רבי רפאל הכהן כ"ץ: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מפנה|תורת יקותיאל|רבה של דיערעש|רבי יקותיאל יהודה רוזנברגר}}
 {{אישיות רבנית
 | שם =
@@ שורה 24: / שורה 25: @@
 | צאצאים =
 | חתימה =
-}}
+|תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
+|שם התפקיד = רבה של [[פוזנא]]
+|למניין =
+|התחלת כהונה = [[תקל"ב]] או [[תקל"ו]]
+|סיום כהונה = [[תק"ס]]
+|הקודם בתפקיד = רבי [[יעקב מרדכי כ"ץ]]
+|הבא בתפקיד = [[רבי נח חיים צבי ברלין]]}}}}
 '''רבי רפאל הכהן כ"ץ''' ('''רבי רפאל המבורגר''' או '''רבי רפאל הכהן'''; [[כ"ד בחשוון]] [[תפ"ג]], [[1722]] - [[כ"ו בחשוון]] [[תקס"ד]], [[1803]]) היה [[רב]] העיר [[המבורג]] ב[[גרמניה]] (קהילות [[אה"ו]]), מחבר הספר '''תורת יקותיאל''' ו[[שאלות ותשובות|שו"ת]] '''ושב הכהן'''.
@@ שורה 30: / שורה 37: @@
 נולד ב[[כ"ד בחשוון]] [[תפ"ג]] (1722) לרבי יקותיאל זיסקינד הכהן, [[אב"ד]] מחוז [[ליבוניה]] (ליפלנד) ובירתה העיר [[ריגה]] (כיום ב[[לטביה]]). בצעירותו למד אצל קרובו [[רבי אריה לייב גינצבורג]], ה"[[שאגת אריה]]", שכיהן אז כרב וכ[[ראש ישיבה]] בעיר [[מינסק]]. בגיל 14 חזר לבית אביו, לאחר ה"שאגת אריה" הביע את דעתו שאיננו צריך לרב שילמד אותו.
-בשנת [[1735]] נשא את תמר, צאצאית [[רבי יהושע וולק כץ|רבי יהושע פלק כץ]].{{הערה|{{HebrewBooks||ושב הכהן, תולדות רבינו המחבר|746|עמוד=6}}}} לאחר נישואיו הסתגר במקום לימודו שש שנים בישיבה ב[[מינסק]], ובגיל 19 התמנה לראש הישיבה במינסק במקום קרובו רבי אריה לייב גינצבורג. בהמשך כיהן כרב בערים [[רוגובה (ליטא)|רקאווי]] ([[תק"ה]]), [[וילקומיר]] ([[תק"ז]]), גליל [[מינסק (מחוז)|מינסק]] ([[תקי"ז]])<ref>גליל מינסק היה אחד הגלילות שהרכיבו את [[ועד קהילות ליטא|ועד מדינת ליטא]], רבנות העיר מינסק ורבנות הגליל היו שתי משרות נפרדות, על פי [[בן-ציון אייזנשטט|בן ציון אייזנשטט]] בספרו רבני מינסק וחכמיה עמ' 19 היה רבי רפאל רב הגליל ובתקופת רבנותו אף לא התגורר במינסק אלא בעיר [[סמולביצ'י|סמילוביץ]].</ref>, [[פינסק]] ([[תקכ"ג]]) ו[[פוזנן]] ([[תקל"ב]]).
+בשנת [[1735]] נשא את תמר, צאצאית [[רבי יהושע וולק כץ|רבי יהושע פלק כץ]].{{הערה|{{HebrewBooks||ושב הכהן, תולדות רבינו המחבר|746|עמוד=6}}}} לאחר נישואיו הסתגר במקום לימודו שש שנים בישיבה ב[[מינסק]], ובגיל 19 התמנה לראש הישיבה במינסק במקום קרובו רבי אריה לייב גינצבורג. בהמשך כיהן כרב בערים [[רוגובה (ליטא)|רקאווי]] ([[תק"ה]]), [[וילקומיר]] ([[תק"ז]]), גליל [[מינסק (מחוז)|מינסק]] ([[תקי"ז]])<ref>גליל מינסק היה אחד הגלילות שהרכיבו את [[ועד קהילות ליטא|ועד מדינת ליטא]], רבנות העיר מינסק ורבנות הגליל היו שתי משרות נפרדות, על פי [[בן-ציון אייזנשטט|בן ציון אייזנשטט]] בספרו רבני מינסק וחכמיה עמ' 19 היה רבי רפאל רב הגליל ובתקופת רבנותו אף לא התגורר במינסק אלא בעיר [[סמולביצ'י|סמילוביץ]].</ref>, [[פינסק]] ([[תקכ"ג]]) ו[[פוזנן]] ([[תקל"ב]] או [[תקל"ד]] {{הערה|ראו [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29115&st=&pgnum=52 כאן]}}).
