השומר הדתי
 | |
| סמל התנועה | |
| תאריך ייסוד | ה'תרפ"ט, 1929 |
|---|---|
| תאריך פירוק | ה'תשי"ח, 1958 |
| ארגון גג | המזרחי |
תנועת השומר הדתי נוסדה בשנת 1929 והייתה תנועת נוער ציונית דתית הקשורה למפלגת "המזרחי" באירופה. התנועה שילבה בין פעילות ציונית וחלוצית לשמירה על קיום המצוות והמורשת היהודית. התנועה ייצגה קו שמרן במעט מאשר זה שהיה קיים ב"בני עקיבא". מאפיין מרכזי בתנועה היה השימוש בשפה העברית - חניכיה היו לומדים ושרים בעברית וקיימו פעילויות דומות לאלו שקיימו חברי תנועות הנוער האחרות, אך תוך הקפדה על שמירת כל מצוות היהדות. בוגריה התארגנו בקיבוצי הכשרה, לקראת עלייתם לא"י.
אזורי פעילות
תנועת השומר הדתי פעלה בריכוזים דתיים באירופה. בתקופת מלחמת העולם השנייה התרחבה הפעילות לאמריקה הצפונית, והוקמו קומונות הכשרה לצעירים וצעירות. יעקב יצחק וולגלרנטר הקים את הסניף בטורונטו. רוב חברי ההכשרות מצפון אמריקה עלו לאחר קום מדינת ישראל והצטרפו לקיבוצים הדתיים.
פירוק התנועה
תנועת השומר הדתי התאחדה לאחר מלחמת העולם השנייה עם תנועת בני עקיבא, אשר השתייכה גם היא למפלגת המזרחי.
מבוגרי התנועה
- פרופ' ישראל אומן - חתן פרס נובל
- משה קרונה - הקונסול הראשון של ישראל בארצות הברית
- ישראל יצחק גרינץ - יקיר חיפה
- פרופ' אברהם רובינשטיין - מראשי בני עקיבא
- הרב פנחס קהתי
- אלי קליין - ממיסדי ישיבת כרם ביבנה
- פרופ' זאב לב מיסדו של מכון לב בירושלים
- בנימין צביאלי- מראשוני קול ישראל וממניחי היסוד לשידורי הדת והמסורת בקול ישראל.
קיבוצי התנועה
