מגדל הבינלאומי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגדל הבינלאומי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
המגדל מרחוב אחד העם

מגדל הבינלאומי הוא מגדל משרדים בתל אביב שבו שוכנים משרדי ההנהלה המרכזית של הבנק הבינלאומי והסניף הראשי. הבניין ממוקם באזור העסקים של שדרות רוטשילד, בין הרחובות שד"ל ויבנה. בנייתו החלה ב-2005 והסתיימה ב-2009.

אדריכלות

המגדל תוכנן על ידי משרד האדריכלים האמריקאי Pei-Cobb-Freed, מייסודו של האדריכל הנודע איי אם פיי, המיוצג בישראל על ידי משרד ניר-קוץ אדריכלים שתיכנן את המגדל בפועל. הבניין דומה בתכנונו למגדל הבנק של סין שבנה פיי בהונג קונג, ומבקש לייצג בדומה אליו תחכום ועוצמה כלכלית וכן שקיפות ניהולית הבאים לידי ביטוי בעיצובו של המגדל.

גובהו של הבניין הוא 132 מ'[1] והוא כולל 28 קומות וחמש קומות חניון. הוא בנוי בצורת חמש מנסרות משולשות שכל אחת מתנשאת לגובה אחר והן יוצרות מערכת גאומטרית המבוססת על זוויות של 30 ו-60 מעלות בכל הבניין.

שימור

בדומה לפרויקטים אחרים במרכז ההיסטורי של תל אביב, מגדל אלרוב ושימור בית השגרירות הרוסית השכנים ופרויקט מגדל בנק לאומי ברחוב יהודה הלוי, גם בניין זה זכה לתוספת של אחוזי בנייה בזכות התחייבותו לשמר שני מבנים היסטוריים הצמודים אליו: בית ועד הקהילה בשדרות רוטשילד, ובית רבקה גרינוולד ברחוב שד"ל. שני מבנים אלה, שהוקמו בשנותיה הראשונות של העיר, שולבו בתכנון האדריכלי הכולל. בית ועד הקהילה, המחובר פיזית אל המגדל החדש, משמש כחלק מן הסניף הראשי של הבנק. המגדל עצמו בנוי בעורף הבניינים ההיסטוריים ולא בקדמת המגרש הצמודה לרחוב.

במסגרת הליך השימור של שני המבנים ההיסטוריים, שנעשה על ידי אדריכל אמנון בר-אור הוחדרו קורות פלדה תחתם ונחפרו כלונסאות אשר הרימו אותם למעשה באוויר ואיפשרו את בנייתו של חניון תת-קרקעי מתחת לכל שטח המגדל והמבנים המשוחזרים. בפינתו הצפונית, פינת הרחובות רוטשילד ושד"ל, נבנתה רחבה ציבורית פתוחה שממנה הכניסה אל לובי הבניין.

שקיפות

הנהלת הבנק הבינלאומי ביקשה לתכנן עבורה בניין שיהיה שקוף ככל האפשר ויסמל את השקיפות בעבודת הבנק. אחת הבעיות הבסיסיות בבניית קירות מסך שקופים בבניינים באקלים הים תיכוני הוא ההתחממות המהירה של פנים הבניין. בבניינים שונים נפתרת בעיה זו על ידי מיזוג אוויר, הצורך כמויות עצומות של אנרגיה ועל ידי זכוכיות כהות ומסננות קרינה המפחיתות את כמות האור החודרת למבנה דרך הזכוכית ובכך מקטינות את אפקט ההתחממות, אולם בכך נגרמת פגיעה ברמת השקיפות של הקירות.

קירות המסך

בבניין זה יושמה טכנולוגיה חדשנית בישראל המאפשרת בניית קירות מזכוכית שקופה כמעט לחלוטין וצריכה מינימלית של מיזוג אוויר.

החלונות בנויים משתי שכבות של זכוכית עם חלל אוויר ביניהן.בחלל שבין הזכוכיות קיימת תנועה רציפה של אויר, כאשר האוויר בחלל זה נפלט באופן קבוע החוצה מן הבניין דרך פתח מיוחד ויונק לתוכו אוויר מתוך חלל המשרדים של פנים הבניין. מערכת מיזוג האוויר של הבניין שואבת את האוויר הלא מטופל מחוץ לבניין במקום שאיבת "אוויר חוזר" מתוך פנים הבניין כפי שקיים ברוב המקומות. באופן זה, בשכבת הביניים שבחלונות הבניין נמצא באופן מתמיד אוויר קריר המתחמם בעצמו לפני פליטתו החוצה, וזאת מבלי להעביר חום אל פנים המבנה. פתרון זה גם מונע את התחממות הזכוכית הפנימית בתוך המשרד.

בנוסף, בכל אחד מחלונות הבניין מותקנת מערכת תריסים חשמלית המחוברת למחשב מרכזי אחד. מחשב זה שולט בפתיחת התריסים, זווית הטייתם ומידת סגירתם את החלון, לפי חישובים אוטומטיים הלוקחים בחשבון את כיוון וזווית השמש ואת הטמפרטורה. מנגנונים אלה הופכים את הבניין לגורד השחקים הירוק הראשון בישראל. מערכות אלו הן כאמור חדשניות בתחום הבנייה בישראל.

פרסים

בחודש ינואר 2011 העניקו[2] השר להגנת הסביבה ומנכ"ל מכון התקנים למגדל, תו תקן המגדיר אותו כ”מגדל המשרדים הירוק הראשון בישראל”

בחודש דצמבר 2011 זכה המגדל בפרס "האוסקר של ענף הבניה" מטעם התאחדות הקבלנים[3] בשתי קטגוריות: מבנה משרדים ומבנה לשימור בשל:

”המאמצים המשותפים של הקבלן ושל צוות התכנון, להשכיל להוציא לפועל בצורה מרשימה את כוונותיה של מחלקת השימור בעיריית תל אביב.... על התוצאה המרהיבה של מבנה משרדים מודרני השוכן בתוך מבנה לשימור”

בשנת 2012 נכלל המגדל[4] כפרויקט היחיד מישראל, בין הזוכים בפרס הארכיטקטורה החשוב בעולם (the international architecture awards), המוענק על ידי "המכון לעיצוב וארכיטקטורה בשיקגו" ו"המרכז האירופי לארכיטקטורה, אמנות ועיצוב".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל הבינלאומי בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23521172מגדל הבינלאומי