תחנת החלל הבין-לאומית: הבדלים בין גרסאות בדף

|תמונה=[[קובץ:STS-134 International Space Station after undocking.jpg|275px|תחנת החלל הבינלאומית כפי שצולמה על ידי מעבורת החלל אנדוור במהלך משימת STS-134]]

|כיתוב=תחנת החלל הבינלאומית כפי שצולמה על ידי [[מעבורת החלל אנדוור]] במהלך משימת [[STS-134]]{{ש}}{{דגל|ארצות הברית}}{{דגל|בריטניה}}{{דגל|צרפת}}{{דגל|דנמרק}}{{דגל|ספרד}}{{דגל|איטליה}}{{דגל|הולנד}}{{דגל|שוודיה}}{{דגל|קנדה}}{{דגל|גרמניה}}{{דגל|שווייץ}}{{דגל|בלגיה}}{{דגל|ברזיל}}{{דגל|יפן}}{{דגל|נורווגיה}}{{דגל|רוסיה}}

|סמל=[[קובץ:ISS insignia.svg|150px]]

|NSSDC=1998-067A

|אות קריאה=אלפא

|צוות=6 ([[צוותי תחנת החלל הבינלאומית#משימה נוכחית|משלחת 46]])

|שיגור=[[1998]]–[[2017]]

|מסה=450,000  

|אורך=51  

|רוחב=109  

|גובה=20  

|נפח מדוחס=837  

|לחץ אטמוספירי=101.3

|פריגיאה=376  

|אפוגיאה=398

|נטיית מסלול=51.6

|מהירות מסלולית=27,743.8

|זמן הקפה=91

|ימים במסלול={{עיצוב מספר:{{הפרש בימים|20|11|1998}}}} {{טקסט מוקטן|(נכון ל-{{#זמןמ:j בF Y}})}}

|ימים מאוישים={{עיצוב מספר:{{הפרש בימים|2|11|2000}}}} {{טקסט מוקטן|(נכון ל-{{#זמןמ:j בF Y}})}}

|מספר הקפות={{עיצוב מספר:{{רצפה|{{#expr:{{הפרש בימים|20|11|1998}} * 15.69661858595413}}}}}} {{טקסט מוקטן|(נכון ל-{{#זמןמ:j בF Y}})}}

|דעיכה מסלולית=2 ק"מ/חודש

|תרשים=[[קובץ:ISS configuration 2017-06 en.svg|275px]]

'''תחנת החלל הבינלאומית''' ('''International Space Station''', הידועה גם ב[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] "'''ISS'''") היא [[לוויין]] מלאכותי מאויש המקיף את [[כדור הארץ]] ב[[מסלול לווייני נמוך]] ומשמש כתחנת מחקר. [[תחנת חלל|תחנת החלל]] נמצאת בגובה ממוצע של 400 [[קילומטר]] ו[[מימון|ממומנת]] על ידי חמש סוכנויות חלל שונות: [[נאס"א]], [[רוסקוסמוס]], [[הסוכנות היפנית לחקר החלל]], [[סוכנות החלל הקנדית]] ו[[סוכנות החלל האירופית]].

בניית תחנת החלל החלה בנובמבר [[1998]] עם הצבת היחידה הראשונה, זאריה (Zarya). התחנה צפויה לפעול לכל הפחות עד שנת [[2020]] ולכל היותר עד 2028.{{הערה|ג'ונתן עמוס, [http://www.bbc.co.uk/news/science-environment-12772805 Europe agrees 2020 space station] אתר חדשות [[BBC]]{{כ}}, 17 במרץ 2011}}{{הערה|1={{cite web|url=http://spaceflightnow.com/news/n1003/11station/|title=Space station partners set 2028 as certification goal|last=Clark|first=Stephen|date=11 March 2010|publisher=Spaceflight Now|accessdate=1 June 2011}}}}  

ניתן לראות את התחנה מ[[כדור הארץ]] בעין בלתי מזוינת כנקודת אור הנעה על פני השמיים.{{הערה|1=http://www.bareket-astro.com/observing-the-universe-cosmos/iss-international-space-station-israel-observing.html}}{{הערה|1=http://www.heavens-above.com/PassSummary.aspx?satid=25544&lat=0&lng=0&loc=Unspecified&alt=0&tz=UCT}}

תחנת החלל הבינלאומית היא איחוד של מספר תחנות חלל שתוכננו כמיזמים נפרדים בידי מספר סוכנויות חלל, ובהן: "[[פרידום]]" האמריקאית, "[[מיר-2]]" הרוסית, "[[קולומבוס (תחנת חלל)|קולומבוס]]" האירופאית ו"[[קיבו]]" היפנית.{{הערה|שם=SSSM|1={{cite book|author=David Harland|title=The Story of Space Station Mir|publisher=Springer-Verlag New York Inc|date=30 November 2004|location=New York|url=http://www.amazon.co.uk/exec/obidos/ASIN/0387230114/ref=ord_cart_shr/202-3649698-1866219?%5Fencoding=UTF8&m=A3P5ROKL5A1OLE|isbn=978-0-387-23011-5}}}}{{הערה|שם=ISSBook|1={{cite book|isbn=978-0387781440|date=17 June 2008|publisher=Springer-Praxis|author=John E. Catchpole|title=The International Space Station: Building for the Future}}}} שורשי המיזם נעוצים ב[[תוכנית מיר ומעבורות החלל]] בשנת [[1994]],{{הערה|שם=SMB|1={{cite web|title=Shuttle–Mir History/Background/How "Phase 1" Started|publisher=NASA|date=4 April 2004|author=Kim Dismukes|url=http://spaceflight.nasa.gov/history/shuttle-mir/history/h-b-start.htm|accessdate=12 April 2007}}}} והמיזם עצמו החל עם שיגור היחידה הראשונה ב־[[1998]] על גבי הטיל הרוסי "[[פרוטון (משגר לוויינים)|פרוטון]]",{{הערה|שם=SSSM}} ונמשך עם שיגור והרכבת חלקים נוספים כמו: יחידות מדוחסות אוויר ותומכות חיצוניות כחלק ממטען [[מעבורת חלל|מעבורות החלל]], טילי פרוטון ומשגרי [[סויוז (משגר)|סויוז]] רוסיים.{{הערה|שם=ISSBook}}

נכון לפברואר [[2011]], התחנה מורכבת מ־15 יחידות מדוחסות אוויר, אספקת הכוח לתחנה מתבצעת על ידי 16 [[קולט שמש|לוחות סולריים]] המותקנים על התומכות החיצוניות ועוד 4 לוחות קטנים יותר המותקנים על היחידות הרוסיות.{{הערה|שם=Arrays|1={{cite web|url=http://www.nasa.gov/mission_pages/station/behindscenes/truss_segment.html|title=Spread Your Wings, It's Time to Fly|publisher=NASA|date=26 July 2006|accessdate=21 September 2006}}}} התחנה נמצאת במסלול שבין 278 ק"מ עד 460 ק"מ, במהירות ממוצעת של 27,743.8 [[קמ"ש]] ומשלימה 15.7 הקפות סביב כדור הארץ ב[[יממה]].{{הערה|1={{cite web|publisher=ESA|url=http://www.esa.int/esaHS/ESA0I6KE43D_iss_0.html|title=See the ISS from your home town|date=7 January 2009|accessdate=18 June 2010}}}}

תפעול תחנת החלל הבינלאומית נעשה על ידי חמש סוכנויות החלל{{הערה|שם=PartStates|1={{cite web|url=http://www.esa.int/esaHS/partstates.html|title=Human Spaceflight and Exploration—European Participating States|accessdate=17 January 2009|publisher=European Space Agency (ESA)|year=2009}}}}{{הערה|שם=ISSRG|1={{cite book|author=Gary Kitmacher|title=Reference Guide to the International Space Station| publisher =Apogee Books]location=Canada|year=2006|isbn=978-1-894959-34-6|issn=1496-6921|pages=71–80}}}}

