רבי רפאל הכהן כ"ץ: הבדלים בין גרסאות בדף

[[רב]]י '''רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן כ"ץ''' ('''רפאל המבורגר''' או '''רפאל הכהן'''; [[כ"ד בחשוון]] [[תפ"ג]], [[1722]] - [[כ"ו בחשוון]] [[תקס"ד]], [[1803]]) היה [[רב]] העיר [[המבורג]] ב[[גרמניה]] (קהילות [[אה"ו]]), מחבר הספר '''תורת יקותיאל''' ו[[שאלות ותשובות|שו"ת]] '''ושב הכהן'''.

== תולדות חייו==

נולד ב[[כ"ד בחשוון]] בשנת [[תפ"ג]] (1722) לרבי [[יקותיאל זיסקינד הכהן]], [[אב"ד]] מחוז [[ליבוניה]] (ליפלנד) ובירתה העיר [[ריגה]] (כיום ב[[לטביה]]). בצעירותו למד אצל קרובו רבי [[אריה לייב גינצבורג]], ה"שאגת אריה", שכיהן אז כרב וכ[[ראש ישיבה]] בעיר [[מינסק]]. בגיל 14 חזר לבית אביו, אחר ה"שאגת אריה" הביע את דעתו שאיננו צריך לרב שילמד אותו.

בשנת [[1735]] נשא את תמר, צאצאית הרב [[יהושע פלק כץ]].{{הערה|{{HebrewBooks||ושב הכהן, תולדות רבינו המחבר|746|עמוד=6}}}} לאחר נישואיו הסתגר במקום לימודו שש שנים בישיבה במינסק, ובגיל 19 התמנה לראש הישיבה במינסק במקום דודו. בהמשך כיהן כרב בערים רקאווי ([[תק"ה]]), [[וילקומיר]] ([[תק"ז]]), גליל מינסק ([[תקי"ז]])<ref>גליל מינסק היה אחד הגלילות שהרכיבו את [[ועד קהילות ליטא|ועד מדינת ליטא]], רבנות העיר מינסק ורבנות הגליל היו שתי משרות נפרדות, על פי [[בן-ציון אייזנשטט|בן ציון אייזנשטט]] בספרו רבני מינסק וחכמיה עמ' 19 היה רבי רפאל רב הגליל ובתקופת רבנותו אף לא התגורר במינסק אלא בעיר [[סמולביצ'י|סמילוביץ]].</ref>, [[פינסק]] ([[תקכ"ג]]) ו[[פוזנן]] ([[תקל"ב]]).  

בשנת [[תקל"ו]] נבחר לשמש כרב בשלוש הקהילות [[אלטונה]], [[המבורג]] ו[[ואנדסבק]] ([[אה"ו]]), תפקיד אותו מילא במשך כ-23 שנים. לעת זקנותו, ארבע שנים לפני פטירתו, הודיע לאנשי קהילתו על רצונו לפרוש מתפקידו כרב העיר מחמת גילו. לאחר פרישתו שלח לו המלך [[פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"|פרנץ השני]] מכתב תודה על עבודתו למען הקהילה היהודית.{{הערה|1=[http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=755&safaid=6 mytzadik.com]}}

נפטר באלטונה ב[[כ"ו בחשון]] [[תקס"ד]].{{הערה|בספרים רבים כתוב שנפטר ביום הולדתו כ"ד חשון, אך על מצבתו כתוב שנחלה ביום כ"ד חשון אך נפטר ביום כ"ו חשון}}

== אישיותו ==

=== מלחמתו בתנועת ההשכלה ===

הרב רפאל הכהן היה מהלוחמים הגדולים ב[[תנועת ההשכלה]]. הוא היה מהראשונים שהחרימו את פירושו של [[משה מנדלסון]] על ה[[תנ"ך]], ואף נפגש עמו ודיבר איתו קשות. אף נפגש עם הרב [[שלמה דובנא|שלמה מדובנא]], ושכנעו שלא להשתתף בהדפסת פירושו של מנדלסון על התנ"ך.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3308&st=%25D7%259B%25D7%259C+%25D7%25A9%25D7%2590%25D7%2599%25D7%259F+&pgnum=1&hilite=|כותרת=דור דעה - קמלהר, יקותיאל אריה, 1871-1937 (page 1 of 337)|אתר=www.hebrewbooks.org|תאריך_וידוא=2016-05-11}}}} בשנת [[1789]], לאחר הדפסת ספרו '''תורת יקותיאל''', בו כתב דברים חריפים נגד המשכילים, כתב [[שאול ברלין]], תחת שם העט "עובדיה בן ברוך מפולין", את הספר "מצפה יקתאל", שבו ציין ביקורת נקודתית וחריפה נגד פסיקות רבות בספר.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/1686 מצפה יקתאל] באתר [[hebrewbooks]]}}

