אליזבת גאסקל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אליזבת גסקל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. אליזבת גאסקלאנגלית: Elizabeth Gaskell‏; 29 בספטמבר 1810 - 12 בנובמבר 1865) הייתה סופרת אנגליה, מכונה לעיתים מרת גאסקל (Mrs. Gaskell).

חייה

אליזבת גאסקל נולדה בשם אליזבת סטיבנסון בלונדון בשנת 1810. אביה ויליאם סטיבנסון היה כומר אוניטרי, עובד-מדינה ועיתונאי. אמה מתה בילדותה והיא גדלה אצל דודתה בנטספורד (Knutsford), עיירה במחוז צ'שייר, ששימש רקע לרומנים שכתבה מאוחר יותר.

בשנת 1832 נישאה לויליאם גאסקל, כומר אוניטרי ממנצ'סטר. גאסקל ילדה ארבע בנות ובן, הבן מת בילדותו ואת הרומן המצליח הראשון שלה "מרי ברטון" כתבה בניסיון להקל על אבלה. גאסקל הרבתה לעסוק בפעילות הומניטרית, ובעזרה לעניים בסביבות מנצ'סטר. נושאים על פיוס בין המעמדות החברתיים באנגליה, והצורך ברפורמות חברתיות מופיעים ברוב הרומנים שכתבה.

ב-13 בדצמבר 1851 פורסם בכתב-העת של צ'ארלס דיקנס "Household Words", הסיפור "החברה שלנו בקראנפורד" שהיוו אחר-כך שני הפרקים הראשונים של הרומן "קראנפורד" Cranford. דיקנס אהב את הסיפור ודחק בגאסקל להמשיך ולכתוב, היא המשיכה לפרסם בכתב העת "Household Words" סיפורים בהמשכים נוספים, ב-13 השנים הבאות.

גאסקל הייתה חברה קרובה של שרלוט ברונטה, אחרי פגישתן הראשונה ב-1850 הן התכתבו באופן קבוע. אחרי מותה של שרלוט ברונטה, כתבה גאסקל את הביוגרפיה שזכתה לשבחים "חיי שרלוט ברונטה" (1857).

בין הרומנים הנוספים שכתבה : "קראנפורד" (1853), "רות" (1853), "צפון ודרום" (1855), "מאהביה של סילביה" (1863), והנובלה "הדודנית פיליס" (1864). הרומן האחרון שלה, "רעיות ובנות" (1866), נותר בלתי גמור. גאסקל מתה מאי-ספיקת לב בנובמבר 1865.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29657512אליזבת גאסקל