הלוואה קצרת מועד
הלוואה קצרת מועד היא הלוואה לטווח קצר מאד, הנמדד בימים ועד למספר חודשים ספורים. הלוואה מסוג זה נקראת באנגלית Payday Loan, ומשמעותה "הלוואת יום המשכורת". סוג זה של הלווואות, חוקי ונפוץ מאד בארצות כגון אנגליה, ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ומדינות נוספות באירופה. המאפיין העיקרי של הלוואה מסוג זה, הוא שהריבית גבוהה מאד, ויכולה להגיע לסדרי גודל של 0.5%-1% ליום. להשוואה, הריבית בהלוואה רגילה הניתנת על ידי מוסדות בנקאיים כגון בנקים, נמדדת במספר אחוזים לשנה.
מטרת ההלוואה
מטרת ההלוואה העיקרית, בשימוש נכון, היא להעמיד לידי הלקוח שנמצא בחסרון כספי זמני, סכום המספיק לו לשם מילוי התחייבויותיו, וזאת על למועד תשלום המשכורת שלו. לצורך המחשה, ניקח כדוגמה מקרה של לקוח הנדרש לשלם חשבון חשמל באופן מיידי, ויום תשלום המשכורת שלו נמצא בעוד כשבוע. הלקוח נמצא בחסרון כיס בגלל הוצאה בלתי צפויה שקרתה בתחילת החודש. בארצות כמו בריטניה, אי תשלום בזמן גורר סנקציה מיידית של רישום חוב בלתי משולם בחברות דירוג אשראי, דבר העלול לפגוע בסיכוי שלו לקבל משכנתא או הלוואה מבנק בעתיד. פתרון של הלוואה קיצרת מועד, לטווח של שבועיים עשויה לפתור את הבעיה. אמנם, הריבית גבוהה מאד, אך מכיוון שהטווח קצר והסכום נמוך, עדיין זהו תשלום שניתן לעמוד בו.
אם נתבונן בדוגמה מספרית, הלוואה של 200$, לתקופה של שבועיים, בריבית טיפוסית להלוואה מסוג זה של כ 1% ליום, תעלה כ 30$. במושגים אבסולוטיים זו ריבית עצומה, של 3678% לשנה. אך באופן מעשי, סכום של 30$ הוא עדיין בגדר סכום שניתן להוציא, ושאינו גורם לנזק כלכלי בלתי אפשרי ללווה. אם במחיר זה, הלווה יכול למנוע מעצמו אי נעימות ונזק כתוצאה מהכתמה של דרוג האשראי האישי שלו, הרי שיש בתשלום זה היגיון כלכלי.
הבעיה העיקרית עם הלוואות מסוג זה, היא כאשר משתמשים בהן שימוש לא נכון. כל הלוואה, אשר נלקחת במצב של מצוקה כלכלית, וכאשר ללווה אין תוכנית מסודרת כיצד להחזיר את ההלוואה בזמן, יכול לגרום לסיחרור כלכלי ללא מוצא. אם נתייחס לדוגמה של 1% ליום, הרי שגורם הריבית דריבית בהלוואה גורם לכך שכל 70 יום בקרוב, ערך ההלוואה מכפיל את עצמו. במקרים בהם הריבית היא מסוג של 'ריבית פשוטה', הסחרור הכלכלי מעט קטן יותר, אך עדיין כל 100 יום ערך ההלוואה עולה בסכום הקרן המקורית. זאת אומרת שאחרי 100 יום סכום ההלוואה מוכפל, אחרי 200 יום סכום ההלוואה משולש וכך הלאה.
הלוואות אינטרנטיות
הלוואות קיצרות מועד, ניתנות בדרכים רבות. קיימים משרדים בהם יש קבלת קהל וההלוואה ניתנת במקום. עם זאת, הלוואות אינטרנטיות הולכות וכובשות מקום הולך וגדל בשוק זה, וזאת משום הנוחות שיש בהן, וההתאמה של המדיום האינטרנטי לתחום זה. שיטת העבודה הטיפוסית פועלת באופן הבא:
- הלקוח ממלא טופס בקשה ממוחשב. בטופס הלקוח נדרש למלא פרטים אישיים, הצהרות לגבי מקורות הכנסותיו, הוצאותיו וכדומה.