בו־זמנית באמצעות מרכזי שליטה ובקרה הנמצאים ב[[כדור הארץ]]. הבעלות וזכויות השימוש בתחנה נקבעו בשורה של הסכמים ו[[חוזה|חוזים]]{{הערה|[http://www.esa.int/esaHS/ESAH7O0VMOC_iss_0.html International Space Station Legal Framework], באתר סוכנות החלל האירופאית}} הנותנים ל[[רוסקוסמוס|תאגיד החלל הפדרלי של רוסיה]] בעלות מלאה על היחידות שלה,{{הערה|שם=RSA-MOU|1={{cite web|url=http://www.nasa.gov/mission_pages/station/structure/elements/nasa_rsa.html|title=Memorandum of Understanding Between the National Aeronautics and Space Administration of the United States of America and the Russian Space Agency Concerning Cooperation on the Civil International Space Station|publisher=NASA|accessdate=19 April 2009|date=29 January 1998}}}} בעוד שאר התחנה נמצאת בבעלות משותפת של ארבע הסוכנויות האחרות.{{הערה|שם=ESA-IGA|[http://www.spaceflight.esa.int/documents/astrolab/infokit/english/12_ISS%20General%20Information.pdf ISS Intergovernmental Agreement - ESA]}} עלות התחנה כולה מוערכת בכ־100 [[מיליארד]] [[אירו]]{{הערה|[http://www.esa.int/esaHS/ESAQHA0VMOC_iss_0.html How much does it cost?], באתר סוכנות החלל האירופאית}} והיא נחשבת למבנה היקר ביותר שנוצר אי פעם.{{הערה|1=יכולת המחקר ותפעול התחנה ביעילות, הם קריטיים עקב העלויות הגבוהות.}} לתחנה נשלחת בקביעות אספקה באמצעות חלליות מספר פעמים בשנה, בעבר על ידי מעבורות החלל האמריקאיות, ו[[ATV|חלליות ATV]] האירופאיות, וכיום (2017) באמצעות [[סויוז (חללית)|חלליות סויוז]] [[פרוגרס|ו-פרוגרס]] הרוסיות, חללית קואונוטורי ([[HTV]]){{כ}}{{הערה|שם=ISSRG}} היפנית,וכן החלליות הפרטיות [[דרגון (חללית)|דרגון]] ו[[סיגנוס (חללית)|סיגנוס]]. לאורך השנים ביקרו בה בה אסטרונאוטים וקוסמונאוטים מ־15 אומות שונות.{{הערה|שם=10th|1={{cite web|url=http://www.nasa.gov/mission_pages/station/main/10th_anniversary.html|title=Nations Around the World Mark 10th Anniversary of International Space Station|publisher=NASA|date=17 November 2008|accessdate=6 March 2009}}}}  

נכון לעשור השני של המאה ה־21, התחנה מאוישת בצוותים ומשלחות של [[אסטרונאוט]]ים ו[[קוסמונאוט]]ים המונים בסביבות 6 אנשים ומחזיקה בשיא הנוכחות האנושית הרציפה הארוכה ביותר בחלל, עם פעילות אנושית רציפה מה־[[31 באוקטובר]] [[2000]]{{כ}}.{{הערה|שם=Only Just Begun|1={{כ}}{{cite web|url=http://www.nasa.gov/mission_pages/station/main/5_year_anniversary.html|title=We've Only Just Begun|publisher=NASA|accessdate=6 March 2009|date=26 June 2008}}}}.

נכון ל-נובממבר 2017 המניין של כלל האסטרונאוטים שביקרו בתחנת החלל הבינלאומית, מכל הלאומים, צוות ומבקרים, עומד על 227.

תחנת החלל הבינלאומית ראויה למגורי אדם. התחנה מציעה תנאים טובים יותר לשהייה ממושכת בחלל יחסית למעבורות החלל, ולכן מאפשרת את ניהולם של ניסויים מדעיים ממושכים ומשמשת כמעבדת מחקר. צוותי התחנה מנהלים מחקרים בתחומי ה[[מדע]] השונים כגון: [[ביולוגיה]], [[כימיה]], [[רפואה]], [[פיזיולוגיה]] ו[[פיזיקה]], כמו כן מתקיימות בה תצפיות [[אסטרונומיה|אסטרונומיות]] ו[[מטאורולוגיה|מטאורולוגיות]].{{הערה|שם=ISS overview}}{{הערה|שם=NASA Fields of Research|1={{cite web|url=http://pdlprod3.hosc.msfc.nasa.gov/A-fieldsresearch/index.html|archiveurl=http://web.archive.org/web/20080123150641/http://pdlprod3.hosc.msfc.nasa.gov/A-fieldsresearch/index.html|archivedate=25 March 2008|title=Fields of Research|date=26 June 2007|publisher = NASA}}}}{{הערה|שם=NASA ISS Goals|1={{cite web|url=http://pdlprod3.hosc.msfc.nasa.gov/B-gettingonboard/index.html|archiveurl=http://web.archive.org/web/20071208091537/http://pdlprod3.hosc.msfc.nasa.gov/B-gettingonboard/index.html|archivedate=8 December 2007| title = Getting on Board|date = 26 June 2007| publisher=NASA}}}} בנוסף, התחנה מספקת סביבה ייחודית לניסויים במערכות חלל הנדרשות לטיסות ל[[הירח|ירח]] ולמסעות ארוכים כמו מסע ל[[מאדים]].{{הערה|שם=ResProg}}{{הערה|שם=10th}}{{הערה|שם=Worldbook at NASA|James Oberg (2005). [http://www.nasa.gov/topics/nasalife/features/worldbook.html "International Space Station"]. World Book Online Reference Center. World Book, Inc. Retrieved 14 June 2008. }} הנוכחות הקבועה של הצוות בתחנה משפרת את היכולת לנטר, לתקן ולהחליף ניסויים ומרכיבים בניסויים בתחנה. למדענים על כדור הארץ יש גישה מהירה למידע שנצבר בידי צוותי התחנה והם יכולים לשנות, להתאים מחדש ולשלוח ניסויים חדשים. איוש התחנה מאפשר יתרון משמעותי בביצוע ניסויים ביחס לניסויים הנערכים בחלליות לא מאוישות.{{הערה|שם=Worldbook at NASA}}

הצוותים נשלחים למספר חודשי שהות בתחנה במהלכם הם עורכים ניסויים מדעיים מדי יום (כ־160 שעות אדם שבועיות מוקדשות לניסויים אלו).{{הערה|שם=ISS overview|1={{cite web|url=http://www.shuttlepresskit.com/ISS_OVR/index.htm|title=International Space Station Overview|publisher=ShuttlePressKit.com|date=3 June 1999|accessdate=17 February 2009}}}}{{הערה|שם=Science in School|1={{cite web|url=http://www.scienceinschool.org/2008/issue10/iss|title=The International Space Station: life in space|publisher=Science in School|date=10 December 2008|accessdate=17 February 2009}}}} כך לדוגמה, בסיכום המשלחת ה־15 ששהתה בתחנה, בוצעו 138 ניסויים מדעיים שונים.{{הערה|שם=Bergin|1={{cite web|title=ISS: Still in assembly, producing science research accomplishments|url=http://www.nasaspaceflight.com/2009/08/iss-assembly-producing-science-research-accomplishments/|accessdate=27 September 2009|date=22 August 2009|author=Chris Bergin|publisher=NASASpaceflight.com}}}} ממצאים ותגליות מדעיות של התחנה מפורסמים מדי חודש.{{הערה|שם=ResProg|1={{cite web|url=http://spaceflightsystems.grc.nasa.gov/Advanced/ISSResearch/|title=ISS Research Program|publisher=NASA|accessdate=27 February 2009}}}}

כמו כן התחנה מאפשרת ביצוע ניסויים במערכות קיום חיים במערכות תחזוקה - מערכות הנדרשות למסעות ממושכים בחלל. ניסויים אלה מאפשרים שיפור והגדלת היכולות של חלליות העתיד.{{הערה|שם=ResProg}}

