אז-זערורה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תעמולה.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תעמולה. |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| ‑ בכפר בלתי מוכר | 2,600 |
אַז-זַעַרוּרָה הוא כפר בדואי בלתי מוכר[1], שנמצא מזרחית לעיירה כְּסִיפִה, לצד כביש 80, ואוכלוסייתו מונה כ-2,600 נפש. הכפר נקרא על שם השיח אַז-זַעַרוּרָה, המשמש להכנת תרופות. בכפר בארות מים וסכרים עתיקים.
היסטוריה
ההתיישבות הבדואית באזור תועדה עד בשלהי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל[2]. בתקופת המנדט הבריטי הוקמה במקום תחנת משטרה בשם Ras ez-Zuweira או Ez-Zweira, כדי לשמור על הדרך המובילה מבאר שבע לעין חוצוב. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו באזור תחנת המשטרה 11 בתים מיושבים ב-46 נפשות[3].
בכפר אין שירותי בריאות ומוסדות חינוך כגן ילדים ובתי ספר[4]. בשנת 2005 הגיש ארגון עדאלה עתירה לבג"ץ נגד משרד החינוך שיספק הסעות לילדי הכפר אל הגנים ביישובים הסמוכים, או לחלופין להקים בכפר גני ילדים[5].
בכפר אין כלל כבישים סלולים. מעל הוואדי הסמוך לכפר אין גשר, כך שבימים גשומים כשהנחל עולה על גדותיו, נחסמת כליל הכניסה והיציאה מן הכפר. לא קיימת אספקת מים וחשמל רשמית לכפר. את המים צורכים התושבים באמצעות משיכת צינורות מכ-10 נקודות חיבור של חברת 'מקורות' על הכביש הראשי. הם צורכים חשמל דרך פאנלים סולאריים או משתמשים בחשמל מהעיירה הסמוכה כְּסִיפִה ויש גם מי שמחזיקים בגנרטורים.
הכפר אינו מוכר ועל כן נתון להריסה ופינוי. לחלק מבתי הכפר יש צווי הריסה, ומידי מספר חודשים מתבצעות הריסות בתים בכפר. על פי תוכנית מטרופולין באר-שבע, שטח הכפר נמצא באזור נוף כפרי חקלאי משולב, ועל כן, החוקרת שמונתה לבחון את ההתנגדויות לתוכנית מטרופולין באר-שבע המליצה לאפשר הכרה בכפר[6].
החל משנת 2004 מבקשת חברת רותם אמפרט (חברת בת של כימיקלים לישראל) להקים במקום מכרה פוספטים פתוח. עתירה שהוגשה על ידי עיריית ערד, ארגון עדאלה, תושבי הכפר אַל-פֻרְעָה וארגונים אחרים דרשה מהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה להורות על ביטול החלטות המועצה הארצית, לפיה תותר במקום כריית פוספטים, בטענה שפעילות זו תסכן את בריאותם של תושבי האזור. בדיון שנערך בבג"ץ ב-27 בפברואר 2019, הוציא ביהמ"ש צו על תנאי למדינה, שמטיל עליה את האחריות לשכנע את ביהמ"ש מדוע לא להתערב באישור תמ"א 14/ב (הכוללת גם את מכרה הפוספטים בשדה בריר), והורה על החזרת התוכנית אל המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. ביהמ"ש נימק את החלטתו בכך שהתוכנית לא בחנה מהן ההשפעות הבריאותיות הפוטנציאליות על תושבי האזור[7][8].
הערות שוליים
- ^
ורד לי, תמונות במדבר: כך נראים חייהן של הנשים הבדואיות בנגב, באתר הארץ, 6 בפברואר 2017
- ^ Kark, Ruth; Frantzman, Seth J. "The Negev: Land, Settlement, the Bedouin and Ottoman and British Policy 1871–1948". British Journal of Middle Eastern Studie. 39, No. 1 (APRIL 2012): 53–77.
- ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areasCensus of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas - P7
- ^ רותי סיני, ביישובים הבדוויים הלא מוכרים דורשים חינוך כמו לכולם, באתר הארץ, 2 ביוני 2004
- ^ עדאלה בעתירה המוגשת לבג"ץ בפעם השלישית: משרד החינוך לא מקיים את הבטחותיו לספק חינוך לילדי הכפר הלא מוכר א-זערורה בנגב, באתר עדאלה, 2 בנובמבר 2005
- ^ שירלי סיידלרו יניב קובוביץ, עלייה חדה בקצב הריסות מבנים בכפרים בדואיים בנגב, באתר הארץ, 9 ביולי 2015
- ^ בתיה רודד, נדחתה כריית הפוספטים בשדה בריר, באתר "העוקץ", 6 במרץ 2019
- ^ החלטה בעתירות לבג"ץ, 11 ביוני 2020
32053704אז-זערורה