ימת לדוגה
 | |
| החופים הצפוניים של ימת לדוגה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | קרליה ומחוז לנינגרד שבצפון-מערב רוסיה |
| סוג | ימת מים מתוקים |
| מידות | |
| שטח | 17,891 (ללא האיים) קמ"ר |
| נפח | 837 קמ"ק |
| גובה | 5 מטר מעל לפני הים |
| אורך מרבי | 219 ק"מ |
| רוחב מרבי | 83 ק"מ |
| עומק מרבי | 230 מטר |
| עומק ממוצע | 51 מטר |
| מידע נוסף | |
| נהר מזין | רשימה |
| מקור לנהר | נייבה |
| אגן ניקוז | 276,000 קמ"ר |
| מדינות באגן הניקוז | רוסיה, פינלנד |
| איים | 660 בשטח כולל של כ-435 קמ"ר |
| קואורדינטות | 61°00′N 31°00′E / 61.000°N 31.000°E |
 | |
ימת לַדוֹגַה (ברוסית: Ла́дога או Ладожское о́зеро (לַדוֹז'שְקּוֹיֲה אוֹזֻרוֹ); בפינית: Laatokka (בעבר: Nevajärvi); בקרלית: Luadogu) היא ימת מים מתוקים בקרליה ובמחוז לנינגרד שבצפון-מערב רוסיה, לא רחוק מסנקט פטרבורג והיא הימה הגדולה באירופה וה-14 בשטחה בעולם.
גאוגרפיה
ישנם בימה כ-660 איים בעלי שטח כולל של כ-435 קמ"ר. רוב האיים, כולל ארכיפלג וולאם, קילפולה וקונבץ מרוכזים באזור הצפוני-מערבי של הימה. ימת לדוגה נשפכת למפרץ פינלנד דרך נהר נייבה. הימה ממוקמת כ -40 ק"מ ממזרח לסנט פטרסבורג. שטחה הוא 17,600 קמ"ר - בלעדי איים, אורכה 219 ק"מ, ורוחבה הממוצע הוא 51 ק"מ ועומקה הממוצע 51 מ '. העומק הגדול ביותר שלה, בנקודה מערבית לאי ולעם, הוא 230 מטר.
הימה נגישה לניווט כחלק מאפיק המים הוולגה-בלטי המחבר בין הים הבלטי לנהר הוולגה. תעלת לדוגה עוקפת את הימה מצדו הדרומי ומחברת בין הנייבה לנהר סוויר.
במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר לנינגרד הייתה במצור גרמני מספטמבר 1941 עד מרץ 1943, ימת לדוגה היה חבל ההצלה שחיבר אותו עם שאר ברית המועצות. אספקה וציוד צבאי הובאו לעיר על פני המים והקרח, והחולים והפצועים פונו באותו מסלול.[1]
נהרות הזורמים לאגם לדוגה
באגן הניקוז של ימת לדוגה כ-50,000 אגמים ו-3,500 נהרות הארוכים מ-10 ק"מ. בערך 85% מהמים הנכנסים לימה מגיעים דרך יובלים ופלגים, 13% מגיעים ממשקעים, ו-2% מגיעים ממי התהום.
- נהר סוויר מימת אונגה ממזרח בספיקה של 790 מ"ק לשנייה.
- נהר וולחוב מימת אילמן מדרום בספיקה של 530 מ"ק לשנייה.
- נהר וואוקסה ונהר בורנייה מימת סאימה בפינלנד שבצפון-מערב בספיקה של 540 מ"ק לשנייה.
- נהר סיאס מדרום בספיקה של 50 מ"ק לשנייה.
- נהר אולונקה מאגם אוטוזרו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ימת לדוגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
31241847ימת לדוגה