טריינטה אי טרס (מחוז)
 | |
| נהר אולימר במחוז | |
| מדינה |
 אורוגוואי |
|---|---|
| ראש העיר |
דרדו סאנצ'ס Dardo Sánchez |
| בירת המחוז | טריינטה אי טרס |
| שטח | 9,529 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 48,134 (2011) |
| ‑ צפיפות | 5.1 נפש לקמ"ר (2011) |
| אזור זמן | UTC -3 |
| http://treintaytres.gub.uy/web | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
טריינטה אי טרס (בספרדית: Treinta y Tres, מילולית: שלושים ושלוש) הוא מחוז באורוגוואי. המחוז גובל בצפון עם מחוז סרו לארגו (Cerro Largo), בדרום עם מחוז לבז'חה (Lavalleja) ומחוז רוצ'ה (Rocha), במזרח עם ברזיל (לגונת מירים) ובמערב עם מחוז פלורידה (Florida) ומחוז דורסנו (Durazno). שטחו 9,529 קמ"ר ואוכלוסייתו 48,134 תושבים. בירתו של המחוז נקראת אף היא טריינטה אי טרס (Treinta y Tres).
היסטוריה
ההתיישבות בשטח המחוז החלה לפני אלפי שנים, כפי שמעידים השרידים בסריטוס דה אינדיוס (cerritos de indios, גבעות האינדיאנים) המפוזרים במחוז.[1] המחוז נוסד ב-1853, בשטחים השייכים למחוז סרו לארגו ולבאז'חה. והשם מציין את שלושים ושלושה האוריינטליים (אורוגוואי של היום נמצאת במזרחה, או בספרדית אוריינטה (Oriente), של מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה ובהמשך - ארגנטינה), בפיקודו של חואן אנטוניו לבאז'חה (Juan Antonio Lavalleja), אשר נלחמו למען העצמאות של הפרובינציה האוריינטלית (Provincia Oriental) שהייתה אז תחת כיבוש ברזילאי.
גאוגרפיה
המחוז משתרע על מישור מגדת לגונת מירים מערבה. השטח מבותר על ידי מערכת של רכסים נמוכים, כגון רכס דיוניסיו (Dionisio) ורכס לאדרונס (Ladrones), אשר מסתעפים מהרכס הגדול בצפון מזרח המחוז. השיפוע המתון של המישורים המזרחיים יצר את לגונת מירים וביצות ולגונות נרחבות. על גדות הנהרות ולגונת מירים מגדלים אורז לתצרוכת מקומית ואף ליצוא, ובנוסף, באזורים גבוהים יותר עם אדמה פורייה יותר, מגדלים דגנים אחרים כמו חיטה, שיבולת שועל, שעורה, תירס וסוכר. במידה פחותה קיים גידול של בעלי חיים, במיוחד לצמר, וכן בקר לבשר.
טופוגרפיה
השטח של המחוז שטוח ברובו. במערב קיימות גבעות גבוהות כגון גבעת אולימר (Cerro del Olimar) וגבעת צ'אטו (Cerro Chato). הרכסים המרכזיים באזור זה הם רכס גרנדה והרכסים והמשניים שיוצאים ממנו רכס פאלומקה (cuchilla de Palomeque) ורכס אולימר (cuchilla Olimar). במחוז נמצאת שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה באורוגוואי, קבראדה דה לוס קוארבוס (Quebrada de los Cuervos).
הידרוגפיה
מבחינת נתיבי מים, במחוז נמצאים נחלים רבים, נהרות ואגמים. הנהרות החשובים ביותר הם נהר סבוז'טי (río Cebollatí) ונהר טאקוארי (Río Tacuarí). לסבוז'טי נשפכים נהר אולימר (río Olimar) והנחלים אולימר צ'יקו (río Olimar Chico), ז'רבאל גרנדה (arroyo Yerbal Grande), פאראדו (Parao o Parado), אוטאסו (Otazo) ולאונצ'ו (Leoncho). לנהר סבוז'טי חשיבות רבה לאוכלוסייה המקומית כי ממנו מספקים מים ליישובים הסמוכים. אל נהר טאקורי נשפכים קנייאדה דל בואז' (cañada del Buey), בנייאדו דה סטירלינג (Bañado de Stirling), בנייאדו דה נבארו (Bañado de Navarro) ובנייאדו דה לאס נוטריאס (Bañado de las Nutrias).
כלכלה
הכלכלה של המחוז מתבססת בעיקר על גידול בעלי חיים וחקלאות, הכוללת בין היתר גידול תירס, אורז ודגנים אחרים. גם התעשייה המקומית מתבססת על אלה והמידה פחותה על ייצור נייר.
דמוגרפיה
אוכלוסייתו של המחוז הייתה בשנת 2004 49,318 תושבים, מתוכם 24,282 גברים ו-25,036 נשים, 1.5% מכלל האוכלוסייה של המדינה.[2]
בכ-33% מבתי אב מתגוררים 5 או יותר נפשות.
הילודה הצטמצמה ב-25% בין 1996 ו-2004, ונשארה יציבה ב-14.7 לידות על כל אלף בשנת 2004. בניגוד לכך, תמותת ילדים ירדה ב-10% באותה תקופה.
בריאות
בשנת 1986 היו 970 לידות והגידול בין השנים 1974 ו-1985 היה 2.46%.
בשנת 1994, תמותת תינוקות הייתה 24.6 מכל 1,000.
בשנת 1991 נפטרו 434 אנשים, בגלל מחלות נשימה (32.5%), סרטן (3.5%) ותאונות דרכים (22.8%).
הבריאות הציבורית מתנהלת בשלושה מרכזים, אחד בבירה, השני בסרו צ'אטו (Cerro Chato) והשלישי בברגרה (Vergara). סך הכל קיימות 197 מיטות.
בשנת 1993, במרכזים האלה נרשמו 3,023 מטופלים ו-115 מיתות, כך ששיעור התמותה הוא 2.9%.
אתלטיקה
במחוז טריינטה אי טרס פועל "איגוד אולימרניה באתלטיקה" (Federación Olimareña de Atletismo (FOA)) שנוסד בשנת 1991.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
26388960טריינטה אי טרס (מחוז)