קביעת סדר יום

קביעת סדר היום (וכן: עיצוב סדר יום באנגלית: Agenda Setting Theory) היא תאוריה בתקשורת המונים המתארת "יכולת (של אמצעי התקשורת) להעלות נושא אל ראש סדר העדיפויות הציבורי". היא גובשה בשנות ה-70 על ידי מקס מקומבס (Max McCombs) ודונלד שו (Donald Shaw).

ב"מחקר צ'אפל היל" ("Chapel Hill study") שערכו על הבחירות של שנת 1968 בארצות הברית, הראו מקומבס ושו קורלציה חזקה (r > .9) בין מה שחשבו 100 תושבים שהם הנושאים החשובים ביותר במערכת הבחירות לבין מה שהציגה התקשורת בתור הנושאים החשובים ביותר.

תאוריה זו טוענת כי אמצעי התקשורת הם שקובעים לציבור את נושאי השיח היומי ואף מדרגת את חשיבותם ובכך קובעת "סדר יום תקשורתי" שמשפיע בסופו של דבר על סדר היום הפוליטי והציבורי.

הציבור לומד על החשיבות המיוחסת לנושא מסוים מתוך הדגשים שאמצעי התקשורת מעניקים לו. ככל שהנושא מסוקר בצורה אינטנסיבית ובולטת באמצעי תקשורת ההמונים, כך הוא ייתפס כחשוב יותר גם בעיני הציבור.

הנחות בסיסיות

קביעת סדר יום היא יצירת מודעות ציבורית לנושאים או רעיונות המוצגים כחשובים על ידי התקשורת. שתי הנחות יסוד מנחות את המחקרים בקביעת סדר יום:

• התקשורת אינה משקפת את המציאות; היא מסננת אותה ומעצבת את תצוגתה.
• התמקדות התקשורת במספר מצומצם של נושאים מביאים את הציבור לתפוס נושאים אלו כחשובים יותר מנושאים אחרים.

סוגי מופעים של קביעת סדר יום

מקובל להבחין בין שלושה סוגים של סדר יום:

• סדר יום ציבורי - הנושאים הנתפסים כחשובים, חשובים פחות או לא חשובים בכלל בעיני הציבור. סדר היום הציבורי משפיע על סדר היום התקשורתי אך גם מושפע ממנו.
• סדר יום פוליטי - הנושאים בהם עוסק שלטון המדינה. סדר היום הפוליטי גם הוא מושפע מסדר היום התקשורתי וגם משפיע עליו, וגם במידה מסוימת מסדר היום הציבורי.
• סדר יום תקשורתי - קובע לציבור אילו נושאים חשובים יותר, אילו חשובים פחות או לא חשובים כלל. הוא מורכב ממקרים ואירועים אותם בוחרת התקשורת לסקר ולהתמקד. סיקורו של אירוע מסוים בתקשורת הופכת אותו לנושא חשוב בעיני הציבור והפוליטיקאים.

ראו גם

• מסגור

קישורים חיצוניים

• דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "סדר יום", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27237422קביעת סדר יום