ז'אן דניס ברדן

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ז'אן דניס ברדן (בצרפתית: Jean-Denis Bredin‏; 17 במאי 1929 – 1 בספטמבר 2021) היה עורך דין והיסטוריון צרפתי. היה מייסד שותף של משרד עורכי הדין ברדן-פראט (Bredin Prat), וחבר האקדמיה הצרפתית.

ביוגרפיה

ברדן נולד בפריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית ב-17 במאי 1929. אביו היה יהודי אלזסי שנשא את השם הירש. אמו הייתה נוצרייה קתולית. כאשר היה ילד קטן הוריו התגרשו, ואמו נישאה ב-1939 לז'אן למייר. באותה שנה מת אביו הביולוגי. מאוחר יותר אימץ את שם משפחתו של אביו החורג בטענה ש"אני לא יהודי ואני לא רוצה שיחשבו בטעות שאני יהודי". ב-16 במרץ 1950 הוא שינה את שם משפחתו לברדן. אחיו למחצה הוא עורך הדין פיליפ למייר, ובתו היא פרדריקה ברדן - נשיאת המרכז הלאומי לקולנוע ולדימוי המונפש (Centre national du cinéma et de l'image animée - CNC).

את השכלתו הוא רכש בלייסי שרלמאן. ב-1950 הוא נעשה לחבר בלשכת עורכי הדין של פריז, וב-1965 הקים יחד עם רובר בדינטר וז'אן פרנסואה פראט את משרד עורכי הדין ברדן-פראט הנחשב כיום לאחד ממשרדי עורכי הדין היוקרתיים ביותר בצרפת. ב-15 ביוני 1989 הוא נבחר לחבר מס' 3 באקדמיה הצרפתית. בנוסף לעיסוקו כעורך דין, ברדן היה ידוע גם כהיסטוריון. ספרו על פרשת דרייפוס תורגם לשפות רבות (ביניהן עברית).

נפטר ב-1 בספטמבר 2021.

ספריו

פרשת דרייפוס, עם עובד, 2003.

La République de Monsieur Pompidou, Fayard, Paris, 1974.
Les Français au pouvoir, Grasset, Paris, 1977.
Joseph Caillaux, Hachette, Paris, 1980.
L’Affaire, Julliard, Paris, 1983, grand prix Gobert 1984, $8^{e}$ prix Fondation Pierre-Lafue 1984, (devenu L'Affaire Dreyfus' par Yves Boisset en 1995).
Un coupable, Gallimard, Paris, 1985.
L’Absence, Gallimard, Paris, 1986.
La Tâche (nouvelles), Gallimard, Paris, 1986.
Sieyès : la clé de la Révolution française, Librairie générale française, Paris, 1990.
Un enfant sage (roman), Gallimard, Paris, 1990.
Battements de cœur, Fayard, Paris, 1991.
Bernard Lazare, de Fallois, Paris, 1992.
Comédie des apparences, Odile Jacob, Paris, 1994.
Christian Ranucci, vingt ans après (Collectif), avec Gilles Perrault, Héloïse Mathon, Jean-François Le Forsonney et Daniel Soulez-Larivière, Julliard, Paris, 1995.
Encore un peu de temps, Gallimard, Paris, 1996.
Une singulière famille : Jacques Necker, Suzanne Necker et Germaine de Staël, Fayard, Paris, 1999 (Prix Nouveau Cercle Interallié 1999)
Rien ne va plus, Fayard, Paris, 2000.
Lettre à Dieu le Fils, Grasset, Paris, 2001.
Un tribunal au garde-à-vous. Le procès de Pierre Mendès France, 9 mai 1941, Fayard, Paris, 2002.
Et des amours desquelles nous parlons, Fayard, Paris, 2004.
On ne meurt qu'une fois, Charlotte Corday, Fayard, 2006.
Trop bien élevé, autobiographique, Grasset, 2007.
Ce rendez-vous avec la gloire, Fayard, Paris, 2009.
L'infamie. Le procès de Riom, février-avril 1942, Grasset, Paris, 2012.