חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה)
פרטי החוק | |
---|---|
תאריך חקיקה | 15 בפברואר 2023 |
תאריך חקיקה עברי | כ"ד בשבט תשפ"ג |
גוף מחוקק | הכנסת העשרים וחמש |
תומכים | 95 |
מתנגדים | 10 |
הצעת חוק | פרטית, אופיר כץ |
משרד ממונה | משרד הפנים |
חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023, הידוע בכינוי חוק גירוש מחבלים, אושר בכנסת העשרים וחמש ב-15 בפברואר 2023, ולפיו שר הפנים יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה לשלול את אזרחותו הישראלית או את הרישיון לישיבת קבע בישראל של מחבל שהורשע בעבירת טרור וקיבל כספים מהרשות הפלסטינית על מעשהו זה. לאחר שבית המשפט יאשר את הבקשה, ולאחר שהמחבל יסיים לרצות את עונשו, הוא יגורש לשטחי הרשות הפלסטינית.
החוק אינו עומד בפני עצמו, משום שהוראותיו (למעט סעיף המטרה שבתחילתו) הן תיקונים לחוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל.
רקע
- ערך מורחב – תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ולמשפחותיהם
מטרת החוק מוצגת בסעיף 1 שלו:
- מטרת חוק זה היא לקבוע הליך ייעודי לביטול האזרחות או הרישיון לישיבת קבע בישראל והרחקתו מישראל של מי שנדון למאסר בפועל בעקבות הרשעה בביצוע מעשה טרור והוכח שהוא מקבל תגמול בעד מעשה הטרור מהרשות הפלסטינית או מטעמה; נסיבות כאמור מעידות על השתייכותו של אותו אדם לרשות הפלסטינית שמעשיה מביאים לכך שאדם כאמור הוא חלק ממנה ומצדיקות את ניתוק זיקתו לישראל והרחקתו לשטחי הרשות הפלסטינית.
הליך חקיקת החוק
בפברואר 2023 אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק של יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ[דרוש מקור: על ההצעה חתומים רבים מחברי הכנסת] לשלילת אזרחות וגירוש מחבלים, לפיה שר הפנים רשאי לשלול את אזרחותו או תושבותו של מחבל בעל תעודת זהות כחולה שהורשע בעבירת טרור וקיבל כספים מהרשות הפלסטינית והוא יגורש לשטחי הרשות הפלסטינית, משום שקבלת הכספים מייצרת בסיס לזיקה בין המחבל לבין הרשות הפלסטינית, ולכן מדינת ישראל תגרש אותו לשטחי הרשות הפלסטינית. נציגת היועצת המשפטית לממשלה, ראש תחום ייעוץ במשרד המשפטים אביטל שטרנברג, טענה כי יש מניעה משפטית לחקיקת החוק, זאת בעקבות הסעיף בחוק כי ראיה מהרשות הפלסטינית לא תוכל לסתור את השתייכות המחבל אליה.[1]
הוועדה המשותפת לוועדות הכנסת והפנים אישרה ב-14 בפברואר את הצעת החוק, ולמחרת אושר החוק ברוב של 95 ח"כים מול 10 מתנגדים. החוק זכה לתמיכה של חברי הקואליציה וחלקים מהאופוזיציה כאחד, בהם ח"כ זאב אלקין, מיוזמי החוק.[2]
הוראת החוק
החוק הוא תיקונים לחוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל. תיקונים אלה עוסקים באדם שהורשע במעשה טרור, הוטל עליו מאסר בפועל והוא או מישהו מטעמו קיבל שכר או תגמול מהרשות הפלסטינית על מעשה הטרור. אם התקיימו שלושה תנאים אלו, יודיע שר הפנים בתוך שבעה ימי עבודה, ולאחר שתינתן לפעיל הטרור הזדמנות לערער על ההחלטה, על כוונתו לבקש מבית המשפט לבטל את אזרחותו הישראלית או את רישיונו לישיבת קבע בישראל. במידה ולא נסתרה החזקה שהוא אכן מקבל קצבה מהרשות הפלסטינית ועם ביטול אזרחותו על ידי בית המשפט וסיום ריצוי מאסרו, יורחק פעיל הטרור מישראל לשטחי הרשות הפלסטינית, ולא תותר עוד כניסתו לישראל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- היסטוריית החקיקה של חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה}, התשפ"ג–2023, באתר הכנסת
- זאב קם, חוק גירוש המחבלים עבר בקריאה שנייה ושלישית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 בפברואר 2023
הערות שוליים
- ^ חזקי ברוך, בדרך לחקיקת החוק | הוועדה אישרה בקריאה שניה ושלישית: שלילת אזרחות וגירוש מחבלים, באתר ערוץ 7, 14 בפברואר 2023
- ^ דפנה ליאל, ברוב של 95 חברי כנסת: החוק לשלילת אזרחות וגירוש מחבלים עבר בקריאה שנייה ושלישית, באתר מאקו, 15 בפברואר 2023
35759672חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה)