וילהלם שטייר
 | |
| לידה |
22 ביולי 1893 סולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
26 בפברואר 1975 (בגיל 81) קליפורניה, ארצות הברית |
| מקום קבורה | בית הקברות הלאומי ארלינגטון |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה | האקדמיה הצבאית של ארצות הברית |
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1916–1947 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
 לוטננט גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה (משלחת פנצ'ו וייה, הקרב השלישי על האן) מלחמת העולם השנייה (המערכה בדרום-מערב האוקיינוס השקט) | |
| עיטורים | |
 מדליית השירות המצוין (2) מסדר האימפריה הבריטית | |
וילהלם דלפ שטייר (באנגלית: Wilhelm Delp Styer; 22 ביולי 1893 – 26 בפברואר 1975) היה קצין בצבא ארצות הברית בדרגת לוטננט גנרל. ב-1916 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית של ארצות הברית, התגייס לחיל ההנדסה של צבא ארצות הברית והיה חלק ממשלחת פנצ'ו וייה במהלך החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. בין שתי מלחמות העולם למד הנדסה אזרחית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס וקיבל תואר ראשון בתחום זה.
במהלך מלחמת העולם השנייה היה שטייר סגן מפקד חטיבת הבנייה בקורפוס הלוגיסטיקה (אנ') ולאחר מכן בחיל ההנדסה. במרץ 1942 הפך לראש מטה שירותי האספקה (אנ'). באוגוסט 1943 היה לסגן המפקד הכללי של כוחות השירות של צבא ארצות הברית. בתפקיד זה שירת בוועדה למדיניות צבאית, שפיקחה על פרויקט מנהטן.
במאי 1945 הפך לגנרל המפקד של כוחות הצבא במערב האוקיינוס השקט. ככזה עמד בראש בית הדין שדן והרשיע את הגנרלים טומויוקי ימאשיטה והומה מסאהרו בפשעי מלחמה. הוא פרש משירות צבאי ב-1947[1] ומת בגיל 81.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Wilhelm D. Styer, Nuclear Museum
39691032וילהלם שטייר