טרברסו
.png)
טְרָבֶרְסוֹ הוא אחד משמותיו ההיסטוריים של חליל הצד, וכיום הוא משמש לציין חלילי-צד היסטוריים (או העתקים מודרניים שלהם), להבדיל מחליל המתכת המודרני. השם הוא קיצור המונח האיטלקי Flauto traverso (חליל רוחבי, כלומר המוחזק במאוזן להבדיל מן החלילית המוחזקת במאונך). שמות נפוצים אחרים כיום מתייחסים לתקופה הספציפית של החליל: חליל בארוק, חליל רנסאנס, חליל קלאסי וכו'. בשיח המוזיקלי, משמש המונח טרברסו בדרך-כלל לחליל בארוק.
חלילים רבים מתקופות היסטוריות שונות שרדו עד ימינו, חלקם במצב המאפשר נגינה בהם. כמו כן, בעקבות התפתחות התנועה למוזיקה עתיקה, פועלים כיום בוני כלים הבונים העתקים של חלילים כאלה, ונעשה בהם שימוש רב בקונצרטים ובהקלטות של מוזיקה עתיקה.
חלילי רנסאנס בנויים לרוב מחתיכה אחת של עץ, ובה שישה חורים לאצבעות, ללא מפתחות. חלילים אלו נוצרו לרוב ב"משפחות" של ארבעה כלים בגדלים שונים, ושימשו לנגינה בקונסורט חלילים.
בחלילי בארוק בדרך כלל מתווסף מפתח אחד בנוסף לשישה חורים נוספים לאצבעות. הם בנויים משלושה מפרקים (עד ראשית המאה ה-18) או מארבעה מפרקים (התצורה הנפוצה ביותר כיום). לעיתים המפרק האמצעי בא בכמה גדלים שונים, כך שאותו החליל יכול לשמש לנגינה בגבהים שונים. חליל הבארוק הטיפוסי הוא בסולם רה מז'ור, אך הוא מכוון בכוונון בארוק - חצי טון נמוך מהכוונון המודרני.
ככל שהתפתחו החלילים נוספו בהם מפתחות בהדרגה, וכן חורים נוספים כדי לשנות את הכוונון ולקרבו לכוונון המושווה. המערכת של בונה הכלים תאובלד בהם (Böhm), המבוססת על 15-17 חורים, הופיעה באמצע המאה ה-19 והובילה, בסופו של דבר, להתפתחות חליל הצד המודרני.
