רבי ידידיה שלמה ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב ידידיה שלמה ישראל (? - 1831) היה רבה של אלכסנדריה שבמצרים.

ביוגרפיה

נולד לאסתר מזרחי ולרב אליהו ישראל, שהיה אב בית הדין ורבה של אלכסנדריה שבמצרים, בן למשפחת הרבנים ישראל. בצעירותו התייתם מהוריו, ועשירי הקהילה לקחו אותו תחת חסותם.

הרב ישראל למד אצל בן דודו, הרב משה בן אברהם ישראל[1], ואצל הרב יהונתן גלאנטי.

בשנת 1812 (ה'תקע"ב) מונה לכהן כרבה הראשי של אלכסנדריה, עד לפטירתו במאי 1831 (ג' בסיוון ה'תקצ"א).

הרב ישראל לא השאיר אחריו ילדים. בני קהילתו הקימו לזכרו את בית מדרש "מדרש ידידיה ישראל" באלכסנדריה, ואת מקומו ברבנות החליף הרב שלמה חזן.

חיבוריו

מפעלו הספרותי העיקרי היה הוצאת ששת חיבורי אביו לאור. בחיבורים אלו נמצאים גם חידושים, תשובות והגהות שכתב בעצמו.

  • בן ישי - מדרשותיו, כתב יד

לקריאה נוספת

  • שמעון ואנונו, ארזי הלבנון - אנציקלופדיה לגאוני וחכמי יהדות ספרד והמזרח, תשס"ו, חלק ב', עמ' 758–759
  • שמעון מרכוס, תולדות הרבנים למשפחת ישראל מרודוס, הוצאת ראובן מס, ירושלים תרצ"ה, עמ'56.

הערות שוליים

  1. ^ השלישי. כיהן לצד הרב יהונתן גלאנטי ברבנות באלכסנדריה
הקודם: רבנים ראשיים של אלכסנדריה הבא:
הרב שלמה חזן (אלכסנדריה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0