זמיובסקאיה באלקה
זמיובסקאיה באלקה (ברוסית: Змиёвская балка[1]) הוא אתר הוצאות להורג בתחומי העיר רוסטוב על הדון, ששימש את הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה.
באוגוסט 1942, לאחר שהנאצים כבשו את העיר, הוצאו להורג בדרכים שונות כ-27,000 איש, רובם יהודים. המקום ידוע כאתר רצח המוני של יהודים הגדול ביותר מסוגו ברוסיה מתקופת השואה, וכיום זהו אתר הנצחה.
רקע
במהלך מלחמת העולם השנייה, חיילים גרמנים כבשו את רוסטוב פעמיים.
הכיבוש הראשון היה קצר (17 עד ה-28 בנובמבר 1941) והם לא הספיקו לארגן השמדה המונית של יהודים (למרות זאת, הוצאו להורג כ-1,000 יהודים באותה עת)[2]. בפעם השנייה רוסטוב נכבשה ב-24 ביולי 1942, וזמן קצר לאחר מכן כבר הוצא צו שחייב רישום של כל היהודים מגיל 14 ולבישת סימני זיהוי מיוחדים.
הוצאות להורג המוניות
יחידת איינזצגרופן D שבפיקודו של וולטר בירקאמפ הייתה אחראית לביצוע ולניהול מבצע השמדת היהודים באזור, בהוראתו הישירה של מפקד עוצבות המבצע SS–10a[3] אוברשטורמבאנפיהרר קורט כריסטמאן[4].
ב-5 וב-6 באוגוסט 1942 שבויי מלחמה סובייטים אולצו לחפור בורות גדולים, ולאחר מכן נורו שם למוות. ב-9 באוגוסט פורסם צו של מפקד עוצבות המבצע SS–10a, ד"ר הרץ, לפיו על האוכלוסייה היהודית של רוסטוב להגיע להירשם ולהתאסף לקראת 8 בערב של יום ה-11 באוגוסט בנקודות מפגש לצורך "יישוב מחדש" על מנת להגן עליהם מפני אלימות האוכלוסייה הלא-יהודית. יהודים שהגיעו לנקודות האיסוף הובלו אל אזור זמיובסקאיה 2, שם נאלצו התושבים לעזוב את בתיהם בקבוצות של 200–300 איש אל אתר ההוצאה להורג, היכן שהמבוגרים נורו למוות (חלקם נרצחו במשאיות גז), הילדים נרצחו באמצעות מריחת רעל על השפתיים. באותו היום הוצאו להורג יותר מ-15 אלף יהודים. אך ההוצאות להורג נמשכו גם בלילות ובימים הבאים[5]. יחד עם היהודים בזמיובסקה נהרגו גם מספר בני לאומים אחרים — בעיקר חברי המשפחות היהודיות. בנוסף, נורו שם גם אנשי מחתרת, חולי רוח, שבויי מלחמה ושאר אזרחי ברית המועצות שהתנגדו לכיבוש הנאצי.
חומרים אודות הוצאות להורג המוניות באתר זמיובסקאיה באלקה נאספו בנובמבר 1943 ונכללו בחומרי הוועדה הממלכתית לחישוב הנזק שנגרם על ידי הנאצים (Чрезвычайная государственная комиссия по установлению и расследованию злодеяний немецко-фашистских захватчиков). חברי הוועדה גם סימנו את מיקומם של קברי האחים. מחקר מודרני קבע שמספרם הכולל של הקורבנות הסתכם ביותר מ-27 אלף הרוגים, רובם יהודים.
בין ההרוגים הייתה גם הפסיכואנליטיקאית הידועה סבינה שפילריין ושתי בנותיה.
זיכרון
בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 הוצב אובליסק ופסל "שבועת החברים" לזכר ההרוגים. אם כי עובדת היותם של מרבית ההרוגים יהודים טושטשה.
בתחילת שנות השבעים, לפי התוכנית הכללית לפיתוח העיר, תוכנן לסלול כביש מהיר שהיה עובר בשטח אתר הירי ההמוני משנת 1942. ב-1973 נסלל רק חלק מהכביש החדש, כאשר באזור חציית הכביש והמפגש עם מסילת ברזל הוצע להקים אנדרטה לזכר קורבנות הפאשיזם. אלא שבתהליך הבנייה פסל "שבועת החברים" והאובליסק פורקו ללא השלמת בנייתה של אנדרטה אחרת.
