המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Ambox currentevent.svg
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית
April 2024 Israel–Hamas war protests on United States university campuses
הפגנה פרו-פלסטינית בצורת מאהל סולידריות, אוניברסיטת קולומביה
הפגנה פרו-פלסטינית בצורת מאהל סולידריות, אוניברסיטת קולומביה
חלק מהמחאות בארצות הברית במלחמת חרבות ברזל
תאריכי המאבק 17 באפריל, 2024 – הווה
מקום ארצות הברית
עילה
מטרה
שיטת המאבק מאהל מחאה, מחאה, מרי אזרחי, פיקטינג, הפרות סדר, אלימות, תקיפות נגד יהודים
  • 100+ מפגינים נפצעו (15-25+ באשפוז)
  • 5+ עיתונאים נפצעו
  • 4 שוטרים נפצעו
  • 2,300+ מפגינים נעצרו

המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית הן חלק מהמחאות בארצות הברית נגד מלחמת חרבות ברזל וכוללות מחאות של מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטאות בארצות הברית נגד הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. המחאות התעצמו בחציו השני של אפריל 2024, עם הקמת מתחמי אוהלים באוניברסיטאות רבות בארצות הברית, ובראשן באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בחלק מההפגנות היו גילויי אנטישמיות.

רקע

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות, חדרו כ-3,500 מחבלים לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים בעוטף עזה וסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו 779 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,550 מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 55 שוטרים, 10 אנשי שירות הביטחון הכללי ו-301 חיילים.

בעקבות מתקפת הפתע על ישראל הכריזה מדינת ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון חמאס ברצועת עזה ולשחרור החטופים. בעקבות המלחמה נהרגו אלפים, דבר שעורר את זעמם של סטודנטים פרו-פלסטינים באוניברסיטאות בארצות הברית, והביא לגל מחאות שהחל באמצע אפריל 2024.

היסטוריית המחאות

המחאות באוניברסיטת קולומביה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אנטישמיות באוניברסיטת קולומביה

הפגנות אנטי ישראליות החלו במקומות מסוימים בארצות הברית בכלל, ובאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק בפרט, שבה יש תופעה של אנטישמיות, כבר עם תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה. ב-18 באפריל 2024 הוקם באוניברסיטת קולומביה מתחם אוהלים (אנ') במחאה על מלחמת חרבות ברזל.[1] במהלך המחאות שם נעצרו מעל 100 בני אדם. האוניברסיטה נתנה למוחים דד-ליין לפרק את אוהלי המחאה שלהם עד חצות הלילה שבין ה-23 ל-24 באפריל (יום רביעי בבוקר שעון ישראל),[2] אולם האולטימטום הוארך ליום שישי, ה-26 באפריל.[3] חלק מהמוחים פרצו למבני האוניברסיטה העבירו את ציוד המחאה והאוהלים לתוך הבניין השתלטו עליו והתבצרו בו. [4] חלק מעובדי התחזוקה במקום נלקחו כבני ערובה והמוחים סירבו לתת להם לעזוב.[5] הסטונדטים שהתבצרו במבנים דרשו מהנהלת האוניברסיטה ומהרשויות "סיוע הומניטרי" על ידי שיספקו למוחים מזון בטענה ש"הם צריכים להיות מחויבים לספק אוכל לסטודנטים שמשלמים כאן על תוכנית ארוחות".[6] במקביל נשלח מכתב לנשיאת האוניברסיטה, שעליו חתמו 260 פרופסורים מהאוניברסיטה, 50 אנשי צוות הוראה, 265 סטודנטים, 967 בוגרים, 454 הורים של תלמידים ו-2,005 תושבי השכונה שבה נמצא הקמפוס, בו דרשו מהנהלת האוניברסיטה לפנות את הסטודנטים הפרו-פלסטינים מהקמפוס ולפטר אנשי סגל שתמכו בהם ואף הכריחו סטודנטים להשתתף במחאה. הם גם דרשו לספק לסטודנטים ולאנשי סגל יהודים אבטחה אישית שתלווה אותם לכיתות.[7] בתגובה להפגנות האוניברסיטה השעתה סטודנטים שארגנו אותן, וחברים בארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין, שפעילותו נאסרה בקמפוס. בין הסטודנטים שהושעו נמנית אסרא הירסי (אנ'), בתה של אילהאן עומאר.[8] במקום נוצרה אווירה אנטישמית ונשמעו קריאות לאלימות נגד סטודנטים יהודים ונגד הקהילה היהודית. הרב של האוניברסיטה קרא לסטודנטים היהודים להתרחק מהקמפוס, משום שאינו נחשב למקום בטוח.[9]

