רבי ישעיה הלוי
| פטירה | ג' באייר ה'תפ"ג |
|---|---|
רבי ישראל ישעיה בן רבי אברהם הלוי (נפטר בג' באייר ה'תפ"ג, 8 במאי 1723) היה רב ופרשן ה"שולחן ערוך". מחבר הספר באר היטב (הראשון) על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך.
חייו
נולד למשפחת תלמידי חכמים מפורסמת בברודי. נינו של הרב דוד הלוי סגל, בעל הטורי זהב, בן נין של רבי יואל סירקיש, בעל הבית חדש.
בשנת ה'תפ"ג ניסה לעלות לארץ ישראל עם אשתו ובתו. בג' אייר לנו באכסניה בעיירה מוהילב. במקום פרצה שרפה ושלושתם נשרפו ומתו.[1]
ספרו
בשנת ה'תס"ח הודפס ספרו 'באר היטב' על חלק אורח חיים בשולחן ערוך, הידוע כ'באר היטב הראשון'. רבי ישעיה מזכיר בהקדמתו שקיים חיבור דומה על חלק יורה דעה, אך חיבור זה לא נדפס מעולם. בנוסף, הוא מסביר בה שקיבל על עצמו לכתוב את החיבור כהודאה על כך שניצל ממוות, ושסגנון החיבור קצר בשל מחסור בכסף להדפסה ומפני אהבת הקיצור:
חשבתי דרכי במה אקדם השם שעשה לי נס גדול שהציל אותי מיד הריקים ימ"ש ממש חרב חדה הייתה מונחת על צוארי ויצאתי בשלום, קבלתי עלי דבר זה לשם שמים לברר וללבן מזוקק שבעתיים פירוש על שולחן ערוך אורח חיים, עם כל דינים שנמצאו בכל השאלות ותשובות הראשונים והאחרונים, ועם מה שחנני השם כתבתי בקיצור נמרץ... ולא אוכל לצאת ולבא באריכות בפלפול ובטעמים, כי שערי דמעו"ת ממני ננעלים,[2] והוצאת הדפוס למעלה עולים. והעיקר כמו שכתב הרמב"ם באגרת תחיית המתים, אלו היה אפשר לי לשום התלמוד כולו בפרק אחד לא הייתי משים בשני פרקים...
— מתוך ההקדמה לספרו
רבי יהודה אשכנזי, בעל הספר באר היטב הפופולרי יותר, מזכירו לפעמים כ'באר היטב אשר לפניי'.[3]
הספר לא זכה לתהודה רבה בקרב הפוסקים. רבי יעקב עמדין ביקר את חידושיו ותעוזתו: ”וראיתי בבאר היטב העזה גדולה שכתב כאן על המגן אברהם שטעה, וזה בלי ריח טעם. והוא אחד מהחידושים שחידש בעל אותו קיצור, וגם זו חולה רעה, ליהוי עליה סהדא רבה דלא אתמחי גברא ולא קמיעא” (תרגום: זו עדות גדולה שגם הספר וגם הכותב לא מוחזקים כמומחים).[4]
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של רבי ישעיה הלוי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יונתן שטנצל, איך נשרף בשבת באר היטב הקדמון עם אשתו ובתו, שיעור לשמיעה באתר "קול הלשון"
- א.י גולדראט, ספרי ה"באר היטב" לחלק אורח חיים, תגים ד, עמ' 39-24, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ החיד"א, שם הגדולים חלק א אות י סעיף שצח; רבי מאיר איזנשטט, מאורי אש (כתנות אור) (ורשה תרנ"א), דרוש לפרשת שמיני: ”דרוש דרשתי בתוכחת מוסר לעם בקהל המון חוגג בחודש מנחם [אב] שנת תפ"ג כשיצאתי באלו הן הגולין למדינת פולין מחמת מלשינים, ובתוך הדרוש הזכרתי (הפסד) [הספד] על שריפת הרב החסיד הגדול המחבר באר (הטיב) [היטב] על (ש"א) [ש"ע] א"ח, שבנסוע לארץ הקדושה נשרף הוא ואשתו ובתו בהיותו במלון ביום שבת קודש”.
- ^ משחק מילים, על בסיס המימרא "שערי דמעה לא ננעלו". כוונת המחבר שאין לו מספיק כסף להדפסת ספר ארוך. (בארמית המילים "שערי דמעות" פירושם "שערים של מעות")
- ^ באר היטב הקדמון - פורום אוצר החכמה, באתר forum.otzar.org
- ^ מור וקציעה, אורח חיים סימן קנח
35224649ישעיה הלוי