קרומי המוח
קרומי המוח (TA: Meninges) עוטפים את מערכת העצבים המרכזית, קרי את המוח ואת חוט השדרה. הקרומים נמצאים בין עצם הגולגולת למוח וממשיכים לעטוף את חוט השדרה לכל אורך עמוד השדרה עד לעצם העצה. ומורכבים משלוש שכבות: החיצונית היא הקרום הקשה שכפי שמו הוא אכן סיבי וקשה, האמצעית היא הקרום העכבישי המורכב מסיבי רקמה עדינה מסודרים בתצורה המזכירה רשת עכביש והעמוקה ביותר היא הקרום העדין שהוא עדין ועשיר בכלי דם. האחרון עוטף את מלוא המבנה החיצוני של המוח כשהוא עוקב אחר פיתולי ומעניות המוח. לעיתים מתייחסים לקרום העכבישי ולקרום העדין כאל שכבה אחת המכונה הקרום הרך (Leptomeninx; Arachnoidea mater et pia mater).
קרומי המוח מגנים על המוח ובכך נוספים לשכבות הגנה אחרות: העור ושיער הראש, רקמות החיבור שבין העור לגולגולת והגולגולת עצמה (איור 1). בתוך הקרומים נעים כלי דם המזינים את המוח ובחללים ביניהם (בחלל התת-עכבישי) זורם הנוזל מוחי שדרתי המוסיף להגנה על המוח מזעזועים מכניים.
למבנה של קרומי המוח וליחסי הגומלין בין צורתם המרחבית משמעויות קליניות שונות הבאות לידי ביטוי במחלות, בדיקות רפואיות וטיפולים. כך למשל דימום בחלל התת-עכבישי יכול להראות בעיניים הודות להמשכיות החלל סביב לעצב הראיה, זיהום בחלל התת-עכבישי עשוי לפגוע בכלי הדם ובעצבים החולפים דרכו לתוך המוח ואלחוש של אזורים נרחבים בגוף יכול להיעשות בעזרת הזרקת חומרים מאלחשים לאזורים "בטוחים", אזורים בהם מרוחקים קרומי המוח מהמוח או מחוט השדרה, כמו בחלל שמעל לקרום הקשה (אפידורלי). לחלופין, שאיבת נוזל מוחי שדרתי לשם בדיקתו תעשה מתוך אותם אזורים בטוחים.
הקרום הקשה
הקרום הקשה (Dura mater; בלטינית: dura-קשה, mater-אם) הוא החיצוני משלושת הקרומים. מורכב משתי שכבות של רקמת חיבור צפופה, השכבה הפנימית היא הקרום הקשה האמיתי ואילו החיצונית היא קרום העצם הפנימי של הגולגולת[1], שאחיזתו בקרום הקשה גדולה יותר מאחיזתו בעצם, כך שלמעשה בזמן הליך פולשני (כמו ניתוח או נתיחה שלאחר המוות) מופרדים הקרום הקשה וקרום העצם, מהגולגולת ומיתר קרומי המוח, כשכבה אחת. מכאן נובעת ההתייחסות לשני הקרומים יחדיו כאל הקרום הקשה.
במקומות ששתי שכבות הקרום הקשה מרוחקות זו מזו נעות גיתות הקרום הקשה, שהן מערכות האיסוף הוורידי של הדם והנוזל המוחי שדרתי מהמוח. בין שתי השכבות נעים גם עורקי קרום המוח המספקים דם מחומצן לגולגולת וכן מתפקדים כמערכת השומרת על טמפרטורת המוח.
הקרום הקשה מעוצבב על ידי עצבים תחושתיים ורגיש לכל מתיחה. רגישים במיוחד העצבים התחושתיים של העורקים העוברים בתוכו ולעיתים הם נחשבים כמקורם של כאבי ראש.
מחיצות המוח
מהשכבה הפנימית של הקרום הקשה יוצאות שלוחות הבנויות משכבה כפולה של הקרום. השלוחות יוצרות ארבע מחיצות בתוך חלל הגולגולת ומפרידות אותו לשלושה חללים המשכיים זה לזה.
- המחיצה הגדולה ביותר מכונה חרמש המוח (Falx cerebri) והיא מפרידה בין שני פלגיו של המוח הגדול.
- אוהל המוחון (Tentorium cerebelli) מפריד בין המוח הגדול למוח הקטן (למוחון).
- חרמש המוחון (Falx cerebelli) מפריד בין שני חלקי המוח הקטן.
- חיץ האוכף (Diaphragma sellae) מכסה את האוכף הטורקי, שם ממוקמת בלוטת יותרת המוח.
