אליס באלינט

אליס באלינט (בהונגרית:Bálint Alice, בלידתה אליס סקיי, בודפשט, 16 ביוני 1898 - מנצ'סטר, 29 באוגוסט 1939) הייתה פסיכואנליטיקאית הונגרייה-יהודייה, אחת הדמויות הבולטות של בית הספר הפסיכואנליטי בבודפשט. היא התעניינה בנושאי התפתחות הילד, בשאלות חינוך, ובהתאמת הפסיכואנליזה לחינוך. היא עסקה במגוון רחב של פעילויות: ייעוץ, חינוך והסברה, ניתוח ופרסמה באופן קבוע בכתבי עת לאומיים ובינלאומיים.

ביוגרפיה

אליס נולדה במשפחה יהודית כבתם של ז'יגמונד סקיי (שפיצר) ווילמה פרוסניץ. מסיבה לא ברורה היא אומצה על ידי פרידייש קובאץ' ורעייתו וילמה קובאץ' ושמה הרשמי הפך לאליס סקיי-קובאץ'. אמה המאמצת הייתה פסיכואנליטיקאית ומאמנת של האיגוד הפסיכואנליטי ההונגרי. אביה המאמץ היה אדריכל ויזם שלקח חלק גם בעצמו בטיפול פסיכואנליטי. אליס במקור הייתה אנתרופולוגית, אך המיקוד שלה היה בתחומים רבים (למדה גם מתמטיקה, ומשפטים), ובסופו של דבר הפכה את פסיכולוגיית הילדים למרכז העניין בחייה ועיסוקה. היא פגשה את מייקל (מיהאי) באלינט בשנת 1918, איתו היו חייה הפרטיים והמקצועיים שזורים זה בזה ובשנת 1921 התחתנו.

משנת 1919 היא כבר העבירה הרצאות ציבוריות בבודפשט. בשנת 1920 עברה עם באלינט לגרמניה בגלל האנטישמיות בהונגריה, שם החלה לעבוד במוזיאון Völkerkunde (המוזיאון האנתרופולוגי). משנת 1921 היא ובעלה ביקרו בקביעות במכון להכשרה בפסיכואנליזה בברלין תחת ניהולו של האנס זקס. הם חזרו לבודפשט בשנת 1924 וסיימו את ההכשרה בפסיכואנליזה אצל שאנדור פרנצי. לאליס ובעלה נולד בן, יאנוש באלינט, שהפך לרופא ולביוכימאי. בשנת 1939 בסביבות ינואר-פברואר נמלטה המשפחה לאנגליה, למנצ'סטר בשל האנטישמיות שגאתה בהונגריה והחוקים האנטי יהודיים, שם באוגוסט נפטרה אליס משבץ מוחי.

עבודתה

אליס באלינט הוכשרה כפסיכואנליטיקאית על ידי שאנדור פרנצי, ולכן התאוריה של פרנצי השפיעה רבות על נקודת מבטה. שוני ההשקפה בין זיגמונד פרויד לבין פרנצי היה מהותי ומכריע בנושאים שונים, ודעותיהם היו שונות ולפעמים מנוגדות במובנים רבים. בין היתר, פרנצי ייחס חשיבות רבה לקשר אם-ילד בהתפתחותו הביולוגית והפיזית של הילד. מוטיב זה מודגש גם בתאוריה של חסידיו של פרנצי. לדוגמה, על פי אליס באלינט, בשלבים המוקדמים ביותר של התפתחות הילד, מערכת היחסים בין אם לילד אינה מבוססת על אינסטינקט, כמו שחושב פרויד, אלא על אהבה ארכאית, שהיא ללא תנאי וחשובה לא פחות לשני הצדדים. בנוסף, הפסיכואנליטיקאים בבודפשט הדגישו את תפקידם של גורמים סביבתיים, כולל חינוך, ולא ייחסו חשיבות רבה כל-כך, כמו פרויד, לאינסטינקטים המולדים של התינוק. נקודת מבט זו אפשרה ליישם עקרונות פסיכואנליטיים בחינוך.

כתוצאה מכך, המבנה הקלאסי שתואר בכתביה של באלינט שינה את מודל הקשר בין ה"אני" (אֶגוֹ) העל לבין ה"אני" הרגיל, בו השפעת ה"אני" העל אינו עוד בלתי נמנע. הודגש על ידה כי על החינוך להשפיע בעיקר על ה"אני", במיוחד על ידי הגברת הסיבולת שלו ללחץ. גם העצות המעשיות של אליס באלינט פעלו לפי עקרונות אלה. האמצעים לעשות זאת לדעתה היו ללמד משמעת פורמלית: אדיבות, כמה סעיפים של סדר יום, ואמירת תודה. על הילד ללמוד שהוא או היא לא תמיד יכולים לעשות מה שבא להם או חושקים בו, אך עם זאת, יכולות להיות לו/לה מחשבות שונות מהציפיות החברתיות. על ידי עיכוב או דחיה של הגשמת רצון הילד, הוא יקדם את השתלבותו בחברה.

אליס באלינט הדגישה גם כי ויתור על אינסטינקט כלשהו איננו נגד הטבע. לדוגמה, אם האינסטינקטים פונים זה נגד זה, למשל רעב מול בריחה. עם זאת, הקפדה על משמעת ברזל אינה מובילה לתוצאות. מטרת החינוך היא פיתוח עצמאותו של הילד, אשר ניתן להשיג רק אם קיים איזון בין הגבלות לבין חופש המתאימים לצורכי הילד.

כתביה

• התפתחות יכולת האהבה ותחושת המציאות. (Die Entwicklunk der Liebesfähigkeit und der Realitätssinn. ) בודפשט 1933.
• איסורים והקלות בחינוך. (Versagung und Gewähren in der Erziehung. ) Zeitschrift für Psychoanalytische Pädagogik, 1936.
• הטיפול בהעברת התשוקה, מבוסס על הניסויים של פרנצי. (Handhabung der übertragung auf Grund der Ferenczischen Versuche. ) Internationale Zeitschrift für Psychoanalyse, 1939.
• היסודות של מערכת החינוך שלנו. (Die Grunlagen unseres Erziehungssystem. Zeitschrift für Psychoanalytische Pedagogik, 1937.
• אהבת האם ואהבת אם. (Liebe zur Mutter und Mutterliebe. ) Internationale Zeitschrift für Psychoanalyse, 1939.
• העברת התשוקה והעברה נגדית. (על העברה והעברה נגדית. ) כתב העת הבינלאומי לפסיכו-אנליזה, 1943.
• הפסיכולוגיה של חדר הילדים. בודפשט, 1932 (הוצאה מחודשת ב־1990)
• פסיכואנליזה של הילדות המוקדמת. (Psychoanalise der frühen Lebensjahre. ) מינכן-בזל.
• אם וילד. בודפשט, 1941. (הוצא מחדש בשנת 1990)

מקורות

• הרמט, פ '(1994). פרויד, פרנצי ופסיכואנליזה הונגרית. דיור, HU: גאבור בתלן
• ז'וז'נה ויידה (פסיכולוגית) (1996). השקפות לא שגרתיות של פסיכואנליטיקאים בבודפשט על טבע וחינוך הילד. פדגוגיה הונגרית, 96 (4), 329-339.
• ז'וז'נה ויידה (פסיכולוגית) (1995). בית הספר לפסיכואנליזה וחינוך בבודפשט. בודפשט

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26928149אליס באלינט