אלן ווטס
 | |
| זרם | פילוסופיה השוואתית |
|---|---|
| תחומי עניין | זן בודהיזם, טאואיזם, הינדואיזם, בודהיזם |
| הושפע מ | טימותי לירי, מרשל מקלוהן, קרל גוסטב יונג, ג'ידו קרישנמורטי, ויטגנשטיין |
| השפיע על | רוברט אנטון וילסון |
אלן וילסון ווֹטס (באנגלית: Alan Watts; 6 בינואר 1915 - 16 בנובמבר 1973) היה פילוסוף וסופר בריטי, מרצה על זן, תאולוגיה ותרבות המזרח לקהל המערבי. בעל דוקטורט בדתות. הוא נודע כמי שהכניס דתות מזרחיות לשיח במערב, בפרט הינדואיזם, בודהיזם וטאואיזם.
ביוגרפיה
ווטס נולד בצ'יזלהרסט שבאנגליה והתחנך בבית הספר שליד הקתדרלה של קנטרברי. לאחר שהחל את דרכו בלימודי כמורה, נחשף בגיל 16 לכתבים בודהיסטים שונים והחליט לשנות את יעודו. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב את אנגליה בעקבות אשתו האמריקאית, למד בסמינר כמרים והתמנה לכומר יועץ לסטודנטים באוניברסיטת נורת' ווסטרן. בעקבות ניהול אורח חיים חופשי מדי, הוצא מן הכנסייה הפרסבטריאנית, ועבר לפעול בעיקר במערב ארצות הברית.
הוא למד במשך שנים רבות את הבודהיזם, הזן ותורות מזרחיות שונות. הוא נודע בפופולריות שלו בקרב קהל מערבי, בעיקר בזכות היכולת שלו לפשט טקסטים ותורות מורכבות. עקב כך, רכש לעצמו במהלך השנים קהל מאזינים של מיליונים.
הוא כתב יותר מ-25 ספרים, ומאמרים רבים נוספים (כולל בפלייבוי), בהם עסק בהשוואה בין הדתות השונות ובין הנצרות והמדע המודרני. בין הנושאים שעליהם כתב: זהות אישית, טבעו של היקום, משמעות החיים, קונספטים שונים של אלוהות והרדיפה אחרי אושר. הוא השתמש בכתביו בידע הרב שלו בפילוסופיות זן בודהיזם, טאואיזם, הינדואיזם ונצרות. בנוסף הוא רכש ידע מתחומי המדעים המדויקים. אלן ווטס העיד על עצמו כפילוסוף שמטרתו העיקרית היא ההשוואה בין התרבות המערבית לתרבות המזרחית. השוואה של שתי תרבויות שונות ואינטליגנטיות, כך לדברי ווטס, יוצרת נקודת מבט מושכלת בנוגע להנחות הבסיסיות שמלוות אדם לאורך חייו. הוא דחף את מאזיניו וקוראיו לבחון את ההנחות הבסיסיות שמלוות אותם בחייהם, ולהישאר רק עם האמונות שמשרתות אותם ואת הסביבה שנמצאת סביבם.
כמו כן היה מרצה פופולרי ולימד מדיטציה לקהלים שונים.
הייתה לו השפעה רבה על "ילדי הפרחים" אשר חלק גדול מהשכלתם אודות זן בודהיזם רכשו מהרצאותיו וספריו. היה ידידו של טימותי לירי ונטל חלק בהתנסויות הסמים שלו.
ספריו בתרגום עברי
- טבע, גבר ואשה; עברית: אלי ארום, רינה צאלים, תל אביב: דע, 1958. (Nature, Man, and Woman)
- דרך הזן; תרגום מאנגלית: אהוד תגרי, תל אביב: חרגול; עם עובד, תשס"ט 2008. (The way of Zen)
- דאו – דרך הנהר; קליגרפיה: לי צ’י-צ’אנג ; מאנגלית: דרור בורשטיין, תל אביב: בבל, תש"ע 2010. (Tao: The Watercourse Way)
- טבע התודעה; מאנגלית: ניר חכם, דיאלוג; 2017[1].
הערות שוליים
- ^ שאול בן שושן, אין מקום אחר, באתר ישראל היום, 16 אוגוסט
