חטף
(הופנה מהדף חטף קמץ)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חטף הוא סימן בניקוד העברי, שמשמעותו קיצור הברה - תנועה חטופה. מקורו בניקוד הטברני, והוא קיים גם בעברית בת ימינו. קיים באותיות גרוניות בלבד (א, ה, ח, ע), אולם יש מספר מקרים יוצאי־דופן לאות שאינה גרונית שנוקדה בתנ"ך בחטף[1].
צורת החטף שתי נקודות זו על גבי זו בדומה לשווא, והוא מופיע תמיד בצמידות לאחד משלושת סימני הניקוד הבאים:
| חטף יחד עם | שם | דוגמה | הגייה בעברית ישראלית | ערך ביוניקוד |
|---|---|---|---|---|
| פתח | חטף פתח | אֲ | a ~ ä ~ ɐ | U+05B2 |
| קמץ | חטף קמץ | אֳ | ɔ | U+05B3 |
| סגול | חטף סגול | אֱ | ɛ ~ e̞ | U+05B1 |
חטף חיריק (◌ְִ) הוא סימן נדיר המופיע בכתר ארם צובא.
הקלדה
השיטה הכללית
ב־Windows 8 ובגרסאות חדשות יותר, וכן במערכות לינוקס, פועלת מקלדת לפי ת"י 1492 2012. לפי התקן הזה, סימני החטף מוקלדים באמצעות לחיצה על מקש Alt ימני והמקש שנמצא מימין למקש האות הראשונה של סימן הניקוד:
- חטף פתח בסימן ], מימין לאות פ
- חטף קמץ באות ר, מימין לאות ק
- חטף סגול באות ב, מימין לאות ס
ב־Windows 7 ובגרסאות ישנות יותר, החטפים מוקלדים במצב Caps Lock ובצירוף מקש Shift והמספרים 1, 2, 3.
חטף פתח
- Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והמקש ] (מימין לאות פ)
- Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: בזמן ש־Caps Lock דלוק, לחיצה על Shift-2
- macOS: Alt-1
- אנדרואיד (מקלדת Gboard): הקשה ארוכה על האות פ
חטף קמץ
- Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והאות ר (מימין לאות ק)
- Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: בזמן ש־Caps Lock דלוק, לחיצה על Shift-3
- macOS: Alt-2
- אנדרואיד (מקלדת Gboard): הקשה ארוכה על האות ק
חטף סגול
- Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והאות ב (מימין לאות ס)
- Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: בזמן ש־Caps Lock דלוק, לחיצה על Shift-1
- macOS: Alt-3
- אנדרואיד (מקלדת Gboard): הקשה ארוכה על האות ס
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חטף |
הערות שוליים
- ^ לדוגמה: "מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט" (בראשית מג יא), "וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח" (קֹהלת ט יב), "וְאַל-תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ" (ישעיה סב ז), "וּטֳהָר-יָדַיִם יוֹסִיף אֹמֶץ" (איוב יז ט).
