ברטולומה אסטבן מוריו
 | |
| דיוקן עצמי | |
| לידה |
31 בדצמבר 1617 סביליה |
|---|---|
| פטירה |
3 באפריל 1682 (בגיל 64) סביליה |
| לאום | ספרדי |
| תחום יצירה | ציור |
| זרם באמנות | בארוק |
ברטולומה אסטבן מוריו (בספרדית: Bartolomé Esteban Murillo; 31 בדצמבר 1617, סביליה – 3 באפריל 1682, סביליה), היה צייר ספרדי. נחשב לאחרון הציירים הגדולים של "תור הזהב הספרדי". ידוע בעיקר בזכות יצירותיו הדתיות, אולם צייר גם תמונות רבות מחיי היום-יום.
רקע
המחצית הראשונה של המאה ה-17, השנים בהן מורילו גדל והתעצב כאמן, הייתה חלק מ"תור הזהב", תקופת הפריחה הגדולה, של עירו סביליה. העיר התעשרה בהיותה אחד משני הנמלים הראשיים אליהם הגיעו כל האניות מהאימפריה הספרדית. מספר תושביה הגיע למיליון. אל העיר הגיעו סוחרים מכל רחבי אירופה ואתם גם השפעות אמנותיות, כך כנראה נהיה מוריו מודע לציור הפלמי וכך גם נודע שמעו מעבר לגבולות ספרד. באותה תקופה העיר הייתה גם מרכז אמנותי חשוב, פעלו בה, בין השאר, הציירים ולסקס וסורבראן.
קורות חייו
מוריו נולד בסביליה ב-31 בדצמבר 1617, להוריו גספר אסטבן מוריו, שהיה גלב-מנתח (בספרדית barbero-cirujano) ומריה פרז. להורים היו 14 צאצאים ומוריו היה הצעיר מביניהם. במשפחתו היו מספר ציירים: הדוד אנטוניו פרז, חותנו וסקו דה פריירה ובני הדודים. ייתכן והושפע מכל אלה בבחירת דרכו. הוריו נפטרו זה אחר זה כשהיה בן 9. הוא גודל על ידי אנה, דודתו מצד אמו[1] ובעלה חואן אגוסטין לג'ר Juan Agustin Lagares שהיה אף הוא גלב-מנתח. בביתם התגורר עד נישואיו בשנת 1645.
בסביבות 1630 מוריו החל את דרכו כצייר כשוליה בסדנה של הצייר חואן דל קסטילו (Juan del Castillo). בשנת 1638 חואן דה קסטילו עזב את סביליה ומוריו החל לעבוד כעצמאי. בשנת 1642, בגיל 24, עבר למדריד. שם פגש את העבודות של ולסקס ואולי גם של אמנים ונציאנים ופלמיים שהיו באוספי בית המלוכה. בשנת 1645 חזר לסביליה ונישא לביאטריס קבררה ויללובוס. לזוג היו 9 צאצאים. רעייתו נפטרה ב-31 בדצמבר 1663.
בשנת 1645 קיבל את ההזמנה החשובה הראשונה שלו: 11 תמונות שמן עבור מנזר פרנסיסקוס ה"קדוש" בסביליה. ומאותו זמן היה צייר מבוקש בעירו. בעקבות העבודה הזו החלו ההזמנות לזרום אליו. שנות ה-40 וה-50 של המאה היו השנים הפוריות ביותר שלו במהלכן עלה אף על סורבראן כצייר המוביל בסביליה[2]. בשנת 1656 צייר את תמונת המזבח הגדולה ביותר של סביליה, תמונת אנטוניוס מפדובה.
בשנים 1658–1660 שהה שוב במדריד. עם שובו לסביליה ייסד, יחד עם פרנסיסקו הררה הבן, את האקדמיה לאמנויות היפות של סביליה (Academia de Bellas Artes de St. Isabel de Hungría) והתמנה לנשיאה. בשנים הבאות קיבל מספר גדול של הזמנות חשובות ביניהן: תמונת המזבח למנזר האוגוסטיני של סביליה, הציורים לכנסיית סנטה מריה לה בלנקה. בשנת 1680 קיבל את ההזמנה לציור "הנישואים המיסטיים של סנטה קתרינה" בקדיס. זו הייתה ההזמנה הראשונה, והיחידה, שקיבל לעבודה גדולה מחוץ לסביליה.
מוריו נפטר בסביליה ב-3 באפריל 1682, כתוצאה מאוחרת מפגיעות בתאונת עבודה (נפילה מהפיגום) במהלך הכנת הציור בקדיס. הוא קבור בחדר תשמישי ה"קדושה" של קתדרלת סביליה מתחת לציור של פיטר קמפרר "ההורדה מהצלב".
יצירתו
יצירותיו המוקדמות הושפעו מסורבראן, דה ריברה ואלונזו קאנו (Alonzo Cano). בעקבותיהם צייר יצירות ריאליסטיות חמורות סבר[3] בסגנון הטנבריסמו. בהמשך סגנונו נעשה קליל יותר, בעיקר הציורים מחיי היום-יום. מעבר זה מורגש כבר בתמונות משנת 1645 עבור מנזר פרנסיסקוס הקדוש, שבחלקן הן בסגנון הטנבריסמו ובחלקן, לדוגמה בתמונת "מטבח המלאכים", הן כבר בסגנון רך ומואר שהיה אופייני לעבודתו בהמשך דרכו. בשנת 1645 צייר גם את הראשונה מתמונות הילדים הרבות שלו: "הקבצן הצעיר", בה עוד ניכרת השפעת ולסקז. בהמשך התפתחה יצירתו לכיוונים שתאמו יותר את טעמה של האצולה בת זמנו, גישה זו התבטאה במיוחד ביצירותיו הדתיות.
מעריכים שמוריו צייר כ-2000 תמונות שמן, שרק רבע מהן ידוע היום. בנוסף לכך השאיר מספר גדול של רישומים.
מורשתו
במאות ה-18 וה-19 נחשב מוריו לאחד מגדולי הציירים ויצירותיו היו מהיקרות בעולם, אולם במאה ה-20 נחשב לרגשני מדי[4].
הנצחה
על שמו נקראים:
- גני מוריו בסביליה
- כיכר מוריו ליד מוזיאון הפראדו במדריד, בכיכר אנדרטה שלו שהיא העתק של פסל מהמאה ה-19 הנמצא בסביליה.
- אולם מוריו במוזיאון של קדיז.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוריו |
- גישה ליצירות מוריו באוספים השונים באמצעות אתר artcyclopedia (אנגלית).
- מוריו באתר Artable (אנגלית).
- מורילו באתר הגלריה הלאומית, לונדון (אנגלית).
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
- Bartolomé Esteban Murillo, 7 works, Google Arts & Culture, 2019
הערות שוליים
29913977ברטולומה אסטבן מוריו