הסרטון של זפרודר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סרט ריקה . הסרטון של זפרודר הוא סרטון שצולם במצלמת חובבים על ידי יצרן הבגדים האמריקאי אברהם זפרודר, והנציח את רציחתו של נשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי. הסרט נותר כאחת התעודות האותנטיות החשובות ביותר בהיסטוריה.
הסרטון
זפרודר נכח ב-22 בנובמבר 1963 בכיכר דילי (Dealey) בדאלאס, מצויד במצלמת חובבים של 8 מ"מ, כאחד הצופים בשיירת הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי שאמורה הייתה לעבור שם באותה עת. הוא החל לצלם את שיירת הנשיא המתקרבת, וכשחלפה מכונית הלינקולן הפתוחה של הנשיא ממש מולו, מצלמתו הנציחה את הפגיעה בנשיא.
מיקומו של זפרודר היה אידיאלי לצילום הרצח, ועל אף שבמקום היו עשרות אנשים עם מצלמות ומסרטות, סרטו של זפרודר נותן את ההמחשה האידיאלית לאירועים. זפרודר עמד על משטח מוגבה מבטון, שהיה בדיוק בין מחסן הספרים, אשר מקומתו השישית ירה לי הארווי אוסוואלד את היריות, ובין "תלולית הדשא", מעין מדשאה ועליה מבנים, שהיא המקום בו לדעת רוב התומכים בתאוריות קונספירציה, עמדו המתנקשים הנוספים. בעת שהלימוזינה הנשיאותית חלפה לידו ונפגעה מהיריות צילם זפרודר את הלימוזינה ואת המתרחש בה מקרוב, ומלמעלה.
על פי עדותו לסוכן השירות החשאי, שניתנה ביום הרצח, סבר זפרודר כי היריות באו מאחוריו. מאחורי זפרודר הייתה "תלולית הדשא".
בסרטון בן 26.6 השניות של זפרודר, נראית השיירה הנשיאותית מתקרבת דרך רחוב אלם (Elm), כאשר הנשיא, אשתו ז'קלין, מושל טקסס ג'ון קונלי ואשתו יושבים בלימוזינה ומנפנפים אל הקהל. לרגע מוסתרת הלימוזינה על ידי תמרור, וכשהיא נראית שוב, מעווה הנשיא את פניו בכאב, שולח את ידיו אל פניו, אולי כדי להגן על ראשו, וכל גופו נוטה קדימה ושמאלה, אל עבר אשתו. ואז נע ראשו של קנדי בתנועה אלימה אחורה ושמאלה, ולמעשה מתפוצץ בכתם של דם. קנדי קורס במושב הלימוזינה, בעוד שז'קלין ההמומה מנסה להימלט כשהיא מטפסת על אחורי הרכב, בעודו בנסיעה, ונעצרת על ידי סוכן השירות החשאי המזנק אליה על מנת לסייע לה. אורך הקטע המציג את ההתנקשות הוא 19.3 שניות.
מהירות המצלמה של זפרודר הייתה 18 תמונות בשנייה. הסרטון הוא למעשה סדרה של תמונות סטילס, המהווה את "השעון" לפיו נבדק הרצח. ישנה חשיבות רבה מאוד לסדר האירועים בשאלה "כמה יריות נורו" ו"מאיזה כיוון נורו". ב-26 השניות בסרטו של זפרודר, ניתן בצורה מדויקת לוח הזמנים. ניתן לראות מתי החלה תגובת כל אדם שהיה בלימוזינה אל היריות, ולערוך חישוב מסתבר של מספר היריות ואף של כיוונן. שאלות רבות נענות, אך אחרות נותרות פתוחות. הסרט צולם ללא קול.
השימוש בסרטון כראיה בחקירת רצח קנדי
שלושה עותקים של הסרטון נעשו ביום הרצח עבור רשויות החקירה. בתוך ימים ספורים רכש מגזין לייף את הזכויות מזפרודר עבור תשלום ראשוני של 25,000$ אשר זפרודר תרם לאלמנתו ולילדיו של השוטר ג'פרסון דייוויס טיפיט, שנרצח על ידי אוסוואלד כמה שעות לאחר ההתנקשות. לאחר מכן שולמו לו חמישה תשלומים נוספים של 25,000$.