 בשנת [[תקל"ו]] נבחר לשמש כרב בשלוש הקהילות [[אלטונה]], [[המבורג]] ו[[ואנדסבק]] ([[אה"ו]]), תפקיד אותו מילא במשך כ-23 שנים. לעת זקנותו, ארבע שנים לפני פטירתו, הודיע לאנשי קהילתו על רצונו לפרוש מתפקידו כרב העיר מחמת טעמים הכמוסים עימו, לאחר פטירתו כתב חתנו שיש כמה טעמים  מחמת גילו ומחמת רצונו לעלות ל[[ארץ ישראל]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יתד נאמן|שם=מוסף שבת קודש|כתב עת=פרשת חיי שרה התשפ"ד}}</ref>. לאחר פרישתו שלח לו המלך [[פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"|פרנץ השני]] מכתב תודה על עבודתו למען הקהילה היהודית.{{הערה|1=[http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=755&safaid=6 mytzadik.com]}}
@@ שורה 54: / שורה 61: @@
 *[http://hebrewbooks.org/21075 '''שאלת הכהנים תורה'''], על [[סדר קדשים]], באתר [[hebrewbooks]].
 *[http://hebrewbooks.org/41423 '''דעת קדושים'''], דרושים שונים, באתר [[hebrewbooks]].
-*'''מרפא לנפש'''. פירוש לחובת הלבבות של ר' בחיי
+ועוד כתבים שונים שנשארו בכתב יד{{מקור}}.
-*'''תוכחת מוסר'''.
-*דור דעה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ר' יקותיאל אריה קאמעלהאר|שם=ספר דור דעה|מקום הוצאה=בילגוריי : דפוס נ' קרוננברג|מו"ל=ה'תרצ"ג|שנת הוצאה=באתר הספריה הלאומית –ישראל|קישור=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002058423/NLI}}</ref>
-ועוד כתבים שונים שנשארו בכתב יד.
-==בניו וחתניו==
+==מצאצאיו==
 *בנו, רבי צבי הירש כ"ץ, [[אב"ד]] ו[[ר"מ]] קראטשין{{הערה|{{HebrewBooks||ושב הכהן|19561|עמוד=427}}}}.
-*חתנו, רבי צבי הירש יאנוב, אב"ד [[פוזנן]] ופיורדא{{הערה|{{HebrewBooks||ושב הכהן|19561|עמוד=313}}}} (בן רבי אברהם{{הערה|{{HebrewBooks||ושב הכהן|19561|עמוד=330}}}}) - נפטר בחייו.
+*חתנו, [[רבי צבי הירש יאנוב]], אב"ד [[פוזנן]] ופיורדא{{הערה|{{HebrewBooks||ושב הכהן|19561|עמוד=313}}}} (בן רבי אברהם{{הערה|{{HebrewBooks||ושב הכהן|19561|עמוד=330}}}}) - נפטר בחייו.
 *חתנו, רבי יחיאל מיכל שפייאר, אב"ד ור"מ גלהויזין ומדינת מערהאלץ ואגפיה{{הערה|{{HebrewBooks||ושב הכהן|19561|עמוד=431}}}}.
+* נכדו, [[גבריאל ריסר]]
-==מצאצאיו==
-*[[גבריאל ריסר]].
-*[[:קטגוריה:משפחת כ"ץ-כהן|משפחת כ"ץ-כהן]].
-*הרב [[רפאל נחמן הכהן]] ובנו [[רבי יואל כהן]].
-*הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד יהודה אריה לייב כהן]], "הרב הנזיר".
-קרוב משפחה שלו:
-*[[רבי ישראל מאיר הכהן]] (ה"חפץ חיים"){{הערה|1="החפץ חיים חייו ופעלו", משה מאיר ישר, תל אביב: נצח, תשי"ח-תשכ"א. כרך א', עמוד רעא. אמנם ככל הנראה היה בן משפחתו ולא צאצא ישיר.}}.
 ==תלמידיו==
@@ שורה 108: / שורה 104: @@
 [[קטגוריה:תלמידי הגר"א]]
 [[קטגוריה:וילקומיר: רבנים]]
-[[קטגוריה:רבני ערים באירופה]]
+[[קטגוריה:גרמניה: רבני ערים]]
 [[קטגוריה:גרמניה: אבות בתי דין]]
 [[קטגוריה:רבני אה"ו]]
@@ שורה 115: / שורה 111: @@
 [[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר]]
 [[קטגוריה:מחברי ספרי מוסר ומחשבה]]
-[[קטגוריה:יהודים הקבורים בגרמניה]]
+[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהמבורג]]
 {{נבמ}}
 {{וח|רפאל הכהן כ"ץ}}
 {{מיון ויקיפדיה|דף=רפאל הכהן כ"ץ|גרסה=32949204|פריט=Q7293953}}