לוזאן
 | |
| קתדרלת לוזאן | |
| מדינה |
 שווייץ |
|---|---|
| קנטון | וו (קנטון) |
| נפה | לוזאן |
| ראש העיר | Daniel Brélaz |
| תאריך ייסוד | נפילת האימפריה הרומית |
| שטח | 41.37 קמ"ר |
| גובה | 495 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 129,273 (2007) |
| ‑ במטרופולין | 311,411 (2007) |
| ‑ צפיפות | 3064 נפש לקמ"ר (2007) |
| קואורדינטות | 46°31′N 6°38′E / 46.517°N 6.633°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.lausanne.ch | |
לוזאן (בצרפתית: Lausanne; באיטלקית: Losanna; בעבר בגרמנית: Losanen) היא עיר הבירה של קנטון ווֹ (Vaud) דובר הצרפתית שבדרום-מערב שווייץ, והעיר הרביעית בגודלה במדינה.
גאוגרפיה
לוזאן שוכנת על הגדה הצפונית של אגם ז'נבה (Lac Léman), מול אביאן-לה-בן (Évian-les-Bains) הצרפתית, ובמרחק 60 קילומטר על שפת האגם מהעיר ז'נבה. לוזאן היא העיר החמישית בגודלה בשווייץ, אחרי בזל, ציריך, ברן וז'נבה, והשנייה בגודלה בין ערי שווייץ דוברות הצרפתית, אחרי ז'נבה. אוכלוסייתה (נכון לדצמבר 2003) מונה 126,766 תושבים. לוזאן מצויה בלב אזור דובר צרפתית.
תושבי לוזאן, כמו תושבי שווייץ ככלל, אינם דתיים במיוחד וכמו מרבית דוברי הצרפתית בשווייץ, הם ברובם נוצרים פרוטסטנטים. לוזאן, ובפרט הפרוור שלה הקרוי "רנאן" (Renens), מחזיקים בשיא השווייצרי בקליטת מהגרים מקנטונים אחרים ומארצות אחרות. לוזאן מוקפת בפרוורים קטנים ורבים כגון שמונת הפרוורים הלוזאנאים המערביים.
בתקופת הקרח היה אזור לוזאן של היום מכוסה בקרחון ענק שלא אפשר חיים במקום. מרכז העיר לוזאן של ימינו, בנוי על שטח מוקף צוקים שנחצבו בידי קרחונים נעים בסוף תקופת הקרח. לוזאן אמנם נמצאת באזור הרמה השווייצרית, המכונה על ידי השווייצרים "המישור השווייצרי", אולם היא הררית למדי, ובמרכז העיר שלה יש גשרים רבים שמגשרים מעל תהומות.[1][2][3] במרכז לוזאן בניינים בני קומות אחדות, שכניסה אחת שלהם היא בקומה התחתונה - ברחוב המצוי בתהום, והכניסה השנייה שלהם היא בקומה העליונה - ברחוב שעל ראש הצוק. על הגשר הארוך ביותר, המכונה "הגשר הגדול", יש רחוב ובניינים הבנויים עליו עצמו. הרמה השווייצרית מישורית בהשוואה להרי האלפים ולהרי היורה, אך היא אינה מישורית כשלעצמה. לוזאן הררית ביחס לרוב שטחי רמה זו.
היסטוריה
הפרהיסטוריה של לוזאן מתחילה עם סוף עידן הקרח ונגמרת בחתימת הסכם השלום בין יוליוס קיסר לבין השבט ההלווטי שגר אז במקום. מהתקופה שלפני קיסר יש ממצאים ארכאולוגים אך לא עדויות כתובות. בתקופה הרומית היה היישוב במקום, על שפת האגם, באזור שקרוי היום רובע "אוּשִי". עם חורבן רומא, היישוב במקום עבר אל בין הצוקים - אזור המשמש היום כמרכז העיר.
קתדרלת לוזאן היא המבנה הגותי המפורסם ביותר שבשווייץ. בנייתה החלה ב-1275 וארכה יותר ממאה שנה (קשה לקבוע מתי הושלמה ויש הטוענים שהיא מעולם לא הושלמה[4]). בעקבות בניית הקתדרלה העתיק אחד מהבישופים החשובים באירופה את מושבו אל העיר. ענייני העיר נוהלו תחילה מהקתדרלה, אך בעקבות התערבות הבישוף בהם, בנו תושבי לוזאן בית עירייה,[5].[6] בית עירייה זה היה אחד מבתי העירייה הראשונים בעולם. בפרוור של לוזאן הקרוי סן-סולפיס שוכנת אחת הכנסיות העתיקות בשווייץ (Eglise de Saint-Sulpice),[7][8] שנבנתה במאה ה-12. בשנות התשעים נשרף חלק מכנסייה זו בידי אנשי כת השטן.