=== יחסו לתנועת החסידות ===

כאשר פורסם כתב החרם נגד תנועת החסידות לא הסכים לחתום עליו, ואף אמר על [[המגיד ממזריטש]] שרוח הקודש מתנוססת בבית מדרשו. אף לאחר שאמרו לו ש"הרב הדומה למלאך השם צבאות" ([[הגר"א]]) חתם על החרם, אמר שמסיפור [[עקידת יצחק]] רואים שכש[[הקב"ה]] אמר ל[[אברהם]] לשחוט את [[יצחק]] הוא הודיע לו את זה בעצמו, אך כשאמר לו לא לשחוט הודיעו על ידי שליח, [[מלאך]]. ומכאן שכדי להציל אדם מספיק שליח, אך לשחוט אדם זאת רק על ידי הקב"ה בעצמו, ואפילו לא על ידי מלאך.  

יחסו החיובי לתנועת החסידות נולד בעקבות שליחות שהטיל [[המגיד ממזריטש]] על תלמידו רבי [[זושא מאניפולי]], שהביא את רבי רפאל אל רבו הרב המגיד, ושם התוודע רבי רפאל לגדלותו הרוחנית של הרב המגיד. לאחר שובו אל רבו הגר"א אמר לו הגר"א שהשוחד יעוור עיני חכמים ושלא יוסיף לנסוע ל[[מזריטש]]. רבי רפאל נענה לו ולא הוסיף לנסוע למזריטש משום כבוד רבו, אך גם לא הוסיף לנסוע אל רבו רבי אליהו.{{הערה|1=שלמה רסקין, קברי צדיקים באשכנז, עמ' 128. ראה עוד [[דוד קמנצקי]], [[ישורון (כתב עת)|ישורון]], חלק כא עמ' תתמ-תתנו.}} בשנותיו האחרונות כשנכנסו אצלו אנשים ביקש שלא ידברו בביתו אודות שום איש.{{הערה|1=[[שמירת הלשון]] שער התבונה, פרק ג'.}}

== מחיבוריו ==

* [http://www.hebrewbooks.org/8360 '''תורת יקותיאל'''] יו"ד, באתר [[hebrewbooks]].

* [http://hebrewbooks.org/34023 '''מרפא לשון'''], על הלכות [[לשון הרע]], באתר [[hebrewbooks]].

* שו"ת [http://hebrewbooks.org/19561 '''ושב הכהן'''], באתר [[hebrewbooks]].

* [http://hebrewbooks.org/21075 '''שאלת הכהנים תורה'''], על [[סדר קדשים]], באתר [[hebrewbooks]].

* [http://hebrewbooks.org/41423 '''דעת קדושים'''], דרושים שונים, באתר [[hebrewbooks]].

ועוד כתבים שונים שנשארו בכתב יד.

==בניו וחתניו==

*בנו, רבי צבי הירש כ"ץ, [[אב"ד]] ו[[ר"מ]] קראטשין{{הערה|{{HebrewBooks||ושב הכהן|19561|עמוד=427}}}}

*חתנו, רבי צבי הירש יאנוב, אב"ד [[פוזנן]] ופיורדא{{הערה|{{HebrewBooks||ושב הכהן|19561|עמוד=313}}}} (בן רבי אברהם{{הערה|{{HebrewBooks||ושב הכהן|19561|עמוד=330}}}}) - נפטר בחייו

*חתנו, רבי יחיאל מיכל שפייאר, אב"ד ור"מ גלהויזין ומדינת מערהאלץ ואגפיה{{הערה|{{HebrewBooks||ושב הכהן|19561|עמוד=431}}}}

== מצאצאיו ==

* הרב [[ישראל מאיר הכהן]] (ה"חפץ חיים"){{הערה|1="החפץ חיים חייו ופעלו", משה מאיר ישר, תל אביב: נצח, תשי"ח-תשכ"א. כרך א', עמוד רעא. אמנם ככל הנראה היה בן משפחתו ולא צאצא ישיר.}}

== תלמידיו ==

* רבי [[אליעזר היילבוט]], בעל "משנת דרבי אליעזר".

* רבי [[חיים מוולוז'ין]].

* רבי [[זלמן מוולוז'ין]].

 

 

== הערות שוליים ==

[[קטגוריה:רבני ערים באירופה]]