מחאות באוניברסיטאות נוספות בארצות הברית

במהלך חודש אפריל גל ההפגנות של סטודנטים פרו-פלסטינים התרחב לעשרות קמפוסים ברחבי ארצות הברית. המחאות כוללות מספר אוניברסיטאות מרכזיות בארצות הברית, כמו אוניברסיטת ייל, בה הפגינו מאות וסירבו להתפנות ממתחם האוהלים שהקימו עד שהנהלת האוניברסיטה תפסיק "לממן את טבח העם בעזה" באמצעות השקעותיה בישראל. 40 מפגינים נעצרו.[10] מחאות נרשמו גם באוניברסיטאות הרווארד ואוניברסיטת MIT שבמסצ'וסטס, אוניברסיטת UCLA שבלוס אנג'לס, אוניברסיטת אמורי שבאטלנטה ואוניברסיטת קורנל שבניו יורק. באוניברסיטת פרינסטון שבניו ג'רזי אף הונפו דגלי חזבאללה.[11] באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון נעטף פסלו של ג'ורג' וושינגטון בכאפיה ודגל פלסטין הודבק למטהו.[12] בהמשך אף הושחת הפסל על ידי מפגינים פרו-פלסטינים.[13] בעקבות מאהל מחאה שהוקם באוניברסיטת וירג'יניה קומונוולת', הודיעה הנהלת האוניברסיטה כי "ניתנו מספר הזדמנויות לאותם אנשים – שרבים מהם לא סטודנטים – לאסוף את חפציהם ולעזוב. מי שלא עזב נתון למעצר בגין הסגת גבול". בהמשך המשטרה פעלה לפירוק המאהל ועצרה מספר פעילים.[14][15]

ב-30 באפריל התפתחו באוניברסיטת UCLA שבלוס אנג'לס הפגנות אלימות שכללו השלכת חזיזים וגז מדמיע על ידי המפגינים הפרו-פלסטינים.[16][17]

לקראת סוף אפריל התפשטו המחאות גם לקולג'ים קהילתיים רבים בארצות הברית. ב-2 במאי 2024 נרשמו מחאות סטודנטים ב-142 אוניברסיטאות וקולג'ים בארצות הברית.[18]

מחאות באוניברסיטאות נוספות בעולם

הפגנות דומות נערכו גם באוניברסיטאות ברחבי העולם, בהן אוניברסיטת טוקיו, סניפים של אוניברסיטת ניו יורק בבואנוס איירס וברלין, אוניברסיטת סידני והסורבון.

תגובות

ב-26 באפריל פרסם ועד ראשי האוניברסיטאות הישראלי מכתב בו הביע דאגה מהאנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארצות הברית, ואף הביע נכונות לסייע בקליטת סטודנטים יהודים וישראלים המבקשים לעבור לאוניברסיטאות בישראל בעקבות המתיחות בקמפוסים בארצות הברית.[19][20]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גלי וינרב, ‏"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה, באתר גלובס, 21 באפריל 2024
  2. ^ ציפורה סימן טוב, מהומה באונ' קולומביה: פרו-פלשתינים מתפרעים, המשטרה נערכת, באתר עכשיו 14, 24 באפריל 2024
  3. ^ איתמר מרגלית, מאות עצורים: מפת המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארה"ב, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 באפריל 2024
  4. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, אלכסנדרה לוקש, מתבצרים בבניין באוניברסיטת קולומביה, עם כאפיות: "כבשנו. שוטרים יגיעו? הדם על ידיכם", באתר ynet, 30 באפריל 2024
  5. ^ חיים איסרוביץ, ‏אוניברסיטת קולומביה בוערת: לילה סוער של אלימות, החלה השעיית סטודנטים, באתר מעריב אונליין, 30 באפריל 2024
  6. ^ השתלטו על בניין האוניברסיטה ודורשים שיכניסו להם מזון: "סיוע הומניטרי בסיסי״, באתר חדשות 13, 1 במאי 2024
  7. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, "דיווחים על איומי מוות": מכתב ההתרעה לנשיאת אוניברסיטת קולומביה - והאולטימטום, באתר ynet, 24 באפריל 2024
  8. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, 108 עצורים בהפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת קולומביה: "תומכת ברצח עם", באתר ynet, 19 באפריל 2024
  9. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, ביידן: "אנטישמיות מסוכנת", הרפובליקנים: "אובדן שליטה" | סערת אוניברסיטת קולומביה, באתר ynet, 22 באפריל 2024
  10. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, עשרות סטודנטים נעצרו בהפגנות נגד ישראל בארה"ב: "בסוף הם ישתלטו על האוניברסיטאות", באתר ynet, 23 באפריל 2024
  11. ^ אבו עלי אקספרס, באתר Telegram
  12. ^ אבו עלי אקספרס, באתר Telegram
  13. ^ אבו עלי אקספרס, באתר Telegram
  14. ^ חני אדרי, ‏צפו: מפגינים פלסטינים כבשו בניין באונ' קולומביה, באתר "סרוגים", 30 באפריל 2024
  15. ^ רויטרס‏, בשל סירובם להתפנות: אוניברסיטת קולומביה משעה סטודנטים פרו-פלסטינים, עשרות מתבצרים - וואלה חדשות, באתר וואלה!‏, 30 באפריל 2024
  16. ^ ציקי ברנדוין, הנקמה במפגינים נגד ישראל - השיר "מני ממטרה" | צפו, באתר ערוץ 7, 1 במאי 2024
  17. ^ עימותים אלימים קשים ב-UCLA בקליפורניה; האוניברסיטה הראשונה ש"נכנעת" למפגינים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 במאי 2024‏
  18. ^ Students 4 Gaza, ‏2 במאי 2024 (באנגלית)
  19. ^ בעולם האקדמיה הישראלי מודאגים מהאנטישמיות בחו"ל: "חופש הביטוי אינו מתיר אלימות", באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2024
  20. ^ ראשי האוניברסיטאות בישראל על ההפגנות בקמפוסים בארה"ב: "דאגה עמוקה", באתר כיפה, 26 באפריל 2024
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0