חלק ממשימות הצוותים מיועדות למטרות חינוך ושיתוף פעולה בינלאומי. הצוות נותן הזדמנויות לסטודנטים בכדור הארץ לבנות ניסויים ולבצעם בתחנת החלל, ובכך התחנה מעודדת שיתוף פעולה בחלל בקרב אומות שונות.{{הערה|שם=ISSRG}}{{הערה|1={{cite journal|author=Gro Mjeldheim Sandal and Dietrich Manzey|title=Cross-cultural issues in space operations: A survey study among ground personnel of the European Space Agency|journal=Acta Astronautica|volume=65|date=December 2009|pages=1520–1529|doi=10.1016/j.actaastro.2009.03.074|issue=11–12}}}}

===מחקר מדעי===

תחנת החלל הבינלאומית תומכת בצורך לעריכת ניסויים שבהם נדרש אחד או יותר מהתנאים הקיצוניים השרויים בה. התחומים המדעיים העיקריים הם השפעות חוסר המשקל בטווח הארוך, [[רפואה בחלל]], [[מדעי החיים]], [[מדעים פיזיקליים]], [[אסטרונומיה]] ו[[מטאורולוגיה]].{{הערה|שם=ISS overview}}{{הערה|שם=NASA Fields of Research}}{{הערה|שם=NASA ISS Goals}} [[חוק ההרשאה של נאס"א 2005]], יעד את החלקים האמריקאים בתחנה למעבדה רב לאומית במטרה להרחיב את השימוש בתחנת החלל לסוכנויות חלל נוספות ולמגזר הפרטי.{{הערה|1={{cite web|title=NASA Authorization Act 2005|url=http://frwebgate.access.gpo.gov/cgi-bin/getdoc.cgi?dbname=109_cong_public_laws&docid=f:publ155.109.pdf|publisher=United States Government Printing Office|date=30 December 2005|accessdate=6 March 2009}}}}

# '''השפעת הכבידה על גוף האדם''' - המחקר המתמשך בתחנה מרחיב את הידע ההולך ונצבר אודות השפעתה של חוסר הכבידה בטווח הארוך על [[גוף האדם]]. הנושאים הנבדקים במחקרים אלה הם: [[דלדול שריר]], [[דלדול עצם]] והשפעתה על גמישות חלקי הגוף השונים. המידע ישמש לקבוע אם מסעות ארוכים [[מושבת חלל|והתיישבות האדם בחלל]] אפשריים. נכון לשנת 2006, הידע שנצבר על דלדול השריר והעצם מצביע על סיכון משמעותי של שבירה ומוגבלות ביכולת התנועה של אסטרונאוטים שישרדו מסע ארוך בחלל ויחזרו לכוח כבידה של כוכב לכת כלשהו (כמו מסע בן שישה חודשים הנדרש כדי להגיע למאדים).{{הערה|שם=JCB|1={{cite book|author=Jay Buckey|title=Space Physiology|publisher=Oxford University Press USA|date=23 February 2006|url=http://www.amazon.co.uk/dp/0195137256?qisbn=1-227-46880-9|isbn=9780-19-513725-5}}}}{{הערה|1={{cite web|url=http://www.newscientist.com/article/dn17476-ion-engine-could-one-day-power-39day-trips-to-mars.html?full=true|publisher=New Scientist|accessdate=8 January 2010|date=24 July 2009|author=List Grossman|title=Ion engine could one day power 39-day trips to Mars}}}} בנוסף, מתקיימים שלל ניסויים רפואיים בתחנה כשהבולט ביניהם הוא "אבחון [[אולטראסאונד]] מתקדם במיקרו־כבידה" ובו כל הצוות, ללא יוצא מן הכלל, מבצע סריקות אולטראסאונד בהדרכת מומחים בכדור הארץ. המחקר לוקח בחשבון את הדיאגנוזה והטיפול הרפואי בחלל. בדרך כלל, אין פיזיולוג בתחנה מה שהופך את הדיאגנוזה למורכבת הרבה יותר.{{הערה|1={{cite web|url=http://www.nasa.gov/mission_pages/station/science/experiments/ADUM.html|date=1 May 2009|accessdate=1 October 2009|author=Brooke Boen|publisher=NASA|title=Advanced Diagnostic Ultrasound in Microgravity (ADUM)}}}}{{הערה|1={{cite journal|author=Sishir Rao ''et al''.|year=2008|title=A Pilot Study of Comprehensive Ultrasound Education at the Wayne State University School of Medicine|journal=Journal of Ultrasound in Medicine|volume=27|pages=745–749|url=http://www.jultrasoundmed.org/cgi/content/abstract/27/5/745|pmid=18424650|issue=5}}}}{{הערה|1={{cite journal|author=Michael Fincke ''et al''.|year=2004|title=Evaluation of Shoulder Integrity in Space: First Report of Musculoskeletal US on the International Space Station|journal=Radiology|issue=234|pages=319–322|url=http://radiology.rsna.org/content/234/2/319.abstract|pmid=15533948|doi=10.1148/radiol.2342041680|volume=234}}}}

# '''השפעת הכבידה על צמחים ובעלי חיים''' - מחקרים הנערכים בתחנה מודדים את השפעת חוסר הכבידה על התפתחות, [[גדילה]] ותהליכים פנימיים של צמחים ובעלי חיים. בהמשך למידע שהתקבל, נאס"א תמשיך את מחקריה בנושא זה בתלת מימד של גדילה והתפתחות [[רקמה|רקמות אנושיות]] ו[[גביש]]י [[חלבון|חלבונים]].{{הערה|שם=NASA Fields of Research}}

# '''פיזיקה של נוזלים''' - מחקר בנושא [[פיזיקה של נוזלים]] מאפשר לחוקרים לבנות מודל בצורה טובה יותר של התנהגות הנוזלים מפני שנוזלים יכולים להתערבב בצורה טובה יותר בתנאים של חוסר משקל, ואף קיימים נוזלים שלא מתערבבים בכדור הארץ אך בתחנת החלל כן. בנוסף, בחינת התגובות והתהליכים שנוצרים באיטיות עקב מיקרו־כבידה ו[[טמפרטורה|הטמפרטורות]] השרויות בחלל, מקנים לחוקרים הבנה עמוקה יותר של [[מוליך על|מוליכות על]].{{הערה|שם=NASA Fields of Research}}

# '''הנדסת חומרים''' - מחקר זה ייחודי בתחנה בכך שהוא נחשב שימושי גם בתחומים רבים מחוץ לתעשיית החלל.{{הערה|1={{cite web|url=http://science.nasa.gov/newhome/headlines/msad15sep99_1.htm|title=Materials Science 101|publisher=Science@NASA|accessdate=18 June 2009|date=15 September 1999}}}}

[[ברית המועצות]] הייתה הראשונה לשגר לחלל תחנה מאוישת - [[סאליוט 1]] בשנת [[1971]]. תחנות נוספות מסדרת סאליוט היו גדולות ומתוחכמות יותר, והשיא היה בשנת [[1986]], כששוגרה לחלל "[[מיר (תחנת חלל)|תחנת החלל מיר]]". תחנה זו הייתה התחנה הקבועה הראשונה בחלל, וכללה שבע יחידות נפרדות שמשקלן הכולל למעלה מ־90 טונות. לעומתה התחנה הבינלאומית גדולה פי חמישה.

תחנת החלל האמריקאית הראשונה, [[סקיילאב]], שוגרה בשנת [[1973]]. התחנה הייתה בשימוש רק תשעה חודשים, שבמהלכם שהו בה צוותים לתקופות שונות, של עד 84 ימים. בשנת [[1984]] העלה ה[[נשיא ארצות הברית]] [[רונלד רייגן]], לראשונה, את ההצעה לבנות תחנה בינלאומית ש[[ארצות הברית]] תעמוד בראשה. שם התחנה היה אמור להיות "פרידום" (Freedom, "חירות").

תכנון התחנה נבע מהצורך של האמריקאים לתת מענה ל[[תחנת החלל סאליוט]] ותחנת החלל מיר הסובייטיות.  

הפרויקט לראשונה בשנת [[1993]] ונקרא "תחנת החלל אלפא" (Space Station Alpha). התחנה תוכננה כדי לענות על שלל הדרישות של כל סוכנויות החלל המשתתפות בפרויקט.

