גרטרוד שולץ-קלינק
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה.
גרטרוד שולץ-קלינק (בגרמנית: Gertrud Scholtz-Klink;9 בפברואר 1902- 24 במרץ 1999), הייתה מנהיגת תנועת הנשים במפלגה הנאצית ומנהלת כל ארגוני הנשים בגרמניה בתקופת הרייך השלישי.
ביוגרפיה
תחילת דרכה
נולדה כגרטרוד אמה טרויש ב-9 בפברואר 1902 באדלסהיים שבמחוז באדן שבדרום גרמניה כבתו של פקיד. במהלך מלחמת העולם הראשונה עזבה את הגמנסיה בבאדן בה למדה, כדי "להקדיש עצמה כל כולה למאמץ המלחמתי", כפי שהצהירה מאוחר יותר. ב-1920 נישאה לאויגן קלינק וב-1 במרץ 1930 הצטרפה יחד עם בעלה למפלגה הנאצית שם הייתה פעילה מהרגע הראשון בגיוס נשים לתנועה. באותה שנה מת בעלה מהתקף לב בעת הפגנה של המפלגה, והותיר אותה עם ארבעה ילדים (בן נוסף מת בצעירותו). לאחר מות בעלה הגבירה את פעילותה והתמנתה למנהלת "ארגון נשות הנאצים" -NS-Frauenschaft, NSF (שכונה גם "חטיבת הנשים"). ב-1932 נישאה מחדש לרופא גינתר שולץ. וב-1933 מונתה לתפקיד "יועצת לארגוני נשים" במשרד הפנים המחוזי. היא ניצלה את תפקידה לביטול כל ארגוני הנשים המתחרים כדי לצבור כוח עד שב-1 בינואר 1934 מונתה ל"מנהלת שירות העבודה לנשים" ומנובמבר 34' נשאה את התואר "מנהיגת הנשים של הרייך".
בתפקידה הרשמי
במסגרת תפקידיה פעלה למען הנחלת "הערכים הגרמניים" של המפלגה בנוגע לתפקיד האישה בחברה. בין השאר הקימה מוסד בשם "שנת משק הבית"- שנה שחייבה את כל בוגרות בתי הספר, ומטרתו העיקרית הייתה להניע נשים גרמניות לנטוש את העולם האקדמי- מקצועי, לטובת חיי משפחה. במקרים חריגים ניסתה שולץ-קלינק לפעול למען נשים שרצו לפתח קריירה, אך לרוב ללא הצלחה. אמנם תפקידה-שלה, עמד בניגוד לאידאולוגיה הנאצית לה הטיפה, אך ראשי המפלגה דאגו להשאיר אותה בתפקיד מנהלי- ייצוגי ולא הנהגתי. בשנת 1936, עם העברתם של ארגוני הנשים לסמכותו של "שירות העבודה של הרייך" פחתה חשיבותה הממשית וההנהגה הנאצית השתמשה בה רק לצרכים ייצוגיים- בעיקר מחוץ לגרמניה. היטלר עצמו העיד על כך באומרו: "ארבע נשים ייצוגיות היו לי: גברת טרוסט (אלמנתו של פאול טרוסט), גברת ואגנר (כלתו של ריכרד וגנר), לני ריפנשטאהל וגברת שולץ-קלינק".
ב-1937 התגרשה מבעלה השני שלא היה מרוצה מתפקידיה הציבוריים הרבים. ב-1940 נישאה בשלישית, לקצין האס אס אוגוסט הייסמאייר שהביא עמו ששה ילדים מנישואיו הקודמים. במהלך המלחמה, חזרה בה מדעותיה לגבי תפקידי האישה ותמכה בהעסקת נשים בתעשיית החימוש, דבר שהיטלר התנגד אליו בתוקף, אך כאמור, לדעותיה בשלב זה לא הייתה השפעה ממשית. רק בינואר 1943, הסכים היטלר לכך, עקב הפצרותיו של שר החימוש אלברט שפר. לאחר שיצאה ההוראה על חיוב נשים בגילאי 17-45 לעבודה בתעשייה, בירכה על כך שולץ-קלינק:
הנשים שחונכו על ברכי האידיאלים של חטיבת הנשים והועמדו לרשות הוורמאכט חייבות עכשיו לא רק לעבוד ולהדפיס מסמכים, אלא גם להיות חיילות של הפיהרר
.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה, נעצרה גרטרוד על ידי הסובייטים והוחזקה במחנה מעצר, משם היא הצליחה להימלט כעבור מספר שבועות. בעזרת ידידתה, פאולינה, נסיכת וירטמברג היא ובעלה השיגו מסמכים מזויפים ועברו לגור בכפר בבנהאוזן (Bebenhausen) במערב גרמניה. הם הצליחו לחיות בזהות בדויה, כבעלי מאפיה עד פברואר 1948. עקב הלשנה, נעצרו בני הזוג וגרטרוד נידונה ל-18 חודשי מאסר באשמת זיוף מסמכים. לקראת סוף מאסרה, עקב לחץ ציבורי, נוספו לה עוד 30 חודשי מאסר ושיחרורה עוקב עד שנת 1953. לאחר ששוחררה, נאסר עליה לעסוק בהוראה, עיתונאות ופוליטיקה למשך 10 שנים נוספות, אך אושרה לה פנסיה כעובדת מדינה לשעבר.
בהמשך, המשיכה להביע את דעותיה בשבח הנאציזם ואף כתבה ספר בשם "האישה ברייך השלישי", שיצא לאור בשנת 1978 ובו מבחר נאומים, מאמרים והתבטאויות מתקופת הזוהר שלה וכן דברי סניגוריה על הרייך השלישי ודברי הערצה להיטלר.
גרטרוד שולץ קלינק המשיכה להתגורר בכפר בבנהאוזן עד למותה בשנת 1999.
לקריאה נוספת
- אנה מריה זיגמונד, נשות הצמרת הנאצית, ספריית פועלים, תשס"ו (2005).
קישורים חיצוניים
31060775גרטרוד שולץ-קלינק