רכב אספנות

לוחית רישוי ישראלית של רכב אספנות

פורד מודל T

רפליקה של דוזנברג מודל J‏ 1930 (יוצרה בשנות ה-70) של משה לוי^[1]

חיפושית - רכב האספנות הנפוץ בישראל

רכב אספנות בחיפה

רכב אספנות הוא כלי רכב שגילו עולה על הגיל שבו בדרך כלל מופסק השימוש של כלי רכב מסוגו, ונשמר למטרות אספנות. במדינות שונות ישנן הגדרות שונות לפרטים המדויקים המגדירים רכב כ"רכב אספנות". כמו כן קיימת רגולציה המגבילה רכבי אספנות שעדיין משמשים לנסיעה בכבישים רגילים כדי לשמור על בטיחות נוסעי הרכב ושאר משתמשי הדרך.

בישראל

בישראל מוגדר רכב אספנות ככלי רכב שחלפו למעלה מ-30 שנים משנת ייצורו, שנרשם ככזה במשרד התחבורה^[2], והוא אופנוע, מכונית, אוטובוס או משאית שמשקלם אינו עולה על 12 טון. מסוף שנת 2010 הותר רישום רכב אספנות גם לכלי רכב המוגדר כ"רכב ביטחון" כגון אמבולנסים וכבאיות^[3].

בישראל זוכה רכב אספנות למספר הטבות המקלות על שימור הרכב כפריט אספני: העברת בעלות גם ללא רישיון רכב תקף, הנחה בסך 75% בביטוח החובה, ביצוע מבחן רישוי שנתי (טסט) אחד בהשוואה לשני מבחנים לרכב מיושן^[4], ופטור מבדיקת מעבדה מוסמכת אם רישיונו אינו תקף בתקופה העולה על 24 חודשים. כמו כן יכול רכב אספנות הרשום על שמו של נכה להשתמש בהטבותיו של הנכה, גם אם אדם אחר משתמש ברכב. מנגד, רכב אספנות אינו רשאי לנוע בדרכים בין השעות 7 עד 9 בבוקר בימי חול. בשנת 2018 שונו תקנות התעבורה והוסרו שתי מגבלות נוספות מרכבי אספנות, האחת היא איסור שימוש ברכב לצורך עיסוקו של בעליו, וההגבלה השנייה שהוסרה היא איסור הובלת מטען ברכב אספנות מסחרי.

בישראל רשומים אלפי כלי רכב בקטגוריית "רכב אספנות"^[^{דרוש מקור]}. חלקם מיובאים כרכבי אספנות וחלקם השתמרו לאחר שימוש בישראל. כמו כן בישראל מספר מועדוני אספנות רכב כאשר המוביל והגדול הוא "מועדון החמש" המאוגד במסגרת עמותה רשומה ובו יותר מ-800 חברים. כמו כן מפרסם המועדון את "האבטומוביל" – ביטאון העוסק ברכבי אספנות.