בניית התחנה סבלה מעיכובים רבים, טכניים ותקציביים כאחד. התקציב עודכן מספר פעמים באופן משמעותי וגרר אחריו שינויים רבים בתכנון התחנה כולה. עלות בניית התחנה עלתה באופן משמעותי על התחזיות המוקדמות. סוכנות החלל האירופאית העריכה שהפרויקט, מתחילת התכנון ב[[שנות השמונים]] עד סיום הבנייה בשנת 2011 יעלה כ־100 [[מיליארד]] [[אירו]].

הרכבת תחנת החלל הבינלאומית החלה ב־[[20 בנובמבר]] [[1998]].{{הערה|שם=OnOrbit|1={{cite web|url=http://www.nasa.gov/externalflash/ISSRG/pdfs/on_orbit.pdf|title=On-Orbit Elements|publisher=NASA|author=NASA|date=18 February 2010|accessdate=19 June 2010|format=PDF}}}} הרכבת מרבית חלקי התחנה בוצעה על ידי אסטרונאוטים במשך יותר מ־973 שעות של [[פעילות חוץ רכבית]] (כ־155 הליכות חלל). 127 מהליכות חלל אלו יצאו מתוך תחנת החלל עצמה ושאר 28 הליכות חלל יצאו מסיפונן של מעבורות החלל.{{הערה|שם=ISStD|1={{cite web|url=http://spaceflight.nasa.gov/station/isstodate.html|title=The ISS to Date|accessdate=21 March 2011|publisher=NASA|date=9 March 2011|author=NASA}}}}

הרכיב הראשון של התחנה, זאריה, שוגר ב־[[20 בנובמבר]] 1998 על גבי טיל פרוטון רוסי ושבועיים לאחר מכן חובר לזאריה הרכיב יוניטי, שהגיע בתא המטען של [[מעבורת החלל אנדוור]] במסגרת משימת [[STS-88]]. שני רכיבים אלו היוו את ליבת התחנה. זו נשארה לא מאוישת במשך השנה וחצי שלאחר חיבורן. ביולי 2000 שוגרה היחידה הרוסית "זבזדה", ואיפשרה לראשונה לאייש את התחנה בצוות שמנה לכל היותר 3 אסטרונאוטים וקוסמונאוטים. המשלחת המאוישת הראשונה הגיעה רק בנובמבר 2000 בחללית [[סויוז TM-31]], בין שתי טיסות המעבורת [[STS-92]] ו-[[STS-97]]. שתי משימות אלו הביאו עימן את התומכות, שאיפשרו התקנה של רכיבים שסיפקו באופן ראשוני את היכולת לתקשר עם כדור הארץ ולקבל הנחיות ממנו, הארקה חשמלית (ב־Z1) ואספקת כוח לתחנה באמצעות מערך לוחות סולריים (על תומכות P6).

במהלך השנתיים הבאות, המשיכה תחנת החלל להתרחב - כשמשגר סויוז מעלה אליה את Pirs - חלק המאפשר עגינה לחלליות סויוז ופרוגרס הרוסיות, ומעבורות החלל דיסקברי, אטלנטיס, ואנדוור מביאות עימן את יחידת המעבדה "דסטיני", ואת [[מנעל האוויר Quest]] - המאפשר לבצע הליכות חלל באמצעות שני סוגי חליפות החלל שבשימוש על גבי תחנת החלל הבינלאומית (לפני הוספת התא לתחנה ניתן היה לבצע בה הליכות חלל רק בשימוש [[חליפת חלל|חליפת החלל]] הרוסית [[אורלן (חליפת חלל)|אורלן]] מהיחידה הרוסית זבזדה, כאשר השימוש בחליפת החלל האמריקאית EMU היה אפשרי רק כאשר עגנה בתחנה מעבורת חלל{{הערה|[http://spaceflight.nasa.gov/station/eva/outside.html Space Station Extravehicular Activity], באתר נאס"א}}), הזרוע הרובוטית של התחנה [[קנדארם2|קנדארם 2]] ומספר תומכות נוספות.

הגדלת התחנה והבאת הרכיבים אליה התנהלה לפי לוחות הזמנים שנקבעו, אולם הופסקה בשנת [[2003]] בעקבות [[אסון מעבורת החלל קולומביה]] במשימת [[STS-107]]. עם ממצאי החקירה, הוחלט על הפסקת טיסות מעבורות החלל לאלתר, ובכך נפגעה בניית התחנה עד שיגור הדיסקברי למשימת [[STS-114]] בשנת [[2005]].{{הערה|1={{cite web|url=http://www.nasaspaceflight.com/2005/07/discovery-launches-the-shuttle-is-back/

|title=Discovery launches—The Shuttle is back|author=Chris Bergin|publisher=NASASpaceflight.com|accessdate=6 March 2009|date=26 July 2005}}}}  

חידוש ההרכבה החל רק במשימת [[STS-115]] על ידי מעבורת החלל אטלנטיס שהביאה עימה את המערך הסולרי השני לתחנה. תומכות נוספות ומערך הלוחות הסולאריים השלישי הורכבו במשימות [[STS-117]], [[STS-116]] ו-[[STS-118]]. הגדלת המערך הסולארי, הגדילה את אספקת הכוח לתחנה, ואיפשרה את הרכבת והפעלת יחידת "[[הרמוני (מודול)|הרמוני]]", יחידת המחקר האירופאית "קולומבוס", ואת היחידה היפנית הראשונה - "קיבו".  

במרץ [[2009]], במשימת [[STS-119]] הושלמה בניית התומכות והתקנת מערך הלוחות הסולרים האחרון (הרביעי במספר). ביולי 2009, במשימת [[STS-127]], הותקנה היחידה היפנית השנייה ולאחריה היחידה הרוסית "פויסיק".  

בפברואר [[2010]], במשימת [[STS-130]], הגיעה "טרנקוויליטי" לצד הקופולה במטען מעבורת החלל אנדוור. במאי 2010 הגיע החלק הרוסי, רסבה, עם מעבורת החלל אטלנטיס במשימת [[STS-132]]. בפברואר 2011, במשימת [[STS-133]], משימתה האחרונה של מעבורת החלל דיסקברי, הותקנה היחידה הלוגיסטית הרב תכליתית - "לאונרדו".  

נכון לפברואר 2011, התחנה מורכבת מ-15 יחידות מדוחסות ומערך תומכות מושלם.  

נכון לנובמבר 2015, יחידת המעבדה הרב תכליתית הרוסית - "נאוקה" (Nauka, ב[[רוסית]] Нау́ка), ומספר חלקים נוספים וביניהם "הזרוע הרובוטית האירופית" (European Robotic Arm - ERA) לתחזוק החלקים הרוסיים, שהיו אמורים להשלח ב־2014, מתוכננים כרגע להשלח בפברואר 2017. בניית התחנה צפויה אז להסתיים. מסת התחנה לאחר השלמתה תהיה 400 [[טון (מסה)|טון]].{{הערה|שם=Manifest|1={{cite web|url=http://www.nasa.gov/mission_pages/station/structure/iss_manifest.html|title=Consolidated Launch Manifest|accessdate=8 July 2008|publisher=NASA|author=NASA|year=2008}}}}{{הערה|שם=OnOrbit}}

כשתושלם, תכיל תחנת החלל הבינלאומית שש עשרה יחידות מדוחסות אוויר ותהיה בעלת נפח כולל של כאלף מטרים מעוקבים. יחידות אלו משמשות למעבדות מחקר, מנעלי אוויר, חלקי עגינה לחלליות השונות שמגיעות לתחנה, יחידות איחסון ויחידות מגורים לצוות. חמש עשרה יחידות כאלו כבר נמצאות במסלול.

| rowspan="2" | '''זאריה'''

| colspan="4" | זאריה הוא הרכיב הראשון של תחנת החלל ששוגר, והוא מספק כח חשמלי, מקום איחסון, הנעה, והדרכה במהלך השלב הראשוני של איסוף החלקים. מאז משמשת היחידה כמתחם איחסון, הן בחלק הפנימי שבו הלחץ מווסת והן במכלי הדלק הצמודים אליו מבחוץ.

