בליינדספוט (אפליקציה)
 | |
| מפתח | חברת "שלנו"[1] |
|---|---|
| מחזור חיים | דצמבר 2015 – הווה (כ־9 שנים) |
| גרסה אחרונה | |
| מערכת הפעלה | iOS, אנדרואיד |
| סוג רישיון | חינמי |
| קטגוריה | מסרים מידיים |
| blindspot.im | |
בליינדספוט (BLINDSPOT) היא אפליקציה סלולרית להעברת מסרים מידיים, תמונות, קטעי וידאו וקול. האפליקציה פותחה על ידי חברת "שלנו" שנוסדה על ידי דור רפאלי ועודד קובו.
האפליקציה שונה מאפליקציות מסרים מידיים אחרות, בכך שהיא מאפשרת למשתמשים להתחיל שיחה אנונימית עם אנשים - כלומר, המשתמש שיוזם את השיחה יודע אל מי הוא פונה, אך השני אינו יודע מי זה שפנה אליו, וגם אין לו דרך לברר זאת. תכונה זו של האפליקציה נוצלה במקרים רבים לצורכי בריונות ושליחת מסרים פוגעניים, בפרט בקרב ילדים ובני נוער, מה שיצר לאפליקציה מוניטין שלילי בקרב רוב הציבור בישראל.
היסטוריה
האפליקציה הושקה לקראת סוף שנת 2015, ופורסמה בין היתר על ידי שלט חוצות גדול בנתיבי איילון, שהציג את הלוגו של האפליקציה[2]. מיד לאחר השקתה החלה לספוג ביקורת ציבורית רחבה (ראו להלן) בגין הסכנה שהיא תגרום לפגיעה ולבריונות, ביקורת שאף הובילה לדיון מיוחד בכנסת ולהצעות חוק שנועדו להתמודד עם אפליקציות מסוג זה.
ביקורת ציבורית
כמעט מיד לאחר שהושקה החלו מגוון גורמים ברשתות החברתיות בישראל להזהיר מפני הסכנה של שימוש באפליקציה לבריונות ולשליחת מסרים פוגעניים.[3] הביקורת נסבה לא רק על עצם האנונימיות של מסרי האפליקציה, אבל גם על כך שהאפליקציה שולחת סמס עם קישור למסר שנשלח גם למי שכלל לא הוריד את האפליקציה, מה שאומר שלא ניתן למנוע קבלת מסרים ממנה. בתקופה שלאחר מכן החלו גורמים נוספים במאבק נגד האפליקציה: ב-5 בינואר 2016 הוקם דף הפייסבוק "בליינדספוט - מטה המחאה הרשמי"[4] במטרה להיאבק באפליקציה; ב-14 בינואר החל הצינור בקמפיין בפייסבוק נגד האפליקציה עם הסיסמה: "דור תסגור"[5] (תוך התייחסות לאחד ממייסדי האפליקציה, דור רפאלי), שנהפכה לסיסמה העיקרית של הקמפיין הציבורי נגד האפליקציה; ב-11 בינואר הושקה אפליקציית Safe Spot[6] לסינון וחסימת הודעות אנונימיות שמתקבלות מגורם אנונימי, כמו אלו שנשלחות מבליינדספוט; ב-18 בינואר התקיים דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנוגע לאפליקציה, בה העידו בין היתר נערים ונערות שנפגעו מהאפליקציה;[7] ב-25 בינואר הגיש חבר הכנסת דוד ביטן הצעת חוק לפיה במקרה של קבלת הודעה פוגענית דרך האפליקציה, יוכלו המשתמש או המשטרה לפנות אל מפעיל האפליקציה וזו תהיה חייבת למסור להם את פרטי הפוגע תוך 30 ימים, אחרת ייחשב מפעיל האפליקציה כאחראי בעצמו על שליחת ההודעה הפוגענית;[8] ובהמשך גובשה על ידי משרד המשפטים הצעת חוק חלופית ומרוככת יותר הפוגעת פחות בזכות לפרטיות מאשר זו של ביטן.[9]
יחד עם זאת, היו גורמים, בהם התנועה לזכויות דיגיטליות, שסברו שהדרך הנכונה והיעילה להיאבק בבריונות אנונימית הנעשית תוך שימוש באפליקציה זו ובאחרות, אינה על ידי חסימתן, אלא על ידי חינוך והדרכה.[10]
קישורים חיצוניים
- עומר כביר ואופיר דור, תעלומת בליינדספוט: עודד קובו אומר שמכר. אבל מי קנה?, כלכליסט, 2 באוקטובר 2016
הערות שוליים
- ^ אתר חברת "שלנו"
- ^ אסי אייס, מה הקטע עם בליינדספוט?, באתר "וואלה אישי", 27 בדצמבר 2015
- ^ פוסט על בליינדספוט בדף הפייסבוק של איגוד האינטרנט הישראלי, 29 בדצמבר 2015
עודד ירון, האפליקציה של אחיה של בר רפאלי סופגת אש ברשת, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2015
- ^ דף הפייסבוק "Blindspot - בליינדספוט - מטה המחאה הרשמי"
- ^ פוסט הפייסבוק הראשון של "הצינור" בקמפיין "דור תסגור"
- ^ הילה חיימוביץ', אנטי Blindspot: אפליקציה ישראלית חדשה חוסמת הודעות אנונימיות, באתר גיקטיים, 11 בינואר 2016
- ^ ח"כ מיכל רוזין : אפליקציית 'בליינד-ספוט' מהווה כלי נשק להשמצות ולהטרדות, באתר הכנסת, 18 בינואר 2016
עומר ילין ושירה מגן, המחאה נגד בליינדספוט, באתר "על הגובה: ממשל זמין לילדים", 31 בינואר 2016
מתכון לאסון או עזרה לביישנים? “בליינדספוט” מגיעה לכנסת, באתר ePart - ^ אלי חבוש, בליינדספוט עוברת לחקיקה - הצעת חוק שתגביל אותה?, HT magazine, 25 בינואר 2016
- ^ אמרי סדן, ביוזמת שקד: משרד המשפטים נגד "בליינדספוט", באתר nrg, 15 בפברואר 2016
- ^ עידן יוסף, הכנסת לא תמהר להגביל את בליינדספוט, באתר חדשות מחלקה ראשונה, 18 בינואר 2016
כרמית ספיר ויץ, שולחים מסר: מה רוצים מהבעלים של בליינדספוט, באתר nrg, 20 בינואר 2016