- הלקוח מספק אמצעי תשלום, לצורך ביצוע ההחזרים.
- הלקוח מתבקש לחתום על חוזה אלקטרוני.
- המערכת הממוחשבת של הספק, מתקשרת לספקי מידע שונים, המשלימים את התמונה לגבי מצבו הפיננסי של הלקוח, וההיסטוריה הכלכלית שלו.
- מתבצעת הערכה אוטומטית לגבי יכולתו של הלקוח לעמוד בתשלומים.
- לעיתים מועברת הבקשה להערכה נוספת של גורם אנושי. יש חברות המבצעות שיחת טלפון עם הלקוח.
- הלקוח מקבל תשובה. במידה וזו חיובית, מתבצעת גם העברה כספית לחשבון הבנק של הלקוח.
כפי שניתן לראות, כל התהליך מתבצע מרחוק, ללא כל קשר ישיר בין הלקוח לספק. במהלך ההלוואה עצמה, התשלומים יורדים באופן אוטומטי באמצעות שימוש באמצעי התשלום שסופק בתחילה. במידה והלקוח אינו משלם כנדרש, מופעלים אמצעי גביה. בתחילה החברה מנסה ליצור קשר טלפוני עם הלקוח, לראות מה הבעיה ולעיתים להגיע להסדר תשלומים או לפריסת החוב באמצעות הלוואה חדשה (Refunding). במידה והדבר לא צולח, מועבר החוב לגביה. אמצעי הגביה שונים ממדינה למדינה. אלו יכולים לכלול שימוש בחברות גביה שזהו עיסוקן העיקרי, וכן תביעות בבתי משפט.
מאפייני ההלוואה
להלוואה קצרת מועד המאפיינים הבאים:
- ההלוואה היא לטווח קצר עד קצר מאד. ההלוואה נמדדת במספר ימים ועד חודשים ספורים.
- סכומי ההלוואה נמוכים מאד, ונמדדים בסדר גודל של מאות דולרים בודדים.
- הריבית על ההלוואה גבוהה מאד. ההלוואה יכולה להכפיל את ערכה בתוך מספר חודשים.
- ההלוואה ניתנת על ידי גופים חוץ בנקאיים, בדרך כלל חברות פרטיות המתמחות בהלוואות מסוג זה.
- ההלוואה ניתנת ללא בטוחות.
- ההלוואה ניתנת ללא ערבים.
- כל תהליך מתן ההלוואה, מרגע הבקשה ועד התשלום, נמדד בשעות.
הלוואות קצרות מועד בישראל
החוק בישראל, מגביל את הריבית המקסימלית הניתנת לגבייה על ידי מוסדות חוץ בנקאיים[1]. על פי החוק, ערך הגבלה זו הוא מכפלה של הריבית הבנקאית ב 2.25. ריבית זו נקראת גם רבית השוק האפור, שכן זו הריבית המשמשת גופים אלו. הגבלה זו לא מאפשרת קיום שוק הלוואות קצרות מועד כפי שקיים במדינות אחרות. אף על פי כן, שוק ההלוואות קצרות בהלוואות לא חוקיות קיים ועובד בישראל, כאשר היעד להלוואות אלו הם בעיקר שכירים, עם עדיפות לעובדי מדינה, אשר נחשבים לבעלי הכנסה בטוחה וכך לסיכון קטן יותר כלפי נותן ההלוואה.
השוק האפור
ערך מורחב – השוק האפור
ה'שוק האפור' הוא שוק של הלוואות חוץ בנקאיות, הניתנות על ידי חברות המתמחות בכך בישראל. חברות אלו נותנות הלוואות הדומות להלוואות הניתנות מחוץ לישראל, אך בריבית נמוכה יותר. מאידך, החוק אינו ברור לגבי יכולתן לגבות תשלומים נוספים, כגון עמלות שונות, או קנסות על אי תשלום בזמן, כך שחלק גדול מרווחייהן נובע מכך. השם 'שוק אפור' מגיע מהעובדה כי חברות אלו פועלות על התפר שבין הפעילות החוקית לבין פעילות שאינה חוקית. ההלוואה יכולה להינתן על ידי חברה רשומה כחוק, אך אמצעי הגבייה הנינקטים עלולים להיות אגרסיביים ואף אלימים[2].