| rowspan="2" | '''יוניטי'''{{ש}} <small>(צומת 1)</small>

| ארצות הברית

| colspan="4" | יחידת הקישור הראשונה. מקשרת בין החלק האמריקאי של התחנה לבין החלק הרוסי. אל יחידה זו מחוברות יחידה Z1, תא הלחץ "[[קווסט]]", מעבדת "דסטיני" ויחידת "טרנקוויליטי".

| rowspan="2" | '''[[זבזדה]]''' {{ש}}<small>{{ש}}(יחידת שירות) </small>

| rowspan="2" | '''[[דסטיני]]'''{{ש}} <small>(מעבדה של ארצות הברית)</small>

| colspan="4" | תא הלחץ המרכזי של תחנת החלל. מבעד תא זה יוצאים להליכות החלל. היחידה כוללת שני מקטעים - האחד, אתר האיחסון לחליפות החלל והציוד, והשני - תא הלחץ עצמו, מבעדו ניתן לצאת לחלל.

| rowspan="2" | '''פירס'''{{ש}} <small>{{ש}}(רכיב עגינה)</small>

| [[פרוגרס]], [[סויוז (חללית)|סויוז]]

| רוסיה

| colspan="4" |יחידה זו היא מעגן עגינה נוסף עבור חלליות הסויוז והפרוגרס, וכן מאפשר יציאה להליכות בחלל. היחידה כוללת מקום אחסון לחליפות החלל הרוסיות.

| colspan="4" | יחידת השירות של תחנת החלל הבינלאומית. יחידה זו מספקת את החשמל להפעלת התחנה, וכן מתקני תקשורת. ליחידה זו מחוברות יחידת מעבדת "קולומבוס" האירופאית ויחידת המעבדה "קיבו" היפנית, וליחידה זו מתחברות מעבורות החלל האמריקאיות בעת עגינתן בתחנה.

| rowspan="2" |{{הערה|1={{cite news|url=http://www.nasaspaceflight.com/2008/01/prcb-plan-sts-122-for-net-feb-7-three-launches-in-10-11-weeks/|title=PRCB plan STS-122 for NET Feb&nbsp;7—three launches in 10–11 weeks|accessdate=12 January 2008|author=Chris Bergin|date=10 January 2008|publisher=NASASpaceflight.com}}}}{{הערה|1={{cite web|url=http://www.esa.int/esaHS/ESAAYI0VMOC_iss_0.html|title=Columbus laboratory|publisher=European Space Agency (ESA)|accessdate=6 March 2009|date=10 January 2009}}}}

| colspan="4" | מעבדת המחקר האירופאית המרכזית. במעבדה זו מבצעים מחקרים ב[[גנטיקה]], [[ביו-רפואה]] וחקר נוזלים. ליחידה מחוברים מספר מתקני מחקר ובהם מחקר החשיפה האירופי (EuTEF), השעון האטומי החללי ותצפית השמש.  

| rowspan="2" | '''[[קיבו (יחידת איחסון)]]''' {{ש}}<small>מעבדת ניסויים</small>

| colspan="4" | חלק ממעבדת "קיבו" היפנית. יחידה זו משמשת כיחידת איחסון עבור המעבדה.

| rowspan="2" |'''[[קיבו (יחידה מדוחסת)]]'''{{ש}} <small>(JEM–PM)</small>

| rowspan="2" |{{הערה|שם=nasa-jem}}{{הערה|1={{cite web|url=http://kibo.jaxa.jp/en/about/|publisher=Japan Aerospace Exploration Agency (JAXA)|accessdate=6 March 2009|date=25 September 2008|title=About Kibo}}}}

| colspan="4" | החלק המרכזי של מעבדת "קיבו" היפנית. במעבדה 23 תאים ובהם 10 תאי ניסויים. במעבדה מבוצעים ניסויים בתחום הרפואה, הביולוגיה, תצפיות כדור הארץ, יצור מוצרים, ביוטכנולוגיה ומחקר בנושא תקשורת.

| rowspan="2" | '''[[פויסק]]'''{{ש}}<small>{{ש}} (יחידת מחקר קטנה 2)</small>

| סויוז, פרוגרס

| rowspan="2" |'''[[טרנקוילטי]]'''{{ש}}<small>(צומת 3)</small>

| colspan="4" | היחידה השלישית מבין היחידות האמריקאיות של התחנה. היחידה מכילה מערכות מיזוג אוויר, מערכות מחזור מים, ומערכות יצור [[חמצן]] עבור הצוות.  

| rowspan="2" | '''[[רסבה]]'''{{ש}}<small>{{ש}}(יחידת מחקר קטנה 1)</small>

| colspan="4" | יחידת עגינה ואיחסון.

| colspan="4" | יחידה רב תכליתית קבועה המשמשת לאיחסון חלקי חילוף.  

 

| rowspan="2" | '''[[נאוקה]]'''{{ש}}<small>{{ש}} (יחידת מעבדה רב תכליתית)</small>

| פברואר 2017{{הערה|[http://www.gazeta.ru/social/2011/10/19/3806658.shtml "New money for the old "Science""].{{כ}} (in Russian). Gazeta.ru. 2011-10-19. Retrieved 1 February 2012.}}

| rowspan="2" |{{הערה|שם=Manifest}}{{הערה|1={{cite web|url=http://www.khrunichev.ru/khrunichev_eng/live/full_mks.asp?id=13190|archiveurl=http://web.archive.org/web/20070927002737/http://www.khrunichev.ru/khrunichev_eng/live/full_mks.asp?id=13190|archivedate=27 September 2007|publisher=Khrunichev State Research and Production Space Centre|title=FGB-based Multipurpose Lab Module (MLM)|accessdate=31 October 2008}}}}

| colspan="4" | יחידה המיועדת להיות יחידת המחקר הרוסית המרכזית. היחידה תשמש גם לעגינה ולאיחסון, וכן תכלול אזור מנוחה עבור צוות התחנה.

חוץ מיחידות מדוחסות האוויר, תחנת החלל מורכבת ממספר רכיבים נוספים. הרכיב הגדול ביותר הוא מערך התומכות המהווה למעשה את שלד התחנה ועליו מותקנים כל המערכים של הלוחות הסולארים והרדיאטורים. מערך תומכות זה מורכב מ־10 חלקים נפרדים המקנים לו אורך כולל של 108.5 מטר.

ה־Alpha Magnetic Spectrometer, ניסוי בפיזיקת חלקיקים, שהגיע לתחנה במשימת [[STS-134]] במאי 2011, הותקן על מערך התומכות ומודד [[קרינה קוסמית|קרניים קוסמיות]] במטרה למצוא ראיות ל[[חומר אפל|חומר האפל]] ול[[אנטי חומר]].

* יחידת עגינה אוניברסלית המתאימה לעגינת כל רכבי החלל (Universal Docking Module) הוחלפה על ידי חלק ה־MLM - FGB2. תוכננה להוות יחידת צומת לחיבור 2 יחידות מעבדה רוסיות. בוטלה לאחר ביטול היחידות.{{הערה|שם=Zak|1={{כ}}{{cite web|url=http://www.russianspaceweb.com/iss_russia.html|accessdate=3 October 2009|publisher=russianspaceweb.com|author=Anatoly Zak|title=Russian segment of the ISS}}}}

* יחידות המעבדה הרוסיות (Russian Research Modules) - שתי מעבדות רוסיות. הוחלפו ביחידת המעבדה Nauka.{{כ}}{{הערה|1={{כ}}{{cite web|url=http://www.boeing.com/defense-space/space/spacestation/components/russian_laboratory.html|title=Russian Research Modules|publisher=Boeing|accessdate=21 June 2009}}}}

* יחידת מגורים (Habitation Module) - תוכננה לספק מקום לפריסת שקי שינה. לאחר ביטול היחידה, האסטרונאוטים ישנים ברחבי התחנה.

