טיוטה:אריה יום טוב ליפמן שליט
| לידה |
תרל"ה פולטבה, אוקראינה |
|---|---|
| פטירה |
תרצ"ז (בגיל 62 בערך) פריז, צרפת |
| מקום מגורים | אוקראינה, ישראל, צרפת |
| השכלה | בית הספר החקלאי מקוה ישראל, פקולטה לחקלאות בפריז |
| מקצוע | אגרונום, מחבר, משורר |
| בת זוג | פנינה |
אריה יום טוב ליפמן שליט (תרל"ה - תרצ"ו) היה מאנשי העלייה הראשונה, אגרונום מחבר ומשורר.
ביוגרפיה
נולד בשנת תרל"ה בעיר פולטבה שבאוקראינה לרבי אליעזר אלחנן שליט, ממשפחת רבנים בוונציה שבאיטליה, ונקרא על שם זקנו רבי אריה יום טוב ליפמן שליט[1].
בשנת תרמ"ב, בהיותו בגיל 7, עלה עם הוריו לארץ ישראל[1]. הרקע לעלייתם לארץ ישראל, היה בעקבות הפרעות הראשונות בדרום-מערב רוסיה (הסופות בנגב), אשר פגעו באביו והרסו את מעמדו ורכושו, ובעקבות כך הצטרף לתנועת חובבי ציון[2] (בה היו חברים בזמנו יהודים חרדים רבים, כמו רבי שמואל מוהליבר ועוד[3]), ובשנת תרמ"ב עלה ארצה עםאשתו וחמשת ילדיהם[1].
התיישב עם משפחתו בראשון לציון, ולמד בית הספר החקלאי מקוה ישראל. הברון רוטשילד אשר הכיר היטב את אביו שהיה ממייסדי ראשון לציון, הפציר בו לשלוח אותו עם עוד כמה נערים מחוננים לפריז, שם המשיך את לימודיו בפקולטה לחקלאות, וקיבל תואר אגרונום[4].
נתמנה לפקיד יק"א בארץ ישראל. ביקר בשליחות יק"א בהודו לשם לימוד בעיות גידול תה, קפה וטבק בארץ ישראל. עמד בקשרים הדוקים עם הברון רוטשילד, שהיה מאד מתחשב בדעתו בקשר לבעיות ההתיישבות. עזב את משרתו ביק"א בגלל התכנית של יק"א ליישב יהודים בארצות אמריקה הדרומית ובתוכם גם יהודים מארץ ישראל[4].
חיבר מספר שירים, שחלקם התפרסמו באותם ימים, אחד מהם הוא כעין המנון מקומי של ראשון לציון[1]. כמו כן, כתב ספר בצרפתית על בעיות ההתיישבות היהודית[4].
משפחתו
בשנת 1899 נשא את פנינה, בתם של יוסף ודינה אופנשטט (נפטרה בפריז בשנת 1949).
- בתו, בניטה הלן פלונץ', היתה נשואה לג'ורג' פלונץ. ניהלה חנות עתיקות בדרום צרפת.
- בנו, יהודה יצחק שליט, היה מפעילי המחתרת הצרפתית. אשתו לילי היתה מנשות ויצו בפריז.
- בנו, ריימונד בנימין שליט, עיתונאי, יושב ראש אגודת העורכים בצרפת.
- בתו, פרננד אדית אסתר שליט, עובדת סוציאלית בפריז.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, עמ' 190.
- ↑ אליעזר אלחנן שליט, באתר אלבום המשפחות.
- ↑ בן ציון אייזנשטט, הרב ר' שמואל מאהליווער, באתר היברובוקס.
- ^ 4.0 4.1 4.2 דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, עמ' 3151.