אידאולוגיה וחוק בפסיקת בית המשפט העליון
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | קרן וינשל מרגל |
| סוגה | עיון |
| הוצאה | |
| הוצאה | נבו הוצאה לאור |
| תאריך הוצאה | 2016 - ה'תשע"ו |
| מספר עמודים | 203 |
| עורך | מיכאלה קלי |
| פרסים | |
| |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | אופקים חדשים |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 9789654421409 |
| הספרייה הלאומית | 004105023 |
אידאולוגיה וחוק בפסיקת בית המשפט העליון הוא ספר מאת ד"ר קרן וינשל מרגל, הבוחן כיצד משפיעות העמדות האידאולוגיות של שופטים על הכרעתם, יצא לאור בשנת 2016 בהוצאת נבו.
הספר נועד, כדברי המחברת, ”למלא חסר משמעותי במחקרים אמפיריים כמותיים הבודקים את השפעת החוק של הפסיקות של שופטי בית המשפט העליון בישראל אל מול ההשפעה של עמדותיהם הערכיות והאידאולוגיות” ובנוסף ”ליצור פלטפורמה למחקר השוואתי בנושא קבלת החלטות בבתי משפט עליונים בעולם.”
הספר מבוסס על מחקרים אמפיריים אותם ערכה קרן וינשל מרגל בהנחיית פרופסור מנחם הופנונג. מסקנות הספר מצוטטות במאמרים אקדמאים[1], בתחקירים[2] ובכתבות עיתונאיות[3].
תוכן הספר
הספר מציג ניתוח של החלטות שופטי בית המשפט העליון ומנתח את היחס בין יסודות אידאולוגיים ליסודות משפטיים כפי שבא לידי ביטוי בהכרעתו של שופט בבית המשפט העליון. המחקר מתמקד בהשפעה של עמדות שופטים ושל שינויים בחקיקה על החלטות בשלושה תחומים: 1. חופש דת. 2. מאבק בטרור. 3. הזכות לבחור ולהיבחר. לצד ההתמקדות בבית המשפט העליון בישראל, הספר בוחן בסוגיות אלו גם את בית המשפט העליון בארצות הברית ובקנדה.
הספר מורכב מארבעה חלקים:
- רקע תאורטי - מציג את ארבעת המודלים המרכזיים שפותחו לניתוח של קבלת החלטות בבתי משפט: המודל הלגאלי, המודל האטיטודונלי, מודל הבחירה הרציונלית והגישה הנאו-מוסדית. במבוא מובהרות הפרדיגמות המחקריות שמהן נובע כל מודל והביקורות המרכזיות עליו.
- השערות המחקר ושיטת המחקר - מוצגות שתי השערות מחקר לגבי קבלת החלטות בבית המשפט הישראלי: האטיטודונלית והנאו-מוסדית.
- ממצאים אמפיריים - ביחס לכל אחד משלושת תחומי המחקר (חופש דת, מאבק בטרור והזכות לבחור ולהיבחר) מובאת סקירה היסטורית וספרותית קצרה, פירוט השינויים שבוצעו בחקיקה, ומוצגים המחקרים האמפירים על השפעת החקיקה והשפעת הערכים על הכרעות השופטים.
- סיכום והשוואה בין תוצאות המחקר.
בנוסף, הספר פותח דיון תאורטי המבקר את המודל האטיטודונלי ואת תפיסתו הצרה של מושג החוק. על בסיס הביקורת התאורטית הונחו יסודות לפיתוח של מדד חדש, המהווה פיתוח מקורי של תאוריה נאו-מוסדית ונועד למדוד ולהשוות התנהגות אטיטודונלית בבתי משפט עליונים.
תוצאות המחקר, שמוצגות בחלק השלישי של הספר, הצביעו על כך שפרט לחופש דת, בנושאים שנבחנו הייתה לעמדות השופטים השפעה מועטה, שבנושאים מסוימים אף לא עברה מבחן מובהקות סטטיסטית. הנסיבות הביטחוניות והפוליטיות בהן החליטו השופטים השפיעו על הפסיקות במידה מועטה יחסית. כך לדוגמה לאחר פיגוע רצחני, עלה במעט הסיכוי לפסיקה לטובת כוחות הביטחון. מבחינת ההשלכות של שינויים בחוק, עלה שהשופטים שינו את החלטותיהם בהתאם לתיקוני חוק, לרוב גם כשהשינוי לא תאם את עמדתם האידאולוגית.[4]
מענקים ופרסים
הספר זכה בפרס גורני למשפט ציבורי לשנת 2016, בקטגוריה של "תרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל"[5].
עבור המחקרים שעמדו בבסיס הספר ניתנו מענקים מאת "תוכנית מרכז המצוינות של הוועדה לתכנון ותקצוב והקרן הלאומית למדע", "הדוכן ע״ש גות׳ דרייפוס ליישוב סכסוכים והמשפט" ו"הרשות למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית".
קישורים חיצוניים
- הספר באתר "האוניברסיטה העברית"
מחוץ לחוק: מה משפיע על החלטות של שופטים?, באתר הארץ, 25 ביולי 2016- (הספר בקטלוג ULI)
הערות שוליים
- ^ לדוגמה: מאמרו של פרופסור גד ברזילי
מאמרו של פרופ׳ אורן גזל-אייל - ^ משה גורלי, על חשבון הדמוקרטיה? מערכת המשפט מתקרבת למסורת ישראל, באתר כלכליסט, 19 בנובמבר 2017
- ^ לדוגמה:"כלכליסט" 16.07.17
"כלכליסט" 19.11.17 - ^ השלכות תכנית לוין על קבלת החלטות אידיאולוגית ואקטיביזם שיפוטי בבית המשפט העליון – ניתוח אמפירי / קרן וינשל, באתר ICON-S-IL Blog, 2023-02-15
- ^ "פרס גורני למשפט ציבורי"
38523293אידאולוגיה וחוק בפסיקת בית המשפט העליון