השוק השחור
השוק השחור של ההלוואות, הוא שוק בהם הלוואות ניתנות בריבית שאינה חוקית. הריבית יכולה להגיע לערך של מאות אחוזים בשנה. ההלוואות יכולות להינתן על ידי חברות, באיצטלא של פעילות חוקית, אך גם על ידי גופים מפוקפקים, כולל כאלו הקשורים לעולם התחתון. ההלוואות ניתנות בדרך כלל תמורת הפקדה של צ'קים. גבייה של צ'קים חוזרים מתבצעת באופן אינטנסיבי ולעיתים אף אלים. המלווים מטילים קנסות כפי ראות עינהם. נכון לשנת 2016, האכיפה נגד פעילות זו בישראל, אינה משמעותית[3].
הלוואות קצרות מועד בארצות הברית
הלוואות קצרות מועד חוקיות ב -27 מדינות בארצות הברית. וב 9 מדינות נוספות מתאפשרת הלוואות אלו עם מגבלות. ב 14 המדינות הנותרות ובעיר הבירה וושינגטון די. סי. הלוואות אלו אסורות.
הלוואות קצרות מועד בבריטניה
בבריטניה מתקיים שוק הלוואות קיצרות מועד פעיל מאד. החוק בבריטניה מאפשר קיום הלוואות מסוג זה, אך מטיל מספר מגבלות חוקיות, אשר נועדו לשמור על הלקוחות. הכך למשל, הריבית מוגבלת ל 0.8% ביום. קיים איסור להפעיל ריבית דריבית אלא רק ריבית פשוטה. כמו כן החוב יכול להגיע מקסימום לפעמיים ערך הקרן. הגבלות אלו מונעות מהלקוחות להגיע לסיחרור כלכלי ממנו אין מוצא.
המצב בבריטניה עד לשנת 2015
עד לשנת 2015, החוק בבריטניה לא הטיל שום מגבלות על החברות העוסקות בתחום. כל גוף יכול היה לקחת ריבית כראות עיניו. הריבית הייתה מסוג 'ריבית דריבית', וניתן היה לגבות הטלים וקנסות באופן חופשי. כתוצאה מכך התפתח במדינה שוק פרוע מאד, אשר פיתה וגרם לאנשים לקחת הלוואות, ולהגיע למצבים פינאנסיים קשים מאד. הנוהג הרווח לטיפול באנשים שהתקשו להחזיר את ההלוואה, הוא לבצע פריסה מחדש של יתרת החוב, כהלוואה חדשה. אנשים מצאו את עצמם במצב שהם משלמים החזרים ללא סוף, וכל העת נשארת להם יתרת חוב.
המצב בבריטניה החל משנת 2015
החל מינואר 2015 הועבר הפיקוח על נושא ההלוואות, ל'רשות להתנהלות פיננסית' (FCA). רשות זו היא רשות בעלת סמכויות נרחבות, ויש ביכולתה לאשר או לפסול פעילות של חברות, בהתאם לנוהלים המוכתבים על ידה. הרשות פירסמה נוהלים חדשים המסדירים את נושא ההלוואות, וכוללים הגנות רבות על הצרכנים. בין ההגנות הללו ניתן למנות:
- הגבלה על גובה הריבית
- הגבלה על סכום החוב המקסימלי
- הגבלה על גובה הקנסות במקרה של אי החזרה.
בעקבות השינויים הללו, הצטמצם שוק ההלוואות קצרות הטווח באופן משמעותי. אלפי חברות שפעלו בתחום נסגרו, והשוק צומצם לקבוצה קטנה של חברות, הפועלות תחת פיקוח צמוד של הרשות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יוסי אלוף, בלייזר-הלוואה ברימית, 16 בנובמבר 2015
הערות שוליים
- ^ חוק הריבית, התשי"ז-1957 - כולל חקיקת משנה (משרד האוצר)
- ^ חן מענית, איומים על סבתות וילדים: כך גובים כסף בשוק האפור, באתר גלובס, 31 ביולי 2013
- ^ תומר ורון ועומר כביר, אף אחד לא מפקח על שוק ההלוואות הפרטיות, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2015
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: הלואה |