הצגת המקור של הדף "רבי יצחק אריה וורמסר"

{{אישיות רבנית
|תמונה = הגאון הקדוש ממילכשטאט.jpg
|כינוי=הבעל שם ממיכלשטאדט}}
[[קובץ:Löb Wormser Grab.jpg|250px|שמאל|ממוזער|קברו של רבי יצחק אריה וורמסר]]
[[קובץ:LöbWormser Tafel.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בית הטהרה של קהילת מיכלשטאדט]]
[[קובץ:Löb Wormser Tafel III.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שלט ליד ציונו של הרבי]]
רבי '''יצחק זקיל אריה לֶיְבּ ווֹרְמְסֶר''' ('''זעקיל ליב וואָרמסער'''; ב[[גרמנית]]: '''Seckel Löb Wormser'''; {{כ}} [[1768]], [[תקכ"ח]] – [[13 בספטמבר]] [[1847]], [[ג' בתשרי]] [[תר"ח]]), המכונה '''הבעל שם מ[[מיכלשטאדט]]''', היה [[רב]] ו[[בעל שם]] מקרב [[יהדות גרמניה]].

== ביוגרפיה ==

רבי זעקל לייב נולד ב[[מיכלשטאדט]] שבמחוז ארבך שמדינת [[הסן]] שב[[גרמניה]] בשנת [[ה'תקכ"ח]] ([[1768]]) לסורלה (נפטרה ב-[[1791]]) ולרבי מתתיהו (נפטר ב-[[1802]]), שהיה [[סוחר]] יהודי במיכלשטאדט, ודור חמישי ל[[רבי אליהו לואנץ|רבי אליהו בעל שם]] מוורמייזא, בן למשפחת לוריא אשכנזי, שאר בשרם של ה[[מהרש"ל]] ו[[האר"י]].

מסופר שנולד בעקבות [[גילוי אליהו]] שהיה לאביו בליל שמחת תורה. בתור ילד קטן התפרסם כעילוי למד תורה אצל אביו ובעירו וכן השתלם במקצועות השפה והמוזיקה, כמו כן עסק ב[[פילוסופיה]], [[קבלה]] וב[[מדעי הטבע]].

הוריו לא הסכימו לשולחו מביתו בעודו צעיר על כן נאלץ ללמוד לבדו עד מלאות לו כשבע עשרה שנה, אז נשלח ללמוד ב[[פרנקפורט]] בישיבתו של רבי [[נתן אדלר]], שם למד עם רבי [[משה סופר]] החתם סופר. כמו כן למד אצל רב העיר רבי [[פנחס הורוויץ]] בעל ההפלאה. נשא לאישה את אדלהייד מפרנקפורט (נפטרה בשנת [[1809]]), ועבר לעיר מגוריו מיכלשטאדט שם למד תורה בשקידה כשהוא סמוך על שלחן הוריו, לאחר פטירת הוריו נאלץ לקבל על עצמו את עול הרבנות, ונתקבל לרב העיר מיכלשטאדט, למרות התנגדותם הרבה של חלק גדול מחברי העיר, שהשמיצו אותו בעקבות התנהגותו הקבלית, השימוש בקבלה מעשית<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=וורסמר יצחק אריה לייב בן מתתיהו|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מכון ירושלים, מפעל תורת חכמי אשכנז|שנת הוצאה=תשע"ה|עמ=36-43}}</ref> והסגולות השונות שנתן.

לאחר פטירת רעיתו הראשונה נשא לאישה בזיווג שני את חנה מ[[מנהיים]], שם שהה עקב פועלו למען יהודי שחלה במחלת נפש, שרבי זעקל ריפאו.<br />
מטעמים סגפניים היה צמחוני ולא אכל מאכל מן החי.

הופנו אליו בקשות רבות לתפילה מאת גדולי הדור באותה התקופה, מהם: ה[[חתם סופר]], וה[[חידושי הרי"ם]].

במיכלשטאדט ייסד ישיבה שבה כיהן כ[[ראש ישיבה]], ישיבה זו הייתה שונה מישיבות אחרות באותה התקופה, מאחר ששם למדו בנוסף ל[[תלמוד]] ו[[תנ"ך]] גם לימודי חול כמו את שפת המדינה ו[[מתמטיקה]], [[קבלה]] ו[[פילוסופיה]]. הרב עצמו היה הוגה רבות בכתבי חכמי דורו ואף ספרים שלא היו נפוצים בקרב רבנים בדורו, כמו בכתבי [[לאופולד צונץ]], ו[[רש"ר הירש]], וכן בספרי הפילוסופים מאומות העולם מהם: [[לייבניץ]], [[קאנט]] ו[[פרידריך וילהלם שלינג|שלינג]].

== השרפה ופטירתו ==

מסופר שבשנת [[1825]] חלם רבי זעקל פעמים רבות על שרפה שתפרוץ בביתו, מאחר שלא רצה לעזוב את ביתו שירש מהוריו, ביטח את ביתו כנגד שרפה, ואכן באותה השנה פרצה שרפה בביתו שכילתה את כל ביתו על כל תכולותיו וכל כתביו נשרפו באש. רבי זעקל הצליח להציל את כל בני ביתו, וזקנו הלבין בין לילה, כך לפי המסורת. 

ב[[ראש השנה]] של שנת [[ה'תר"ח]] ([[1847]]) הכין את תלמידיו לפטירתו ונפטר למחרת ב[[צום גדליה]].  בשנת [[1940]] הרסו הנאצים את מצבת קברו, ובשנת [[1947]] הקים נינו פרץ דרייפוס את המצבה מחדש.