מתחם הזיכרון המודרני, שכולל גם את מוזיאון ההנצחה, נבנה ביוזמת הפסל ניקולאי אוודיקוב בסיוע האדריכל הראשי של העיר, נוראד נרססיאנץ, והמימון לפרויקט הגיע מעסקים שונים בעיר[6].
פארק הזיכרון כולל מדרונות תלולים מכוסים עשבים. על המדרון הצפוני, סמוך לכביש ישנו מעבר כניסה ובו היכל אבל עשוי מבטון. סמוך לכניסה זו ישנו מסדרון המוביל אל "סמטת הצער", שם דולקת אש תמיד. מספר עמודים המזכירים עמודי דגלים, מסמלים מצבות. חלקו התחתון של אתר הזיכרון כולל מבנה זיכרון ענק, המתנשא מעל לקברם הלא מסומן של עשרות אלפי הקורבנות.
ב-9 במאי 1975 נחנך אתר הזיכרון המוקדש לקורבנות הנאציזם. בשנות ה-90 של המאה ה-20 ובעשור הראשון של המאה ה-21 הידרדר מאד מצבו של האתר: המוזיאון חדל לתפקד, שבילי האספלט התפוררו, הגז במבער של אש התמיד אזל ולא חודש ורק ב-2009 החלו עבודות שחזור ושיקום ביוזמת הקהילה היהודית המקומית ולבסוף אתר הזיכרון שוחזר עד סוף נובמבר אותה שנה[7].
ב-2011 במתחם האנדרטה הוחלף שלט ההנצחה. על השלט הקודם, שהוצב בשנת 2004, היה כתוב: ב-11 וב-12 באוגוסט 1942 במקום זה הושמדו על ידי הנאצים יותר מ-27 אלף יהודים. זהו אתר הנצחת השואה הגדול ביותר ברוסיה". בשלט החדש, המילה "יהודים" הוחלפה בכיתוב: "27 אלף אזרחים שלווים של רוסטוב-על-הדון ושבויי מלחמה סובייטיים
[8].
בדצמבר 2013 עיריית רוסטוב, בהתבסס על החלטת ועדה פנימית למתן שמות לאתרים ציבוריים, החליטה לשנות את נוסח הכיתוב. בשלט החדש נכתב כך: כאן, בזמיובסקאיה באלקה, באוגוסט 1942 חוסלו יותר מ-27,000 אזרחים שלווים של רוסטוב-על-הדון ושבויי מלחמה סובייטיים. ביניהם — בני לאומים רבים. זמייבסקייה באלקה הוא אתר ההוצאות להורג הגדול ביותר בשטח רוסיה שבו הפאשיסטים הכובשים הרגו יהודים בתקופת המלחמה הפטריוטית הגדולה
.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר המוקדש לזמייבסקייה באלקה
- זמיובסקאיה באלקה במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- זמייבסקייה באלקה
- ויקטור אובצ'רנקו. אבני דרך בחייה של סבינה שפילריין
- Movshovich, השואה במחוז רוסטוב: השמדת היהודים באגן המזרחי של ים אזוב // דונסקוי אנאל. שנת 2002: היסטוריה מקומית / הספרייה הציבורית. רוסטוב-על-דון, 1993-2014.
- היסטוריה של זמייבסקייה באלקה // דונסקוי אנאל. שנת 2013: היסטוריה מקומית / הספרייה הציבורית. רוסטוב-על-דון, 1993-2014.
- ויקטוריה סאפרונובה. זמייבקה
הערות שוליים
- ^ משמעות שם האתר ברוסית הוא "ערוץ" או "נקיק הנחשים". לעיתים נקרא "זמייבסקייה באלקה"
- ^ Ростов-на-Дону - Ростовская область - Бабьи Яры России
- ^ בגרמנית: Einsatzgruppe D der Sicherheitspolizei und des SD
- ^ במקור שמו נכתב Kurt Christmann.
- ^ "Холокост в Ростовской области - Змиевская балка - Великая Отечественная война в Ростове-на-Дону". www.donvrem.dspl.ru. נבדק ב-2017-02-19.
- ^ "ЗМИЁВСКАЯ БАЛКА: история и современность / Ростов-на-Дону - Памяти жертв фашизма в Змиёвской балке". www.donvrem.dspl.ru. נבדק ב-2017-02-19.
- ^ Новости Дон-Тр — В Змиёвской балке восстановлен мемориальный комплекс
- ^ С мемориальной доски на «Змиевке» исчезло упоминание о евреях