טיגון במלח חם
טיגון במלח חם או טיגון בחול חם (באנגלית: Hot sand frying וכן Hot salt frying) הם טכניקות בישול המשמשות את מוכרי מאכלי הרחוב בבנגלדש, הודו, נפאל, פקיסטן, סין וסרי לנקה.[1] טיגון במלח חם הוא טכניקת בישול ותיקה, ומשמשת גם בכפרים ברחבי אסיה ובמקומות אחרים בעולם. מאכלים רבים מטוגנים במלח חם או בחול חם, אפילו במשקי בית.[2][3]
טיגון במלח חם
פצפוצי אורז הוא חטיף נפוץ בתת-היבשת ההודית והוא אחד המאכלים העתיקים ביותר שם. האורז התפוח נעשה על ידי חימום מלח או חול בכלי שנקרא קראהי (בהודו), פאטיל (בבנגלדש), או ווק על אש בתנור הודי מסורתי, ואז יוצקים לתוכו אורז מבושל או מיובש מראש ומערבבים.[4] לאחר מכן מוציאים במהירות את האורז התפוח בעזרת מסננת מתכת ומצננים.
בפקיסטן, טיגון במלח חם משמש בעיקר את הרוכלים לבישול תירס. הליט (מלח סלעים) מחומם מראש בווק והתירס השלם או גרעינים בודדים קבורים במלח ומדי פעם הופכים אותם. בהודו, טכניקה זו משמשת רוכלי רחוב המוכרים בוטנים מקולפים, חמצה או פופקורן מבושלים במלח שחומם בווק ברזל.
בשיטה אחרת מלח ים גס מחומם בווק גדול לטמפרטורה גבוהה. פריטי מזון יבשים, כמו ביצים בקליפה, נקברים במלח החם ומדי פעם הופכים אותם בעזרת מרית.
טיגון בחול חם
טיגון בחול חם הוא טכניקת בישול נפוצה עבור מוכרי אוכל בצדי הרחובות בסין ובהודו לבישול ערמונים ובוטנים. ווק גדול מלא בחול, שהופך לשחור מהצטברות חלקיקים מוגזים מפריטי המזון המטוגנים, מחומם לטמפרטורה גבוהה. אגוזים, ערמונים נטמנים בחול החם ומדי פעם הופכים אותם עם מרית, ואז החול והאגוזים מופרדים באמצעות מגש גדול של רשת תיל. טיגון חול חם משמש גם בכפרים רבים ברחבי אסיה. טכניקת בישול נפוצה בכפרים היא לעטוף דגים או בשר אחר בעלה בננה, לקשור אותם ואז להניח את עלה הבננה בחול המחומם צד אחד ולאחר נכן בצד השני.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ^ "Technique: Hot Salt Frying". Foodista.
- ^ Church, A. H. (1886). Food-Grains in India. Chapman and Hall. pp. 73–75.
- ^ Dr. Francis Buchanan (Hamilton) (1833). A Geographical, Statistical, and Historical Description of the District, or Zila, of Dinajpur, in the Province, or Soubah, of Bengal. The Baptist Mission Press.
- ^ "Rice: Value Addition". TamilNadu Agricultural University.
38519126טיגון במלח חם