* רכב החזרת צוות (Crew Return Vehicle) - הוחלף ב־2 חלליות סויוז.{{הערה|שם=CRV|1={{כ}}{{cite web|url=http://esapub.esrin.esa.it/bulletin/bullet101/graf.pdf|title=The X-38 and Crew Return Vehicle Programmes|accessdate=4 October 2009|author=E. D. Graf|date=February 2000|format=PDF|work=ESA Bulletin 101|publisher=European Space Agency}}}}

* יחידת שליטה זמנית (Interim Control Module) - יחידה להחלפת מודול השירות זבזדה במקרה של תקלה (מאוחסן ומוכן לשיגור בהתראה קצרה). יחליף את זבזדה כ־3 שנים במקרה הצורך עד לשיגור יחידת הנעת התחנה.{{הערה|1={{כ}}{{cite web|title=ICM Interim Control Module|publisher=U.S. Naval Center for Space Technology|url=http://code8200.nrl.navy.mil/icm.html|archiveurl=http://web.archive.org/web/20070208164211/http://code8200.nrl.navy.mil/icm.html|archivedate=8 February 2007}}}}

* יחידת הנעת התחנה (ISS Propulsion Module) - יחידה להחלפת יחידת השליטה הזמנית לאחר סיום תפקידה.

* רציף המדע (Science Power Platform) - מעבדה ויחידת ייצור חשמל לחלק הרוסי של התחנה. הוחלפה בלוחות הסולאריים האמריקאים.{{הערה|שם=Zak}}

לפני משימת הרכבה 4A (משימת [[STS-97]] ב־[[30 בנובמבר]] [[2000]]) הגיעה האנרגיה החשמלית בתחנה מלוחות סולאריים שעל היחידות זרייה וזבזדה. החלק הרוסי בתחנה משתמש ב־28 [[וולט]] של [[זרם ישר]]. המערך הסולרי מייצר בין 130 ל־180 וולט של זרם ישר. האסטרונאוטים משתמשים בו לאחר המרתו לזרם ישר יציב של 124 וולט.

תחנת החלל הבינלאומית, חגה סביב כדור הארץ במסלול מעגלי בגובה שבין 278 ק"מ לבין 460 ק"מ. היא נעה במהירות ממוצעת של 27,743.8 קמ"ש ומשלימה 15.7 הקפות סביב כדור הארץ ביממה. התחנה מאבדת באופן תמידי מגובה מסלולה עקב [[כוח גרר]] המופעל עליה, דבר שמצריך להעלותה באופן תמידי למסלולה המקורי מספר פעמים בשנה. העלאה כזו דורשת אנרגיה שבאה משני מנועיה של יחידת השירות "זבזדה" הרוסית או ממעבורות החלל כשאלו עוגנות בה או על ידי חלליות פרוגרס שמגיעות באופן שוטף לתחנה כדי לחדש בה את המלאי. העלאה למסלול הרצוי אורכת בדרך כלל 2 הקפות שלמות (כ־3 שעות).

בדצמבר 2008, חתמה נאס"א על הסכם עם חברת "אד אסטרה" על אספקת [[מנוע מגנטו פלסמה בעל מתקף סגולי משתנה]], שיותקן על התחנה כחלק מניסוי שאמור לשמור על גובה מסלולה של התחנה בצורה יעילה יותר מהשיטה הנוכחית.{{הערה|1={{הידען|טל ענבר, גליליאו - מגזין המדע|למאדים בשלושים ותשעה יום|to-mars-in-39-days-3004103|30 באפריל 2010}}}}

[[קובץ:ISS Communication Systems.png|שמאל|ממוזער|260px|מערכות התקשורת שמשמשות את תחנת החלל הבינלאומית (טרם החל השימוש ב-Russian Luch Satellite)]]

בתחנת החלל הבינלאומית קיימות מערכות תקשורת פנימיות וחיצוניות שמעבירות מידע מדעי ו[[טלמטריה]] למרכזי השליטה בכדור הארץ ומשמשות למספר מטרות, בהן העברת קובצי [[אודיו]] ו[[וידאו]], תקשורת בין צוותי התחנה לטייסי המעבורת ותקשורת בין צוותי התחנה לבני משפחותיהם.{{הערה|שם=BoeingComm|1={{cite web|url=http://www.boeing.com/defense-space/space/spacestation/systems/communications_tracking.html|publisher=Boeing|accessdate=30 November 2009|title=Communications and Tracking|archiveurl = http://web.archive.org/web/20080611115319/http://www.boeing.com/defense-space/space/spacestation/systems/communications_tracking.html |archivedate = 11 June 2008}}}}

בחלקים הרוסיים שבתחנה, מתבצעת התקשורת באמצעות [[אנטנה|אנטנת]] "לירה" שנמצאת בזבזדה.{{הערה|שם=ISSRG}}{{הערה|1={{cite web|url=http://www.nasa.gov/home/hqnews/2005/mar/HQ_ss05015_ISS_status_report.html|title=International Space Station Status Report: SS05-015|last=Mathews|first=Melissa|author2=James Hartsfield|date=25 March 2005|work=NASA News|publisher=NASA|accessdate=11 January 2010}}}} באנטנת "לירה" קיימת היכולת להשתמש במערכות התקשורת שנמצאות ב[[לווין]]{{הערה|שם=ISSRG}} Luch. מערכות אלו שימשו לתקשורת עם תחנת החלל מיר והוזנחו במהלך שנות התשעים של המאה העשרים.{{הערה|שם=SSSM}}{{הערה|שם=ISSRG}}{{הערה|שם=Harvey|1={{cite book|last=Harvey|first=Brian|title=The rebirth of the Russian space program: 50 years after Sputnik, new frontiers|publisher=Springer Praxis Books|year=2007|page=263|isbn=0-387-71354-9}}}} בשנת 2011 מתכננת [[רוסיה]] להציב שני לוויינים כאלו, Luch-5A ו-Luch-5B במסלול, במטרה לחדש את היכולת שאינה מנוצלת כרגע באנטנת "לירה".{{הערה|1={{cite web|publisher=RussianSpaceWeb|url=http://www.russianspaceweb.com/2011.html|accessdate=12 January 2010|title=Space exploration in 2011|date=4 January 2010|author=Anatoly Zak}}}}

מערכת תקשורת רוסית נוספת היא ווסחוד-M המאפשרת תקשורת טלפונית בין זבזדה, זאריה, פירס ופויסק. המערכת מספקת גם יכולת לשידור רדיו בתדר גבוה למרכזי השליטה בכדור הארץ.{{הערה|1={{cite web|url=http://www.nasa.gov/directorates/somd/reports/iss_reports/2010/05022010.html|date=2 May 2010|accessdate=7 July 2010|publisher=NASA|title=ISS On-Orbit Status 05/02/10}}}}

[[קובץ:SpaceStationCycle.svg|שמאל|ממוזער|550px|תרשים המציג את היחס שבין השליטה בסביבה לתמיכה בחיים בתחנת החלל הבינלאומית]]

העדיפות העליונה בתחנת החלל הבינלאומית שמורה למערכת התמיכה בחיים. המערכת גם אוספת, מחשבת ואוגרת מים ומחשבת את "בזבוז" האמצעים החיוניים על ידי הצוות. לדוגמה: המערכת ממחזרת נוזלים מכיורים, מקלחות, שתן ועיבוי.

 

מכיוון שתחנת החלל סובבת את כדור הארץ בגובה רב מעל לפני השטח, היא נותרת באור השמש גם לאחר השקיעה בכדור הארץ. שטח הפנים הגדול שלה המורכב מלוחות סולריים ושמיכות בידוד טרמיות מחזירים את אור השמש בצורה יעילה, דבר הגורם לכך ש[[בהירות]]ה של תחנת החלל עולה על זו של כוכב הלכת [[נגה]]. לעין הבלתי מצוידת תחנת החלל נראית כנקודת אור הנעה בשמיים מעט לפני הזריחה או בערב מעט לאחר השקיעה שכן רק בזמנים אלו היא מוארת בעוד שפני הקרקע חשוכים.

