חמלקרת מגו
חמילקרת, (המאה ה-5 לפנה"ס) היה אחרון מלכי קרתגו החזקים משושלת בני מאגו, נהרג בקרב הימרה בסיציליה.
ביוגרפיה
חמילקרת היה מלך קרתגו. מעמד המלכים בקרתגו היה מוגבל מאוד, הם נבחרו בידי מועצת הזקנים לתקופת כהונה מוגבלת. אריסטו טוען שהמלכים נבחרו לפי כישרון, גם הרודוטוס מציין: "חמילקרת זה נבחר למלך על הקרתגים בשל גבורתו".[1] כמו כן הרודוטוס מציין ששם אביו היה חנו, ואמו הייתה יוונייה מסירקוסאי. בקרתגו היו יוונים רבי ונישואי תערובת היו מקובלים למדי. ככל הנראה אביו היה בן לשושלת בני מאגו משפחת האצולה החזקה ביותר בקרתגו אותה תקופה.
ידוע על שתי מלחמות שנערכו בין קרתגו ליוונים בימי שלטונו של חמילקרת. הראשונה התרחשה כאשר הנסיך הספרטני דוריאיוס ניסה לייסד מושבה באפריקה, הקרתגים גרשו אותו משם והוא נמלט לסיציליה שם הוא מת. מלחמה נוספת התרחשה בסיציליה במהלכה נהרסה העיר הרקלאה מינואה.
בסיציליה היה המצב עדין למדי, החלק המערבי של האי היה בשליטת קרתגו. בעוד החלק המזרחי הגדול יותר היה בשליטת היוונים שהקימו שם ערים שנשלטו בידי טיראנים. ההיאחזות באי הייתה חשובה לשני הצדדים, דיודורוס טוען שהייתה ברית מאורגנת בין פרס לקרתגו.[2] אולם משה עמית מעריך שהסופרים היוונים הגזימו כדי לתת למסע חשיארש הראשון ליוון אופי של מסע כולל של המזרח נגד המערב.[3] הרודוטוס טוען שתרון הטיראן של אקראגס כבש את הימרה והדיח את הטיראן טרילוס, שהיה ידידו של חמילקרת. חתנו של טרילוס אנקסילאוס מרגיון אף נתן את שני ילדיו כבני ערובה לחמילקרת. כיבוש הימרה שימש עילה לחמילקרת לתקוף את היוונים.
חמילקרת הביס בקרב את כוחותיו של תרון ועמד לכבוש את הימרה. אולם תרון הזעיק את חתנו גלון שהיה הטיראן של סירקוסאי וגלה. הקרב שנערך בין הצדדים זכה לשם קרב הימרה, על פי טענת הרודוטוס ודיודורוס, חמילקרת הביא עמו 300,000 חיילים, רובם שכירי חרב. וכן 200 ספינות מלחמה ו-6,000 ספינות משא. מספרים מוגזמים לכל הדעות סביר יותר שהיו 50,000 לוחמים קרתגים וכמה מאות ספינות. הקרב הסתיים בניצחון יווני מוחץ, ישנן שלוש גרסאות למותו של חמילקרת. שתיים מהן מצוטטות אצל הרודוטוס:
על פי גרסת המקומיים בסיציליה כאשר התרחש הקרב נעלם לפתע חמילקרת ואף על פי שגלון שלח שליחים לחפשו לא נמצא יותר.[4] הרודוטוס מביא גרסה נוספת בשמם של הקרתגים לפיה כאשר ראה חמילקרת שצבאותיו מפסידים הוא העלה את עצמו כקרבן לבעל.[5] על פי דיודורוס חמילקרת נהרג במהלך הקרב כאשר פרש סירקוסי התפרץ לתוך מחנהו.
בעקבות התבוסה נחלש מאוד מעמד המלכים בקרתגו עדיין נבחרו מלכים אולם הם הפכו תלויים יותר ויותר במועצת הזקנים עד שלבסוף בוטל מעמד המלוכה והוחלף בשופטים. בני משפחתו של חמילקרת וביניהם בנו גיסקו, הוגלו.[6] אולם חזרו ליוקרתם הפוליטית כעבור כמה עשרות שנים. חניבעל מאגו נכדו של חמילקרת נקם את נקמתו בכך שהחריב את הימרה.
לקריאה נוספת
- כתבי הירודוטוס. מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות מאת ד"ר אלכסנדר שור. 2 כרכים. ירושלים, הוצאת ראובן מס, תרצ"ה. עותק דיגיטלי בתוך: אתר דעת. (ספר שביעי, סעיפים 153-167.)
- הרודוטוס, היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998. (ספר ז', 153-167.)
- משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, הוצאת מאגנס, תשס"ב. עמ' 313. (הספר בקטלוג ULI)
- צבי הרמן. קרתגו - המעצמה הימית. תל אביב, עמ' 111–116, הוצאת מסדה, 1963.
- Diodorus Siculus. Library of History. Translated by C.H. Oldfather and others. Cambridge (MA) Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1933-1967. Digitized copy of books 1-32 in: LacusCurtius. (Battle of Himera: book 11.20 ff.)
- Dexter Hoyos, The Carthaginians Peoples of the Ancient World, 2010
הערות שוליים
28337039חמלקרת מגו