מיכאיל גורבצ'וב: הבדלים בין גרסאות בדף

== גורבצ'וב, היהודים וישראל ==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יחסי ברית המועצות–ישראל]], [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90]], [[ועידת מדריד]]}}

[[קובץ:President Bush addresses the Middle East Peace Conference at the Royal Palace in Madrid, Spain - NARA - 186439.tif|ממוזער|הנשיא בוש נואם בו[[ועידת מדריד]] ב-1991 להסדר [[הסכסוך הישראלי-ערבי]], נשיא ברית המועצות גורבצ'וב יושב לשמאלו.]]

בעקבות המלחמה הקרה היו [[יחסי ברית המועצות–ישראל]] קרים ולעיתים אף עוינים רוב השנים. ברית המועצות מימנה לאורך השנים ארגונים וצבאות עוינים לישראל ובמהלך [[מלחמת ההתשה]] נערך עימות צבאי ישיר בין כוחות ישראלים לסובייטים. המשטר הסובייטי סירב לאפשר עלייה ארצה של [[יהודי ברית המועצות]] מאז [[העלייה מברית המועצות בשנות ה-70|גל העלייה בשנות ה-70]]. עם עלייתו של גורבצ'וב ותחילת מדיניות הליברליזציה שקידם החלו גישושים לחידוש היחסים בין ברית המועצות לישראל. ב-1988 מינה ראש הממשלה, [[יצחק שמיר]], את הדיפלומט [[אריה לוין (שגריר)|אריה לוין]] להוביל משלחת לברית המועצות, במטרה לחדש את הקשרים הדיפלומטים בין המדינות. שלטונות ברית המועצות לא רצו תחילה להכיר במשלחת וזו נאלצה לעבוד בחסות שגרירות [[הולנד]], אך בקיץ [[1989]] חזרה המשלחת אל הבניין הישן של [[שגרירות ישראל במוסקבה]]. ב-[[18 באוקטובר]] [[1991]] חודשו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות ולוין מונה לשגריר ישראל במוסקבה. ב-[[13 בדצמבר]] 1991 הגיש [[אלכסנדר בובין]] את [[כתב האמנה|כתב האמנתו]] מגורבצ'וב כשגריר ברית המועצות בישראל לנשיא [[חיים הרצוג]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b0717068031bde7/File/0b0717068076c219|כותרת=איגרת נשיא בריה"מ מיכאיל גורבצ'וב לנשיא חיים הרצוג על מינוי שגריר בישראל.|אתר=[[ארכיון המדינה]]|תאריך=11/12/1991}}</ref>. שבוע לאחר הגשת כתב האמנתו, ב-[[25 בדצמבר]] 1991 חדלה ברית המועצות להתקיים ובובין הפך לשגריר הראשון של [[רוסיה|הפדרציה הרוסית]] בישראל.