תפוח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןתפוח
מיון מדעי
ממלכה: צמחים
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: ורדיים
סוג: תפוח
מין: תפוח תרבותי
שם מדעי
Malus domestica
עץ תפוחי האני-קריספ (אנ')

תַּפּוּחַ תַּרְבּוּתִי (מכונה גם תפוח-עץ או בקיצור תפוח, שם מדעי: Malus domestica) הוא מין של עץ פרי נשיר במשפחת הוורדיים.

מקור התפוח התרבותי

מקורו של התפוח התרבותי במין הבר Malus sieversii, המגיע ממרכז אסיה וגדל גם כיום בהרים בדרום קזחסטן, בקירגיזסטן, בטג'יקיסטן ובמחוז שינג'יאנג בסין. מינים אחרים שככל הנראה קשורים בהתפתחות התפוח התרבותי הם Malus baccata ו-Malus sylvestris. מיני תפוח נוספים משמשים כיום בניסיונות לפתח זני תפוחים שיהיו מסוגלים לגדול בתנאי אקלים שונים.

התפוח הוא מרכיב מרכזי בתפריט באזורים רבים שבהם שורר אקלים קר והוא ככל הנראה אחד העצים הראשונים שבויתו על ידי האדם.

זני תפוחים מתורבתים

המונח "דלישס" מפנה לכאן. לערך העוסק באתר אינטרנט, ראו דלישס (אתר אינטרנט).
מגוון זני תפוחים

בראשית המאה ה-21 היו קיימים יותר מ-7,500 זנים של תפוחים מתורבתים השונים זה מזה בצבע, בטעם, במרקם, בצורה, באקלים אליו הם מותאמים, בעמידותם למחלות, בקלות המשלוח ובאורך חיי המדף. ככלל, התפוחים המודרניים מתוקים יותר מהזנים הקדומים. בצפון אמריקה נפוצים תפוחים מתוקים-חמצמצים, בעוד שבאסיה התפוחים המועדפים הם מתוקים במיוחד.

עם הזנים הנפוצים נמנים:

רד דלישס (Red Delicious): תפוח אדום, בתחילת המאה ה-21 היה הנמכר ביותר בעולם. גודלו בינוני. טעמו מתוק, בשרו רך יחסית. קליפתו אדומה כהה ועליה פסים ארגמניים, עם חמש נקודות בולטות בתחתיתו. כמו תפוחים רבים אחרים, מקור הזן בזריעה מקרית בשנת 1870 על ידי ג'סי הייאט (Jesse Hiatt)[1]. העץ מפרה לעצמו, ואינו זקוק לעץ תפוח נוסף על מנת להניב פרי.

משמש כזן להכלאות, בין השאר לזן פוג'י החדש יותר. בישראל נקרא תפוח חרמון (עקב גידולו הראשוני במורדות החרמון) והוא גדל בגליל העליון, בגולן, ובגוש עציון.

