רבי יוסף אהרן רבינוביץ

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.

הרב יוסף אהרן רבינוביץ (ה'תרי"ג, 1853 – כ"א בכסלו ה'תרפ"ב, 22 בדצמבר 1921) היה רב ליטאי-חסידי, מחבר ספרי פרשנות על התורה ועל התלמוד הבבלי.

תולדות חייו

נולד בעיר סלוצק (אז בפלך מינסק של האימפריה הרוסית, כיום בבלארוס), בן לדוד דוב-בר רבינוביץ', סוחר שישב רוב ימיו במוסקבה, ולדבורה ינטה, שנפטרה כשהיה בן 3. סבו, הרב דב-בר הכהן שפירא, היה אב בית הדין של ניאסוויז' וכונה "ראש הברזל". למד בישיבת וולוז'ין והיה תלמיד הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, מחבר "בית הלוי". בעקבות רבו עבר לסלוצק, ובהמשך עבר איתו לבריסק. בשנת ה'תרמ"ד (1885) נסע לעיר ורשה והדפיס בהוצאתו של יצחק גולדמן חידושים על מסכתות הש"ס בספרו "פרי דוד", על שם אביו. מחברי ההסכמות על הספר הם הנצי"ב, ה"בית הלוי", הרב יהושע רבינוביץ מניאסוויז', הרב אליהו חיים מייזל מלודז', הרב יום טוב ליפמן בסליאנסקי ממיר והרב ירוחם יהודה ליב פרלמן ממינסק. גם חלק הדרושים של הספר יצא באותה שנה, והוא נישא לבילא פויגל, בתו של שלמה שטרן, שוחט מהעיר לוביץ'.

אחרי נישואיו לבילא פויגל בתו של שלמה שטרן שו"ב בעיר לוביץ', שהיה חתנו של הרב מיכאל דב ויינגוט רבה של לוביץ', התיישב לזמן קצר בלוביץ', ולאחר מכן עבר לוורשה. עוד בצעירותו החל להתלבש בלבוש חסידי, ובוורשה התפרסם כבעל מופת, החל לערוך טישים כמנהג האדמ"ורים, ולפיכך נודע בכינוי "דער ליטווישער רבי" או "דער מתנגדישער רבי" (הרבי הליטאי). בשנת ה'תר"ן (1890) יצא לאור ספרו "פרי דוד" מחדש, בתוספת חלק העוסק בחידושים על מסכת חולין בשם "ויוסף אהרן". ספרו "שם אנוש" על התורה התפרסם בשנת ה'תרס"ב (1902) בוורשה. החידושים בספריו מבוססים על שיטת רבו, הרב סולובייצ'יק, פיתוח מוקדם של שיטת בריסק.

בשנות חייו האחרונות סבל ממחלת ריאות קשה. נפטר בכסלו ה'תרפ"ב בגיל 68, ועל קברו בבית הקברות היהודי בוורשה הוקם אוהל.^[1] בעלה של בתו דבורה, הרב מרדכי שרייבמן, הקים בוורשה ישיבה בשם "בית אהרן" על שם חותנו.

בנו, משה, הוציא מחדש את ספרי אביו, והוסיף מכתב היד של האב ספר על מסכת כתובות. את ספרו על מסכת פסחים "זכר לדוד" החל הרב יוסף אהרן רבינוביץ להדפיס בשנות חייו האחרונות, אך גליונות הדפוס אבדו במהלך השואה. ארבעה מדפי הספר מצא בנו, משה, והוא הוציאם בתוך ההדפסה המחודשת של "פרי דוד".