השקה (ביולוגיה)
השקה (בלועזית: אַנַסטוֹמוֹזָה, ביוונית: ἀναστόμωσις – פתח מקשר) היא חיבורם מחדש של שני אפיקים אשר התפצלו מענף משותף.
השקת צינורות וכלי דם
בבעלי חיים, לרבות האדם, קיימות השקות בין כלי דם או בין מבנים אחרים בצורת צינורות, כגון בלולאות המעי. השקות בין עורקים או בין ורידים מאפשרות גיבוי באספקת הדם לאיברים ובניקוזו מהם במקרה של חסימה באחד מכלי הדם. לדוגמה, עורק החישור ועורק הגומד מתפצלים מעורק הזרוע באזור המרפק ומשיקים בכף היד בשתי קשתות. השקה זו מאפשרת המשך אספקת דם לכף היד במקרה של חסימה של אחד מהם. כמו כן, השקות בין עורקים לוורידים מסייעות בוויסות חום הגוף, כאשר העורקיקים המובילים את הדם לנימים מוצרים, ואז הדם עובר ישירות אל הוורידים, ללא השתהות במצע הנימים ותוך שמירה על חום הגוף.
אולם, ישנן השקות שנגרמות כתוצאה ממצב פתולוגי או באופן מכוון כתוצאה מניתוח. השקות פתולוגיות נקראות לרוב נצורים, ובמקרים של כלי דם הן מתרחשות בין עורקים לוורידים. דוגמה להשקה כירורגית היא ניתוח שבו כורתים חלק מהמעי ומחברים את הקצוות שנותרו.
גם בצמחים יש השקות במערכת העורקים של עלים.
השקת קורים
במיקולוגיה, השקה היא איחודם של שני ענפי קורים, זהים או שונים. כך, באפשרות קורי הפטריות לטוות רשתות. על ידי שיתוף חומרים בצורת יונים מומסים, הורמונים ונוקלאוטידים, שומרת הפטרייה על תקשורת דו-כיוונית בתוכה. הרשת הפטרייתית יכולה לצמוח ממספר מקורות, כמו מספר נבגים, המכילים בחלקם ההיקפי אתרי קליטה והיטמעות. כאשר שני קצוות משני מקורות נפגשים, הם מזהים אחד את השני באמצעות פרומונים או בדרך אחרת ליצירת פרט גנטי אחד. כלומר, עבור הפטריות, השקה היא גם דרך רבייה. בפטריות מסוימות, יתמזגו זוויגים הפלואידיים שונים, היה והם מתאימים. ביתר חלקי הפטרייה, הם יוצרים חזית תפטיר אחת שממשיכה לגדול ולהתפשט, אך כל יחידה היא בעלת שני גרעינים, שלא התאחו, מכל אחד מההורים.