גולדן דלישס (Golden Delicious): תפוח צהוב, קרוב מאוד לזן רד דלישס. טעמו מתוק והוא משמש לסלטי פירות, מחית פרי ולאכילה טרי. קליפתו צהובה בהירה ועליה נקודות עדינות. נוצר מזריעה מקרית, ומפרה לעצמו (אינו דורש עצים סמוכים על מנת להניב פרי). העץ המקורי התגלה בחווה במחוז קליי בווירג'יניה המערבית, ארצות הברית ושווק לראשונה ב-1914. במחוז בו נתגלה העץ (שזה מכבר מת ונעלם) מקיימים עד היום מצעד שנתי לכבוד התפוח הפופולרי, כולל בחירת "מיס גולדן דלישס" ומופעים רבים. התפוחים רד דלישס וגולדן דלישס שניהם נקנו על ידי משתלת סטארק, ששיווקה אותם בהצלחה רבה יחדיו.
גרני סמית (Granny Smith): תפוח ירוק בגוון חזק, נוצר לראשונה בחצרה של מריה סמית, אישה אוסטרלית שניהלה חווה ביישוב איסטווד הסמוך לסידני בשנת 1867. סמית זרקה חרצנים של זן מאלוס צרפתי לערימת קומפוסט, אך מה שצמח מהם היה משהו אחר – מחקרים העלו השערה כי מדובר בשילוב של תפוח המאלוס (Malus Sylvestris) עם זן קלאופטרה המתורבת. טעמו של התפוח חמוץ מתוק, בשרו קשה וקליפתו מבריקה ופריכה, לרוב חלקה ולעיתים מנוקדת בכתמים ירוקים כהים. מכונה לעיתים בישראל בשם המשובש גרנד סמית או, בקיצור גרנד.
גאלה (Gala): תפוח אדום עם כתמים צהובים, מתוק ובעל ארומה, בינוני בגודלו. בשרו רך ונוטה לקמחיות, קליפתו מעט מחוספסת ולעיתים זרועה נקודות. ידוע גם בשם תפוח דבש. נוצר לראשונה בשנות העשרים בניו זילנד על ידי הבוטנאי ג'.ה קיד (J.H. Kidd). קיים זן משנה הקרוי רויאל גאלה, שצבעו ורוד וטעמו עדין יותר.
גרנד אלכסנדר (Grand Alexander): תפוח אדום-ירוק, בכתמים המשתלבים אלו באלו. טעם מתוק, גדול מאוד. מקורו בצרפת. אינו מתפורר באפיה.
אורליאנס (Orleans): תפוח אדום, זן שנפוץ בישראל יותר מאשר בשווקים העולמיים. גדול ובעל מתיקות עדינה.
פוג'י (Fuji): תפוח אדום, גדול מאוד. קליפה חלקה עם פסים בגווני אדום בהיר. שילוב של תפוח דלישס אדום ותפוח רולס גנט (Ralls Genet). מגודל באופן מסחרי בסין ויפן, ובעל חיי מדף ארוכים גם ללא קירור. במצעד המכירות בארצות הברית, מגיע הפוג'י למקום רביעי אחרי הדלישס, הגולדן דלישס והגאלה.
יונתן (Jonathan): תפוח אדום צהוב, קטן-בינוני. קליפה חלקה וקשה. נוצר בשנת 1826 על ידי פיליפ ריק (Philip Rick) מוודסטוק, ניו יורק. טעמו מתוק חמצמץ.
ענה (Anna): זן שפותח בישראל על ידי הכלאת שני זני תפוחים, על ידי אבא שטיין, חבר קיבוץ עין שמר, מבשיל מהר יחסית, כבר בסביבות חודש יוני. בתחילת המאה ה-21 היה אחד מזני הייצוא המובילים של מצרים. ייחודו של הענה הוא בדרישות הקור הנמוכות שלו – פחות מ-200 שעות בטמפרטורות הנמוכות מ-7 מעלות צלזיוס מספיקות לעץ כדי לעורר את מנגנון פיתוח הניצנים, מה שמאפשר לו לגדול היטב במקומות חמים כגון אפריקה, שם הוא מין תפוח כמעט בלעדי. מרבית זני התפוחים דורשים מעל 500 שעות קור על מנת לעורר את העץ לאביב. העץ חונט פרי ללא צורך בהפריה, אך התנובה גדולה יותר עם נוכחות עץ תפוח מזן אחר הפורח באותה תקופה בסמוך.
מקינטוש (McIntosh): זן בעל קליפה חלקה בצבעי אדום וירוק, טעם חמצמץ וגוף עדין. מבשיל לקראת סוף ספטמבר. זהו הזן הפופולרי ביותר בניו אינגלנד ומזרח קנדה. זן זה היווה השראה לשם המחשב מקינטוש של חברת אפל.
פינק ליידי (Pink Lady): זהו זן ושם-מסחרי רשום, תפוח בינוני-גדול, ארומטי מאוד ומתוק. התפוח פותח באוסטרליה כהכלאה של הזנים ליידי ויליאמס וגולדן דלישס. נקרא גם קריפס פינק, על שם האגרונום שפיתח אותו באוסטרליה. צבעו ורוד-אדום-ירוק, והוא גדול יחסית. התפוח גדל באוסטרליה ובארצות הברית ועקב הפופולריות הרבה שיצר, ניטעו בישראל אלפי דונמים החל מראשית המאה ה-21.
אמברוזיה (Ambrosia): זן שמקורו בקולומביה הבריטית, קנדה. טעמו מתוק, והוא בעל חומציות נמוכה.

