אבינגודה דיאגונל

אבינגודה דיאגונל (בקטלאנית: Avinguda Diagonal; "השדרה האלכסונית"), היא שדרה מרכזית בברצלונה, החוצה את העיר לשניים. כיוונה אלכסוני ביחס לרשת הרחובות של העיר, ומכאן שמה. השדרה מהווה עורק תחבורה מרכזי של ברצלונה, וניתן לראות בה מלונות רבים ובנייני משרדים של חברות מרכזיות.

השדרה חוצה את ברצלונה לרוחבה, החל מרובע לס קורטס בצידה המערבי של העיר ועד לרובע סן מרטי במזרחה. רוחבה 50 מטרים, והיא נמשכת לאורך של כ-11 ק"מ.

האדריכל והמתכנן העירוני אילדפונס סרדה תכנן את אבינגודה דיאגונל ואת אבינגודה מרידיאנה כשתי שדרות רחבות ידיים שיחתכו את רשת הרחובות המסודרת שהוא תכנן עבור שכונת האישמפלה ויפגשו בכיכר גלוריאס קטלאנס, אותו סרדה חזה להיות מרכז העיר החדש.

שם

המשטרים השונים ששלטו בקטלוניה ובספרד לאורך המאה ה-20 ביקשו לשנות את שמות הרחובות בברצלונה, ושדרת דיאגונל לא הייתה יוצאת מן הכלל. לאורך השנים, היא נודעה בשמות הבאים:

גראן ויה דיאגונל (הדרך הגדולה האלכסונית) - השם המקורי שאילדפונס סרדה וויקטור בלגואר ביקשו להעניק לשדרה.
אבינגודה ד'ארגואל - 1891. על שמו של אגוסטין ארגואל, פוליטיקאי ספרדי.
אבינגודה דה לה נסיונליטט קטלאנה (שדרת האומה הקטלאנית) - 1922. בתקופת חבר העמים הקטלאני.
אבנידה דה אלפונסו XIII - 1924. בתקופת הדיקטטורה של מיגל פרימו דה ריברה, על שמו של המלך אלפונסו השלושה עשר.
אבינגודה דל קטורזה ד'אבריל (שדרת הארבעה עשר באפריל) - 1931. בתקופת הרפובליקה הספרדית השנייה.
גראן ויה דיאגונל - 1939. שם ארעי שניתן לשדרה יום לאחר כיבוש ברצלונה על ידי הפשיסטים, בניסיון לחסל כל אזכור של הרפובליקה.
אבנידה דל גנרליסימו פרנסיסקו פרנקו - 1939. בתקופת השלטון הסמכותני של פרנסיסקו פרנקו.
אבינגודה דיאגונל - 1979. ניתן לשדרה במהלך תקופת שיקום הדמוקרטיה. זהו שם השדרה עד ימינו.

גם כאשר שונה שם השדרה הרשמי, השם "דיאגונל" תמיד נשאר רווח בשימוש העממי.

היסטוריה

תוכניותיו של אילדפונס סרדה להרחיב את ברצלונה ולשנות את המציאות האורבנית של העיר לא הצליחו לחלוטין, מאחר שרק חלקים מהם אושרו לבנייה. סלילתה של השדרה האלכסונית היא דווקא אחת מהתוכניות שכן יצאו לפועל, כאשר צו מלכותי של המלכה איזבלה השנייה והממשלה הספרדית בראשות לאופולדו אודונל אישר לו להתחיל בסלילת השדרה בשנת 1859. לפני כן, ביקשה מועצת העיר ברצלונה אישור מהרשויות להוציא לפועל פרויקט חלופי של האדריכל אנטוני רובירה אי טריאס, אך זה נדחה.

לאחר השלמת החלק המרכזי של השדרה, המקטע שבין כיכר פרנסס מאסיה לכיכר גלוריאס, הפכה דיאגונל במהירות לאחת השדרות הפופולריות בעיר ומקום מרכזי בו יכלו האריסטוקרטים והבורגנים של קטלוניה להראות בהם לראווה את כרכרותיהם. במהלך התערוכה העולמית של ברצלונה בשנת 1888, הוצגה השדרה לראווה כאחד הסמלים להתחדשותה וצמיחתה של ברצלונה.

פרנסס קמבו, מנהיג הליגה האזורית הקטלאנית (Lliga Regionalista), הציע בשנת 1919 לבנות בשדרה ארמון למלך אלפונסו השלושה עשר, לאחר שהארמון המלכותי הקודם שבעיר העתיקה נהרס בשריפה בשנת 1875.

בשנת 1992, כמה מתחמים בשדרה אירחו חלק מהתחרויות של אולימפיאדת ברצלונה.

השדרה הייתה מוקד בו התרחשו מספר פעולות טרור על ידי התנועה הבדלנית הבסקית, אט"א, בשנת 2000. ב-2 בנובמבר, מכונית תופת התפוצצה בשדרה ופצעה מאבטח ושוטר. כמה ימים לאחר מכן, ב-21 בנובמבר, נרצח ארנסט לוך בהתפוצצות מכונית תופת נוספת במרכז השדרה. ב-20 בדצמבר שוטר נרצח ביריות בשדרה.