איליושין Il-18
מאפיינים כלליים | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מטוס נוסעים | ||||||||||
קוד נאט"ו | Coot | ||||||||||
צוות | 4-5 | ||||||||||
נוסעים | 80-122 | ||||||||||
| |||||||||||
|
איליושין Il-18 (קוד דיווח נאט"ו: Coot) היה מטוס נוסעים עם 4 מנועים לטווח בינוני מתוצרת ברית המועצות.
היסטוריית ייצור ושימוש
לקראת מחצית שנות ה-50 היה ברור שמטוסי נוסעים על בסיס מנועי בוכנה כבר לא עונים לדרישות ונדרש פיתוח מטוס נוסעים מתקדם. ב-25 במאי 1956 משרד תכנון איליושין קיבל את הנחיית הממשלה על תחילת העבודות. ביוני 1957 ראשי הממשל בראשות ניקיטה חרושצ'וב צפו במטוס החדש. הטיסה הראשונה התקיימה ב-4 ביולי 1957. הדגם היה מיועד ל-75 נוסעים, אך המטוס בייצור סדרתי הותאם ל-89 נוסעים. ב-20 באפריל 1959 התקיימו טיסות סדירות ראשונות.
במרוצת השנים תוכננו דגמים שונים, כולל דגמים לצרכים צבאיים. המטוס היה תחרותי לעומת מטוסים של יצרנים אחרים ולכן היה ניתן למכור אותו גם לחברות מחוץ לגבולות ברית המועצות. בסך הכל נמכרו ל-17 חברות זרות כ-100 יחידות. כלל הייצור התרכז במפעל ליד מוסקבה והייצור נמשך עד לשנת 1978. בתקופה זו נבנו 564 מטוסי נוסעים וכ-50 לצרכים אחרים כולל צבאיים.
עד למחצית שנות ה-70 המטוס היה המטוס העיקרי לטיסות פנים ארציות. בתחילת שנות ה-80 החלה הפסקת ניצול המטוסים אך אחרוני המטוסים בטיסות נוסעים היו בניצול רחב עד לשנת 2002. בהתאם למצב לסוף שנת 2010 אחד המטוסים היה בניצול להעברת סחורות בטיסות פנים ארציות. בנוסף לכך, כ-20 מטוסים מדגם זה מנוצלים בחיל האוויר הרוסי כמטוסי פיקוד.
דגמים
- Il-18A - גרסה מקורית ל-89 נוסעים.
- Il-18B - דגם משופר עם מנוע חדש בעל אמינות גבוה יותר
- Il-18V - דגם משופר עם חלוקת חלל הנוסעים ל-3 חלקים.
- Il-18E - דגם משופר ל-110 נוסעים.
- Il-18D - דגם עם מנוע משופר, מתאים לטיסות לטווח ארוך.
- Il-18SALON - דגם מותאם להעברת משלחות ממשלתיות.
קישורים חיצוניים
- רשימת מטוסים וסיכום לגבי הפעלתם
- סיכום תאונות בהם היה מעורב המטוס (ברוסית)
- סיכום תאונות בהם היה מעורב המטוס (באנגלית)
21448646איליושין Il-18