בשנת [[1909]] נתלה [[לוח זיכרון]] על הבית שבו היה גר, בו כתוב:

<center>"'''בבית זה היה גר'''<br />'''ידיד האנשים'''<br />'''ס. ל. וורמסר'''<br />'''משנת 1826 עד שנת 1847'''<br />'''מוקדש מעיר הולדתו'''"<br /></center>
הלוח הוסר בשנת [[1936]], והוחזר בשנת [[1947]], במלאת 100 שנה לפטירתו.

ביום פטירתו עולים יהודים רבים מכל רחבי [[אירופה]] לציון קברו הנודע, על פי המסורת לפני פטירתו הוא אמר, שמי שיבוא על קברו להתפלל, הוא ימליץ בעדו ויוושע<ref>עיין למשל בתמונה אחרונה בצד שמאל בדף זו, וכן עיין [https://tablet.otzar.org/#/b/610235/p/1/t/10.10.8438637880611308/fs/0/start/0/end/0/c כאן] בעמ' 4, וכן [https://www.kupat.org.il/news/359 כאן], וכן בספרי תולדותיו, ובעוד מקומות.</ref>, ואכן המקום ידוע כמסוגל לישועות.

== חיבוריו ==
* כל חידושי תורתו שכתב בעצמו נשרפו חוץ מאחד - '''שארית יצחק'''.
* ליקוט מן הגהותיו על ה[[תלמוד]], ועל ה[[שולחן ערוך]], יצא לאור על ידי [[מכון ירושלים]]: מאיר הילדסהיימר, '''בעל שם ממיכלשטאט: חידו"ת ותשובות, הגהות ש"ס ושו"ע, ידיעות וכללים''' / מאת רבי יצחק אריה המכונה זעקל ליב ווארמזער; מופיע לראשונה מעצם כתי"ק עם מבוא לתולדות המחבר והערות ל"קונטרס הידיעות" [[מאיר הילדסהיימר (היסטוריון)|מאיר הילדסהיימר]]: ציונים, מקורות והארות לחידו"ת; והגהות: הרב פסח יעקב יאברוב, ירושלים: מפעל תורת חכמי אשכנז, מכון ירושלים, תשמ"ג.

==לקריאה נוספת==
* קארל א' גרוצינגר, "זעקל לייב וורמסר, בעל השם ממיכלשטאדט", בתוך: [[חביבה פדיה]] ו[[אפרים מאיר]] (עורכים), '''יהדות - סוגיות, קטעים, פנים, זהויות: ספר [[רבקה הורביץ|רבקה]]''', באר שבע: הוצאת הספרים של [[אוניברסיטת בן-גוריון]], תשס"ז-2007. ‬עמ' 501–510.
<div style="direction: ltr;">
* M. Wormser, ''Das Leben und Wirken des zu Michelstadt verstorbenen Rabbiners Zeckel Loeb Wormser'', 1853. {{גרמנית}}
* H. Ehrmann (Judaeus), ''Der Baalschem von Michelstadt: kulturgeschichtliche Erzaehlung'', 1922; contains also memories about him from a contemporary manuscript). {{גרמנית}}
* ''Ein ungelöstes Rätsel: nach einer wahren Begebenheit; eine Erzählung um den "Baal-Schem von Michelstadt" Seckel Löb Wormser, nach dem Text der "Sabbath-Stunden", der "Illustrierten Feuilleton-Beilage der "Jüdischen Presse"", Berlin, aus dem Jahre 1902'' / erz. von Arthur Kahn. Mit einem Vorw. vers. und neu hrsg. von Klaus-Peter Walter, Michelstadt: Neuthor-Verlag, c1993. {{גרמנית}}
K.E. Goezinger, Der Ba'al Schem von Michelstadt. Ein deutsch-juedisches Heiligenleben zwischen Legende und Wirklichkeit. Mit einem Neuabdruck der Legenden aus der Hand von Judaeus und Arthur Kahn, (Campus) Frankfurt /New York 2010
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Seckel Löb Wormser|שם ויקישיתוף=יצחק אריה (זקיל לייב) וורמסר}}
* [[גרשם שלום]], {{ספרייה יהודית|wormser-seckel}} - ערך מתוך ה-''[[Encyclopaedia Judaica]] ''
* [https://web.archive.org/web/20090303161952/http://www.michelstadt.de/Seckel-Loeb-Wormser.84.0.html זקיל ליב וורמסר], באתר העיר מיכלשטאדט {{גרמנית}}
* [https://www.mytzadik.com/tzadik.aspx?id=503 יצחק אריה וורמסר] וכן אודות קברו, באתר "mytzadik"
* ד"ר ש. באמברגר, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1947%2F09%2F17&id=Ar00301&sk=260B265F ה"בעל שם" ממיכלשטט (מאה שנה לפטירתו)], "[[הצופה]]", [[17 בספטמבר]] [[1947]]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007279909405171|יצחק זקל אריה ליב בן מתתיהו וורמזר (1768-1847)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:וורמסר, יצחק אריה}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבנים גרמנים]]
[[קטגוריה:בעלי שם]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי נתן אדלר]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי פנחס הלוי הורוביץ]]
[[קטגוריה:גרמנים שנולדו ב-1768]]
[[קטגוריה:גרמנים שנפטרו ב-1847]]
[[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בגרמניה|מיכלשטאדט]]
{{וח|יצחק אריה וורמסר}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=יצחק אריה וורמסר|גרסה=35670662|פריט=Q106220}}