גיתות הקרום הקשה
במספר אזורים מתרחקות שכבות הקרום הקשה זו מזו ונוצרים חללים המכונים גיתות הקרום הקשה (Sinus durae matris, איור 2). בדרך כלל מופיעות הגיתות באזורים מהם בולטות מחיצות המוח לתוך חלל הגולגולת ויוצרות לגיתות מבנה בעל חתך משולש. הגיתות מנקזות את כל הדם הורידי מהמוח דרך מערכת ורידים מוחיים וקרום מוחיים ואת הנוזל המוחי שדרתי דרך סיסים עכבישיים (בלוטות פצ'יאוני, arachnoid villi) ומתנקזות בתורן לתוך וריד בית הצוואר הפנימי. הגיתות מצופות בצידן הפנימי בשכבת תאי אנדותל האופיינית לכלי דם, אך הן חסרות שכבות אחרות או מערכת שסתומים חד כיווניים האופייניות לוורידים.
הקרום העכבישי
הקרום העכבישי (Arachnoidea mater; מיוונית: arachne-עכביש, eidos-דמיון. נקרא גם קרום הקורים) ממוקם בין הקרום הקשה לקרום העדין, בנוי משכבה חיצונית של תאים האטומה לחומרים ביולוגים וממערכת מסועפת של סיבי רקמת חיבור המגיעה עד לקרום העדין, לסיבים המסועפים מראה הדומה לקורי עכביש. בין הקרום העכבישי לקרום הקשה שכבה דקיקה של נוזל המאפשרת תנועה יחסית בין הקרומים ללא כל חיכוך, כך שבמידה שהמוח מטולטל בחלל הגולגולת, תנועתו לא תתורגם לנזקים מכנים. הקרום עוטף את המוח אך לא נכנס לתוך מעניות המוח, קרי לקפלים המגדילים את שטח פניו.
החלל שנוצר בין סיבי הקרום מכונה החלל התת-עכבישי והוא מכיל את הנוזל המוחי שדרתי.
מחלה התוקפת את הקרום העכבישי, היא מחלה נוירופטית כרונית הנגרמת על ידי דלקת והצטלקויות של הקרום, ומתאפיינת בכאבים קשים בעיקר בעמוד השדרה המותני, ונקראת ארכנואידיטיס.
הקרום העדין
הקרום העדין (Pia mater; מלטינית: pius-עדין) הוא העמוק מקרומי המוח וצמוד למוח. הוא עוטף את כל שטח הפנים של המוח ועוקב אחר כל קפליו ובליטותיו למעט פני השטח של המוח בחדרי המוח.
הקרום העדין נאחז בחוזקה במוח ועשיר בנימים שלמרות עיצבובם העשיר אינם רגישים לגירויים מכנים או תרמיים. הנימים מזינים את המוח ואת חוט השדרה.
חללים בין הקרומים
בין קרומי המוח (איור 2) קיים חלל אחד אמיתי ושני חללים פוטנציאלים. חלל תת-הקרום הקשה (Spatium subdurale) והחלל שמעל לקרום הקשה (Spatium epidurale; Spatium extradurale) הנמצאים בין הקרום הקשה לקרום העכבישי ובין הקרום הקשה לקרום העצם בהתאמה מתממשים רק במקרה של פתולוגיה באזור, בדרך כלל במקרה של דימום תוך-גולגולתי.
החלל התת-עכבישי (Spatium subarachnoideum; Spatium leptomeningeum) הוא חלל של ממש בין הקרום העכבישי לקרום העדין. החלל מכיל סיבים עדינים, היוצרים מבנה ספוגי המכיל את הנוזל המוחי שדרתי. החלל הדק מקיף את שטח הפנים של המוח ומתרחב כאשר הקרום העכבישי והקרום העדין מתרחקים זה מזה. האזורים הרחבים של החלל מכונים בריכות (Cisterna, בלטינית: מאגר).
לקריאה נוספת
- Moore KL, Clinically Oriented Anatomy, 3rd Ed., Baltimore, Williams & Wilkins, pp. 366,681-692, 1992 מסת"ב 068306133X
- Peter Duus, Topical Diagnosis in Neurology, 2nd revised ed., Thieme, pp. 233-237, 1989 מסת"ב 0865771383
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ השכבה הפנימית של הקרום הקשה המשכית לקרום הקשה של חוט השדרה ולמעטפת של עצבי הגולגולת ואילו השכבה החיצונית של הקרום הקשה (קרום העצם הפנימי) המשכית לקרום העצם החיצוני של הגולגולת באזורי המפגש של קרומי העצם (בכל נקבי הגולגולת).