שיא שווייצרי שלוזאן מחזיקה בו הוא שיא באורך תקופת השלום שבה. בלוזאן לא הייתה מלחמה מזה 500 שנה (מאז כיבושה בידי אנשי ברן ב-1536). זאת בניגוד לחלק מערים אחרות דוברות הצרפתית שבשווייץ, שאליהן פלש נפוליאון בונפרטה ובניגוד לערים דוברות הגרמנית שבהן התחוללה מלחמת האזרחים השווייצרית. ב-2003 הופרע השקט של לוזאן בהפגנות[9] אלימות וונדליסטיות[10] של אנרכיסטים מכל רחבי אירופה שנאספו למחות על פגישת הG8 – שמונה מנהיגי המדינות המתועשות,[11][12] שנערכה באוויאן שבצרפת, מעבר לאגם. אף על פי שתושבי לוזאן התכוננו להפגנות, אטמו את חלונות הראווה בלוחות עץ[13] והסתגרו בבתיהם כשבוע, המפגינים הצליחו לזרוע הרס רב.
לוזאן כיום
לוזאן היא העיר דוברת הצרפתית השנייה בגודלה בשווייץ, אחרי ז'נבה, ובניגוד לז'נבה, היא מצויה במרכזו של האזור דובר הצרפתית במדינה. בעיר זו קבעו את מושבם הוועד האולימפי הבינלאומי ובית המשפט העליון של שווייץ.
לוזאן היא מרכז תרבות. קיימות בה מספר אוניברסיטאות, הבולטות בהן UNIL ו-EPFL, ספריות רבות שבגדולה שבהן נאספו כ-500,000 כרכים, ומוזיאונים. מוזיאונים ייחודיים בלוזאן הם אלה העוסקים בהיסטוריה של הקנטון, המוזיאון האולימפי, ואוסף האמנות המנודה והגולמית ([14]Collection de l'Art brut), המכיל את יצירותיהם של אמנים שהתעלמו מכל מסורת אמנותית, רובם של אמנים אלה הם חסרי הכשרה פורמלית, אסירים או כאלה שהיו מאושפזים במוסדות לחולי נפש. חלק מהמוזיאונים של לוזאן מאוגדים בצברים - ארמון רומין מכיל מוזיאונים אחדים, צבר נוסף נמצא בתוך המוסד האקדמי EPFL ובפרוור מורז' מצויה טירת מורז', שבה מוזיאונים אחדים בעלי אוריינטציה צבאית.
העיר מוקפת במסלולי טיול רגליים מסומנים בחיק הטבע, והיא עשירה בגנים ציבוריים. יש בה תחבורה ציבורית מפותחת אפילו בהשוואה לתחבורה הציבורית המפותחת של שווייץ. יש בה רכבת בין-עירונית, ארבעה קווי רכבת קלה, אוטובוסים חשמליים, אוטובוסים מונעי סולר, מוניות, ומעבורות הצולחות את האגם. עד שנת 2006, קו הרכבת הקלה, שקישר את שכונת אוּשי, שעל חוף האגם (374 מטר מעל פני הים) אל תחתית הצוק שבמרכז העיר (495 מטר מעל לים) נקרא "La Ficelle" (סולם חבלים). במסילת ה"פיסל" מצוי, בין שני הפסים הרגילים, פס עם שיניים שגלגל שיניים המצוי בקטר החשמלי נעזר בו כדי לטפס במעלה ההר; משנת 2008, המשכו של קו M2 של הרכבת הקלה עושה גם מסלול זה. האוטובוסים והרכבות בלוזאן נגישים למשתמשי כיסאות גלגלים וללקויי ראייה. אולם, נכון לשנת 2003, בניגוד לתחבורה הציבורית, מבני ציבור רבים בלוזאן, כולל האוניברסיטאות, אינם נגישים לנכים.
מרבית העסקים נסגרים בשעה שבע בערב באמצע השבוע ולקראת שש ביום שבת. ימי ראשון מזכירים את השבת בישראל: רוב החנויות ומקומות הבילוי סגורים. עם זאת, התחבורה הציבורית ממשיכה לעבוד כרגיל. במרכז העיר באזור Flon, Ripphon ואזור הטיילת (Ouchy) ניתן למצוא פאבים, מסעדות ומקומות בילוי שפתוחים גם בימי ראשון. העיר מארחת פסטיבלים בזה אחר זה, במיוחד בתקופת הקיץ, שבמהלכה כמעט כל שבוע יש אירוע אחר המתקיים בעיר, החל ממרתונים וטריאתלונים, דרך פסטיבל העיר, וכלה בהופעות ומופעים שפתוחים כולם לקהל הרחב.
תושבי בתים משותפים בלוזאן נוהגים לחלוק מערכת הסקה מרכזית וגם מכונת כביסה משותפת. בדירה הראשונה בבניינים אלה מתגורר הקונסיירז' (ועד בית בתשלום), המסדר, בין השאר, את התור למכונת הכביסה. הבידוד האקוסטי בבניינים משותפים רבים בלוזאן הוא לקוי או חסר, והדיירים נמנעים מלהתקלח אחרי עשר בלילה כדי לא להעיר את שכניהם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לוזאן |
- אלון איקן, לוזאן - שלווה לצדי אגם ז'נבה, באתר GoTravel