לוחות הזמנים בתחנת החלל הבינלאומית נמדדים ונקבעים לפי [[זמן אוניברסלי מתואם]] המוכר גם כשעון [[גריניץ']]. במהלך ביקור של מעבורת חלל כלשהי עוברים אנשי הצוות בתחנה לעבוד לפי שעון המעבורת המכונה Mission Elapsed Time או בקיצור MET (שנספר מהרגע שבו המריאה המעבורת (לדוגמה: MET 2/03:45:18 מייצג יומיים, 3 שעות, 45 דקות ו־18 שניות) ולא לפי זמן אוניברסלי מתואם או כל שעון ארצי אחר).{{הערה|שם=MET|1={{cite web|url=http://science.nasa.gov/Realtime/Rocket_Sci/clocks/time-met.html|archiveurl=http://web.archive.org/web/20071115223702/http://science.nasa.gov/Realtime/Rocket_Sci/clocks/time-met.html|title=Mission Elapsed Time explained|accessdate=9 November 2007|date=13 September 1995|publisher=NASA |archivedate = November 15, 2007}}}}{{הערה|שם=STS-113-interview|1={{cite web|url=http://spaceflight.nasa.gov/feedback/expert/answer/crew/sts-113/index_2.html|title=Ask the STS-113 crew: Question 14|accessdate=9 November 2007|date=7 December 2002|publisher=NASA}}}} מאחר שזמני השינה נבדלים בדרך כלל בין MET לזמן אוניברסלי מתואם אנשי הצוות בתחנה מסתכרנים עם שעון המעבורת לפני שזו עגנה בה ואחרי שהמעבורת עוזבת עוברים חזרה לשעון גריניץ'. נוהל זה מוגדר ומוכר כהסטת זמני שינה.{{הערה|שם=STS-113-question-and-answer|1={{cite web|url=http://www.nasa.gov/missions/highlights/webcasts/shuttle/sts113/mission-crew-qa.html|title=STS-113 Mission and Expedition Crew Question and Answer Board|accessdate=24 February 2009|date=November 2002|publisher=NASA}}}}

יום טיפוסי בתחנת החלל הבינלאומית מתחיל בהשכמה ב־6:00 בבוקר וכולל ריטואל של "פעולות לאחר שינה" כמו צחצוח שיניים וממשיך בסריקה ובדיקת בוקר של התחנה. לאחר מכן יושב הצוות לאכול ולוקח חלק בתכנון היום יחד עם מרכזי השליטה שבכדור הארץ. יום העבודה לאחר סדר הפעולות הקבוע הנ"ל מתחיל בסביבות 8:10. היום נפתח באימון בוקר ועבודה שוטפת של ניסויים ותחזוקה. בשעה 13:05 מקבל הצוות הפסקה בת שעה הכוללת ארוחת הצהריים ואימון נוסף. לאחר מכן העבודה נמשכת עד 19:30, ואז נכנס נוהל "פעולות טרום שינה" הכולל: ארוחת ערב ואסיפה של הצוות. זמן השינה מוגדר באופן רשמי החל מ־21:30 (כאמור, התחנה מקיפה את כדור הארץ כ־16 פעמים ביממה ולכן מספר הזריחות והשקיעות שחווים אנשי הצוות בתחנה זהה, ולכן מכסים את חלונות התחנה כדי לתת תחושה של "לילה"). באופן כללי הצוות עובד כ־10 שעות ביום וכ־5 שעות בשבת. שאר הזמן מנוצל למנוחה או השלמת פערים בעבודה.{{הערה|1={{cite web|url=http://www.nasa.gov/pdf/287386main_110508_tl.pdf|title=ISS Crew Timeline|date=5 November 2008|accessdate=5 November 2008|publisher=NASA|format=PDF}}}}

התחנה מספקת בית מגורים קבוע לכל איש צוות ששוהה בה. בתחנה קיימים שני תאי שינה בחלקים הרוסיים ועוד ארבעה בשאר התחנה. תאי השינה האמריקאיים הם אישיים ומותאמים בגודל לאדם אחד ובעלי [[אקוסטיקה]] טובה. האסטרונאוט יכול לישון בתא כשהוא במצב אנכי קשור למיטה, להאזין ל[[מוזיקה]], להשתמש ב[[מחשב נייד]], ולאחסן חפצים אישיים במגירה גדולה או לתלותם על רשת המוצמדת לקיר. בתא ישנה גם מנורת קריאה, מדף ושולחן עבודה.{{הערה|שם=NASACrewEquip|1={{cite web|url=http://www.nasa.gov/mission_pages/station/behindscenes/126_payload.html|title=Station Prepares for Expanding Crew|publisher=NASA|author=Cheryl L. Mansfield|date=7 November 2008|accessdate=17 September 2009}}}}{{הערה|שם=CSALife|1={{cite web|url=http://www.asc-csa.gc.ca/pdf/educator-liv_wor_iss.pdf|title=Living and Working on the International Space Station|accessdate=28 October 2009|publisher=CSA}}}}{{הערה|שם=ESALife|1={{cite web|url=http://www.esa.int/esaHS/ESAH1V0VMOC_astronauts_0.html|publisher=ESA|accessdate=28 October 2009|date=19 July 2004|title=Daily life}}}} לצוותים המבקרים בתחנה אין מקומות מסודרים לשינה כמו אנשי הצוות הקבועים בה, ולכן הם נאלצים לישון גם כן במצב אנכי בצמוד לקירות פנויים בתחנה. באופן מעשי, ישנה אפשרות לישון בחלל באופן חופשי ללא קשירה אך נאסר על אנשי התחנה והמבקרים בה לעשות כן בשל הסכנה לפגיעה בציוד רגיש.{{הערה|שם=SRLife|1={{cite web|url=http://www.space.com/missionlaunches/090827-sts127-space-sleeping.html|title=Sleeping in Space is Easy, But There's No Shower|author=Tariq Malik|accessdate=29 October 2009|date=27 July 2009|publisher=Space.com}}}} בנוסף, ישנה חשיבות רבה לאיוורור תאי השינה בשל הסכנה הגלומה בהתעוררות אסטרונאוט המשתנק לחמצן לאחר שנוצרה סביב ראשו "בועה" של [[פחמן דו-חמצני]].{{הערה|שם=ESALife}}

{{לעדכן|כל הערך=לא|נושא=מדינות אסיה}}

התחנה היא אחד המיזמים הבינלאומיים הגדולים והיקרים בהיסטוריה. עם תחילת בנייתה העריכו שעלות בנייתה תגיע לסכום של כ־40 מיליארד דולר. על פי ההשערות, עלות בנייתה תגיע ל־100 מיליארד דולר, מחציתם במימון אמריקאי. עלות תפעול התחנה לתקופה של 10 שנים מוערכת בסכום דומה.

===נאס"א===

*'''פיתוח חומרה חדשה''' - נאס"א מקציבה 70 מיליון דולר לפיתוח חומרה חדשה כמו מערכת ניווט איחסון מידע וכו'.

*'''תפעול חלליות''' - 800 מיליון דולר, מתוכם 125 מיליון דולר מוקצבים לתוכנה, 150 מיליון דולר ל[[אוויוניקה]] ומערכות צוות, וכל השאר לתפעול התחנה.

*'''שיגורים ותפעול המשימות (מעבורות החלל)''' - אף על פי שמעבורות החלל אינן כלולות בתקציב התחנה, משקיעה נאס"א כ־500 מיליון דולר על המשימות.

*'''חידוש אספקה והחלפת צוותים''' - 140 מיליון דולר מושקעים על ציוד ואספקה לתחנה, החלפת צוותים ותפעול חלליות הסויוז.

===סוכנות החלל האירופאית===

===סוכנות החלל היפנית===

עד היום השקיעה סוכנות החלל היפנית כ־3 מיליארד דולר למעבדת קיבו שתהיה חלק מתחנת החלל הבינלאומית.  