תמונות מן הסרטון פורסמו במגזין לייף, וכן כמוצגים בדו"ח ועדת וורן. הסרטון נשמר במחסני לייף, והמגזין שמר על הזכויות, ואסר על פרסום התמונות, כך שכאשר החוקר ג'ושיאה תומפסון (Thompson) ניסה בשנת 1966 לפרסם ספר ובו איורים של התמונות מסרטו של זפרודר, תבע אותו המגזין לדין. לבסוף השיג התובע בניו אורלינס, ג'ים גאריסון (אשר העמיד בניו אורלינס מספר אנשים לדין וביניהם קליי שאו (Shaw) על מעורבות ברצח) עותק של הסרט, על מנת להציגו כראייה במשפטו של שאו, ולאחר מכן נעשו מן הסרט עותקים נוספים, ותמונות ממנו הוצגו במקומות רבים. ב-1975 הוצג הסרט לראשונה במלואו (ולא כתמונות בודדות) בתוכנית הטלוויזיה "לילה טוב אמריקה".
לאחר חקיקת חוק "איסוף רשומות הנוגעות לרצח הנשיא קנדי" בשנת 1992 הוקמה ועדה בשם "ועדת העיון מחדש ברשומות הנוגעות להתנקשות", אשר דאגה לעיון מחדש בסרט, שימורו, וידוא האותנטיות שלו (כנגד טענות של אנשי "תאוריות הקשר" כי הסרט מזויף), והפיכתו לרכושה של האומה האמריקאית.
הסרטון כאייקון תרבותי
הסרט נותן את הבסיס הוויזואלי המזוהה כיום בתודעה עם רצח קנדי. המדובר בסדרה חזקה של דימויים ויזואליים, המקבילה לדימויים פופולריים נוספים מן התרבות וההיסטוריה, כגון תמונת האדם על הירח או תמונת הנחתים המציבים את דגל ארצות הברית לאחר קרב איוו ג'ימה. הדימוי של הנשיא הצעיר שראשו מתפוצץ לרסיסים בעוד אשתו זוחלת על מכסה תא המטען של הלימוזינה הנשיאותית כששמלתה מכוסה בדם, הוא דימוי בסיסי בתודעה האמריקאית מן היום בו פורסם סרטו של זפרודר לציבור. הסרט הוכרז כ"חשוב מבחינה תרבותית" על ידי ספריית הקונגרס של ארצות הברית, ועותק ממנו נשמר בארכיב הסרטים הלאומי של ארצות הברית.
יורה בודד או קשר לרצוח את קנדי?
הסרט משמש כבסיס הן לתומכי תאוריית "היורה הבודד" והן לתומכי תאוריות הקשר. הטענה העיקרית היא כי נראה בסרט כי היריות נורו מלפנים, מכיוון תלולית הדשא, וזאת מכיוון שראשו של קנדי מושלך אחורה, למעלה ושמאלה, דבר התואם (לפי טענת תומכי תאוריות הקשר) ירייה שבאה מלפנים ומימין, בעוד שאוסוואלד ירה מאחור ומשמאל.
על פי הגרסה הרשמית, מוכיח הסרט בוודאות כי מקור היריות הוא אחד. למעשה, החוקר ארלן ספקטר, אשר ביסס את תיאורית "היורה הבודד" עבור ועדת וורן, הסתמך על הסרט, כאשר קבע כי מכיוון שלפי תגובות הנשיא והמושל המופיעות בסרט, לא חלף פרק זמן מספיק בין הזמן שבו נפגע המושל, ובין הזמן שבו נפגע הנשיא (על פי המהירות המקסימלית לטעינת רובהו של אוסוואלד וליריית ירייה נוספת) ולפיכך הם נפגעו מאותו הכדור. תאוריה זו, תאוריית "כדור הקסם" היא אבן הבסיס לגרסה הרשמית, ואחת התאוריות המותקפות ביותר והמושמצות ביותר על ידי המבקרים, הסבורים כי מסיבה זו מהווה הסרט הוכחה לכך שהיה יותר מיורה אחד.
הצלם
אברהם זפרודר (באנגלית: (Abraham Zapruder)) (15 במאי 1905 - 30 באוגוסט 1970), יהודי, נולד בעיר קובל שבחבל ווהלין במערב אוקראינה בשנת 1905. הוא היגר לארצות הברית בשנת 1920 והתיישב בברוקלין. כעבור זמן עבר לעיר דאלאס שבטקסס, ובה נעשה ליצרן בגדים מצליח. זפרודר נפטר שבע שנים לאחר רצח קנדי, בשנת 1970, ממחלת הסרטן.
קישורים חיצוניים
הסרטון של זפרודר37641735Q147530