם עור שזוף במקצת. אנשים בעלי עור כהה יותר צפויים לעמידות גבוהה יותר בפני חשיפה לשמש, בעוד נדרשת הגנה גבוהה יותר לילדים, קשישים, בעלי עור בהיר, וכאלה אשר יש להם רגישות לשמש עקב בעיות בריאותיות.