ג'ון גרדון

ג'ון גרדון (נולד ב-2 באוקטובר 1933) הוא ביולוג בריטי העוסק בביולוגיה התפתחותית. הוא ידוע בשל מחקריו על שיבוט וכן על שיבוט בהעברת גרעין תא סומטי (Somatic Cell Nuclear Transfer), שיטה שבה משבטים DNA שמקורו מתא סומטי, כגון תא עור. על מחקרים אלה זכה ב-2009 בפרס לסקר וב-2012 בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה.

קורות חיים

גרדון נולד בדיפנהל שבבריטניה. הוא סיים את לימודיו באיטון קולג', ולאחר מכן רצה להמשיך בלימודים קלאסיים באוקספורד, אולם לבסוף שינה את דעתו והחל ללמוד זואולוגיה. בלימודי הדוקטורט שלו באוקספורד, למד על שיבוט בהעברת גרעין תא סומטי בצפרדע רפואית, ואחר כך המשיך בלימודי פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה. לאחר לימודיו, שב לאנגליה ובשנים 1962–1971 החל לעבוד באוניברסיטת אוקספורד.

ברוב שנותיו, עבד גרדון באוניברסיטת קיימברידג', תחילה במועצת המחקר הרפואי בשנים 1971–1983 ומאוחר יותר במחלקה לזואולוגיה, החל מ-1983. ב-1972 היה גרדון ראש קולג' מגדלנה בקיימברידג', וכן לימד ביולוגיה של התא. ב-1989 הקים מכון מחקר לביולוגיה תאית ולחקר הסרטן באוניברסיטת קיימברידג' אשר נקרא על שמו, קולג' גרדון, והיה היושב ראש שלהם עד 2001.

ב-1958, כאשר היה באוניברסיטת אוקספורד, הצליח לראשונה לשבט צפרדע, תוך שימוש בגרעין תא סומטי שנלקח מראשן של צפרדע רפואית מהמין Xenopus laevis‏.^[1] מחקר שהמשיך את עבודתם של רוברט בריגס ותומאס קינג מ-1952, בו הצליחו השניים להעביר גרעין מתאי בלסטולה עובריים של צפרדע האחו (Lithobates pipiens).‏^[2] מחקרים אלה הובילו להתפתחויות טכנולוגיות ושל שיטות המשמשות את המדע עד עצם היום הזה. לפני עבודותיו של ג'ון גרדון, המונח "שיבוט" התייחס לצמחים,^[3] אולם לאחר פרסום מחקריו, נכנס המונח לשימוש בהקשר של בעלי חיים.

ב-1962 גילה שהתמיינות תאים הפיכה, בניסוי בו החליף את הגרעין של ביצית מופרית של צפרדע בגרעין תא מעי של צפרדע בוגרת.^[4] התא התפתח בהמשך לראשן נורמלי, ובכך הוכיח שב-DNA של תא בוגר וממויין קיים המידע הגנטי להתפתחות של כל תא אחר והפריך את הדוגמה שמיון של תא הוא בלתי-הפיך. גרדון הוציא DNA מתא בוגר, והזריק את הגרעין לתוך ביצית ממנה הוצא הגרעין.

מחקרים נוספים שעשה עסקו בלמידת התכונות של mRNA, ותעתוקו בתאים.^[5] את מחקר זה עשה באמצעות אותה שיטה שפיתח, שיבוט בהעברת גרעין תא סומטי, באמצעותה ניתן לשלוט ב-RNA שמתועתק ומתורגם.

מחקריו בימים אלה עוסקים באותות בין-תאיים, כולל אותות המורים על התמיינות תאים, ומטרתם להבין את המנגנון העומד מאחורי תכנות מחדש של תאים, כולל דה-מתילציה של ה-DNA.