גדעון (ההגנה)
גדעון הייתה יחידת הקשר הכללית של "ההגנה" בתקופת המנדט הבריטי, הייתה אמונה על קיום קשר הרדיו בין הארץ לחוץ לארץ, באמצעות אוניות או מתחנות ביבשה. הקשרים-אלחוטאים של "ההגנה" נקראו בשמם המחתרתי - "גדעונים".
תולדותיה
יחידת "גדעון" הוקמה באפריל 1937 ובראשה עמד שמחה אבן-זהר שמונה על ידי מטכ"ל "ההגנה". את תנופתה הגדולה קיבלה היחידה לאחר מלחמת העולם השנייה עם הירתמות היישוב היהודי למבצעי העלייה וההעפלה של היהודים ניצולי השואה.
מערכת קשר הרדיו הייתה קיימת עוד בשנות העשרים, אך פרוץ המרד הערבי הגדול (1936–1939) והתרחבות ההתיישבות היהודית ברחבי הארץ יצרו צורך במערכת קשר יעילה שתאפשר העברת ידיעות במהירות רבה.
רשת קשר הרדיו של הגדעונים הייתה אחת משלוש רשתות רדיו עצמאיות שהשתייכו ל"הגנה" והיא פעלה באופן מחתרתי. הרשת נאלצה להתאים את דרכי ההתקשרות שבין הגורמים השונים לאילוצים של פעילות מחתרתית. מבחינה מקצועית האחריות והפיקוד על האלחוטנים היו של שירות הקשר הארצי של "ההגנה".
ההעפלה לארץ, הן לפני מלחמת העולם השנייה והן אחריה, נעשתה באופן בלתי-לגאלי, כשספינות המעפילים של ההגנה הובאו במסגרת המוסד לעלייה ב'. מבצע העפלה זה הצריך יצירת מערכת קשר אלחוטית בין ספינות העפלה, נמלי היציאה, המטה באירופה והמטה בארץ. תחנות האלחוט של הגדעונים פעלו בזמנים שונים באזורים רבים: במזרח התיכון, אירופה ובארצות הברית בעיקר למען יצירת קשר בין ספינות המעפילים לבין הארץ. לפיכך, הגדעונים היו צריכים להתמודד עם האתגרים הבאים:
- עקב פעילותן החשאית מוקמו תחנות הרדיו באזורים מבודדים ובסביבה שאינה מתבלטת. מיקומן הבעייתי של התחנות מנע לעיתים מתיחת אנטנות מחוץ לדירות שבהן הן פעלו (טיב הקליטה הוא אופטימלי באופן זה).
- תחנות הרדיו מוקמו בדירות קטנות על מנת שלא יעוררו חשד. על אף שעלויות החשמל שנדרשו להפעלת רדיו היו נמוכות, צריכת החשמל באותן דירות היו גבוהות מהצפוי. דירות אלו היו נתונות למעקב בעקבות העלייה בצריכת החשמל.
- שידור ממדינות שנתפסו כידידותיות לא התאפשר, לכן תחנות מסוימות שימשו כתחנות קליטה (קליטת מסרים) בלבד. המסרים הגיעו לתחנות אלו מספר פעמים ביום, לעיתים ללא אישור לגבי קליטתם.
לאחר הקמת מדינת ישראל, הפכה רשת התקשורת של הגדעונים לרשת התח"ל (תחנות חוץ לארץ) של המוסד[1].
לקריאה נוספת
- בן ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, הוצאת מערכות, ג, א, עמ' 86.
- א. זהר ומ. פעיל, הפלמ"ח הימי, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2001
- א. מוניה, קשר אמיץ: עלילות שירות הקשר של ההגנה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1986
- ג. שריג, הגדעונים באניות העפלה, המרכז לתולדות כוח המגן, אפעל, 1988
- שבתי טבת, הגדעונים, תל אביב הוצאת מערכות, מהדורת ידיעות אחרונות, 1968
קישורים חיצוניים
- הגדעונים, באתר הפלי"ם
- חברי הגדעונים ומפקדם, באתר הפלמ"ח
- ה"גדעונים" - רשימת שמות החברים, באתר הפלמ"ח
- גדעונים, באתר פלמ"ח
הערות שוליים
- ^ ניר מן, האנטנה ששירתה את המוסד בראשית ימיו הופכת לאנדרטה לימים אחרים, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2010