===תאגיד החלל הרוסי===

===סוכנות החלל הקנדית===

{{ערך מורחב|צוותי תחנת החלל הבינלאומית}}

התחנה מתוכננת לאכלס, בו זמנית, עד שבעה [[אסטרונאוט]]ים מהמדינות המשתתפות במיזם. שלושה אסטרונאוטים החלו לאייש את התחנה ב־[[2 בנובמבר]] [[2000]]. לאחר [[אסון מעבורת החלל קולומביה]], במאי [[2003]] ובשל הקיבולת המצומצמת של צי החלליות של רוסיה צומצם גודל הצוות לשניים כדי לחסוך במזון ובחמצן. לאחר שהמעבורות חזרו לפעילות מלאה חזר ועלה מספר אנשי הצוות לשלושה, אלא שבניגוד למצב שלפני אסון קולומביה, שבו מרבית אנשי הצוות היו מגיעים לתחנה במעבורות ואילו בסויוז היו מגיעים לעיתים אורחים לתקופות קצרות, כעת שניים מתוך שלושת אנשי הצוות מגיעים בסויוז והשלישי, לעיתים כמה אסטרונאוטים מגיעים במעבורות, ולא תמיד בסינכרון ביניהם. המקום השלישי בסויוז שמור בדרך כלל לתיירי חלל או לנציגים של מדינות שחתמו על חוזה שיגור עם רוסיה (כדוגמת קוריאה הדרומית). נציגים אלה חוזרים לכדור הארץ כשבוע לאחר מכן ביחד עם אנשי הצוות היוצא.

[[קובץ:Soyuz TMA-7 spacecraft2edit1.jpg|260px|ממוזער|שמאל|חללית [[סויוז (חללית)|סויוז]] - הסויוז היא החללית המאוישת היחידה המבקרת בתחנת החלל]]

[[קובץ:View of ATV-2 - cropped and rotated.jpg|260px|ממוזער|שמאל|חללית [[ATV]] - חללית מטען לא מאוישת שפותחה על ידי [[ESA]]]]

את תחנת החלל הבינלאומית מתספקות חלליות שונות שפותחו על ידי סוכנויות החלל השונות. מאז [[2011]] יש רק חללית אחת המחליפה צוותים בתחנה - ה[[סויוז (חללית)|סויוז]] - המשמשת גם כחללית חילוץ. ישנן ארבע חלליות מטען לא מאוישות פעילות: [[פרוגרס]] (רוסית), [[HTV]] (יפנית), [[ATV]] (אירופאית) ו[[דרגון (חללית)|דרגון]] (אמריקאית־פרטית).

להלן רשימה של החלליות המאוישות והלא מאוישות ששימשו, משמשות, וישמשו את התחנה. החלליות הפעילות מודגשות:

* '''[[סויוז (חללית)|סויוז]]''' - החלפת צוותים ופינוי חירום

* [[דרגון (חללית)|דרגון]] (בתצורה מאוישת) (בפיתוח) - חללית להחלפת צוותים המפותחת על ידי [[ספייס איקס]]

* [[דרים צ'ייסר]] (בפיתוח) - חללית להחלפת צוותים המפותחת על ידי [[SNC]]

* [[CST-100]] (בפיתוח) - חללית להחלפת צוותים המפותחת על ידי [[בואינג]]

* [[אוריון (חללית)|אוריון]] (בפיתוח) - חללית המפותחת על ידי נאס"א שתשמש את התחנה רק במקרי חרום (החללית מיועדת לטיסות לחלל העמוק)

* [[מערכת התחבורה המאוישת העתידית]] (בפיתוח) - חללית להחלפת צוותים המפותחת על ידי רוסיה

* [[מעבורת חלל|מעבורות חלל]] (פרשו משירות) - נשיאת מטען לתחנה, הרכבה וטיסות לוגיסטיות והחלפת צוותים

* '''[[פרוגרס]]''' - חללית מטען רוסית

* '''[[HTV]]''' - חללית מטען פרי פיתוח [[סוכנות החלל היפנית]]

* '''[[ATV]]''' - חללית מטען פרי פיתוח [[סוכנות החלל האירופאית]]

* '''[[דרגון (חללית)|דרגון]]''' - חללית מטען פרי פיתוחה של חברת [[ספייס איקס]]

* '''[[סיגנוס (חללית)|סיגנוס]]''' - חללית מטען המפותחת על ידי [[אורביטל סיינסס קורפוריישן]]

* [[אוריון (חללית)|אוריון]] (בפיתוח) - חללית המפותחת על ידי נאס"א שתשמש את התחנה רק במקרי חרום (החללית מיועדת לטיסות לחלל העמוק)

* [[CST-100]] (בפיתוח) - חללית מטען המפותחת על ידי [[בואינג]]

[[קובץ:ISS Centers.svg|מרכז|ממוזער|910px|מרכזי השליטה בכדור הארץ שתומכים בתחנת החלל הבינלאומית]]

====פסולת חלל====

ב־[[26 בנובמבר]] [[2003]] פגע רסיס של [[פסולת חלל]] בחלק החיצוני של הרכיב הרוסי הכולל את חדרי המגורים, האוכל והשירותים, אך לא נגרם נזק.

החל מסוף דצמבר [[2003]] הורגשה בתחנה ירידת לחץ האוויר. לאחר בדיקות שנמשכו למעלה משבועיים נמצא שסתום דולף באגף האמריקני של התחנה.

====קרינה====

==פרויקט YouTube Space Lab==  

הפרויקט משותף לחברת גוגל העולמית ולאתר שיתוף הסרטונים YouTube שבבעלותה, לסוכנויות החלל של ארצות הברית, אירופה ויפן ולחברת המחשבים Lenovo. במסגרת התחרות הזמינה [[יוטיוב]] בני נוער מכל העולם, בגילאי 14–17, לתכנן במפורט ניסוי בעל רלוונטיות וחשיבות מדעית, אשר מותאם לביצוע בתנאי מיקרו־כבידה הדומים לאלו שבתחנת החלל הבינלאומית. התלמידים התבקשו ליצור סרטון Youtube באורך שתי דקות שיציג את הניסוי שלהם.{{הערה|1=[http://www.youtube.com/user/spacelab?feature=watch אתר הפרויקט] באתר Youtube}} בישראל התקיים שיתוף פעולה בין "[[מכון דוידסון לחינוך מדעי]]" שב[[מכון ויצמן למדע]] לבין "גוגל ישראל" ו"המרכז על־שם אילן רמון". הניסויים תוכננו והועלו על ידי תלמידים מכל הארץ, הלומדים במסגרת תוכניות לקידום מדעי של מכון דוידסון ובליווי מנחים, סטודנטים ומדענים במכון ויצמן למדע.{{הערה|1=[http://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%9C-%D7%92%D7%95%D7%92%D7%9C ממכון ויצמן ל"יוטיוב", ומשם לתחנת החלל הבינלאומית] באתר [[מכון ויצמן]]}} לגמר העולמי של התחרות, שבו זכה תלמיד מ[[מצרים]] ושתי תלמידות מ[[ארצות הברית]], העפילו 60 צוותים מכל העולם, בהם צוות ישראלי אחד מ[[קריית אתא]].{{הערה|http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4176433,00.html גאווה ישראלית: בני נוער בחלל}}

{{מיזמים|ויקישיתוף}}

* [http://www.nasa.gov/mission_pages/station/main תחנת החלל הבינלאומית], באתר נאס"א {{אנגלית}}

* [http://spaceflight.nasa.gov/station/crew/iss_crews.html רשימת צוותי תחנת החלל הבינלאומית], באתר נאס"א {{אנגלית}}

* [http://www.esa.int/esaHS/iss.html תחנת החלל הבינלאומית], באתר סוכנות החלל האירופאית {{אנגלית}}

* [http://www.asc-csa.gc.ca/eng/iss/default.asp תחנת החלל הבינלאומית], באתר סוכנות החלל הקנדית {{אנגלית}}

* [http://www.jaxa.jp/projects/iss_human/index_e.html תחנת החלל הבינלאומית], באתר סוכנות החלל היפנית {{אנגלית}}

* [http://www.roscosmos.ru/MIOP1file.asp תחנת החלל הבינלאומית], באתר סוכנות החלל הרוסית {{רוסית}}

[[קטגוריה:תחנת החלל הבינלאומית|*]]

[[קטגוריה:אדם בחלל]]

[[קטגוריה:זוכי פרס נסיך אסטוריאס לשיתוף פעולה בינלאומי]]

{{קרד}}