ערך תזונתי

תפוח
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 85.56 ג'
קלוריות 52 קק"ל
חלבונים 0.26 ג'
פחמימות 13.81 ג'
פחמימות זמינות 13.3 ג'
שומן 0.17 ג'
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
 ‑ ויטמין A 3 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 0.017 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.026 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 0.091 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 0.041 מ"ג
 ‑ ויטמין C 4.6 מ"ג
ברזל 0.12 מ"ג
סידן 6 מ"ג
אשלגן 107 מ"ג
נתרן 1 מ"ג
סיבים תזונתיים 2.4 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

אכילת תפוחים מסייעת לשליטה ברמת הכולסטרול ובמניעת מחלות לב. בקליפת התפוח נמצא גם נוגד החימצון רוטין[2].

גידול תפוחים

קטיף תפוחי עץ בעין החורש

עצי התפוח גדלים במגוון רחב של קרקעות ורמות חומציות, הם זקוקים להגנה מפני רוח ולאקלים קריר. בשנת 2002 גודלו בעולם 45 מיליון טונות של תפוחים, כמחצית מהתוצרת מגיעה מסין, יצואניות בולטות אחרות של תפוחים הן – ארצות הברית, טורקיה, צרפת, איטליה, דרום אפריקה וצ'ילה. בישראל התפוחים גדלים בצפון הארץ ובאזור גוש עציון.

עונת התפוחים משתנה מזן לזן, וכתלות במזג האוויר במקום הגידול. בחצי כדור הארץ הצפוני עונת התפוחים היא מאמצע יולי ועד תחילת נובמבר (הפריחה היא לרוב כמה חודשים קודם לכן, בתלות בזן). בחצי כדור הארץ הדרומי העונה היא בין תחילת פברואר לסוף מאי. יש זני תפוחים רבים הגדלים הן בחצי כדור הארץ הדרומי והן הצפוני ומשתמרים היטב בקירור והובלה, דבר המאפשר שיווקם בכל העולם בכל עונות השנה.

אחסון תפוחים

על מנת להאריך את חיי המדף של תפוחים, מאחסנים תפוחי עץ בחדרי אוויר מבוקר בהם מנוטרים הטמפרטורה, החמצן והפחמן הדו-חמצני לרמות העוצרות את ריקבון הפרי ומאריכות את משך חייו. השיטה של אוויר מבוקר הגיעה לארצות הברית וקנדה בשנות ה-50 של המאה ה-20 והשתמשו בה בעיקר לאחסון תפוחי עץ. באמצע שנות ה-50 החלו להשתמש במשאיות על מנת לאסוף פירות וירקות דבר שאיפשר לגדל ולאסוף כמויות הרבה יותר גדולות של סחורה. דבר זה גרר את הצורך לשימור הסחורה ואז החלו להשתמש ברחבי ארצות הברית בחדרי אחסון גדולים עם אוויר מבוקר. השיטה התבססה על מחקריו של פרופסור רוברט סמוק מאוניברסיטת קורנל. החל משנות ה-60 שיטת האוויר המבוקר התפתחה לכל העולם, כולל לישראל ונחקרה במעבדה לקירור בקרית שמונה שנוהלה על ידי אריה זיו.[3]

אופנים בהם נאכל

התפוחים נאכלים בצורות רבות: טריים, מטוגנים, צלויים, סחוטים למיץ, לחומץ, לסיידר ולמשקאות אלכוהוליים – דוגמת באד אפפל הגרמני, מכינים מהם ריבות, רסק (מחית) ורטבים. אחד השימושים הנפוצים לתפוחים הוא באפייה – בעוגות תפוחים, פאי תפוחים וקינוחים אחרים.

שטרודל תפוחים הוא אחד הקינוחים המפורסמים והפופולריים ביותר במטבח הגרמני.

תפוח מסוכר הוא תפוח מצופה סוכר. לרוב נמכר על מקל, כדי להקל על אכילתו. הציפוי הנפוץ הוא סירופ סוכר שהתקרר והתקשה, לרוב בצבע מאכל אדום ולעיתים מתובל בקינמון.

בנוסף לאכילה, יש שמשתמשים בתפוח כראש וכטבק לעישון נרגילה על ידי כך ששמים אותו בראש הנרגילה, עושים בו חור למעלה, ושמים טבק ומעל גחל, ומעשנים את התפוח ביחד עם הטבק.

התפוח ביהדות

  • התפוח נזכר שש פעמים בתנ"ך ומופיע בסוף רשימת עצי הפרי החשובים בארץ ישראל (יואל, א', י"ב) וכבעל ריח טוב (שיר השירים). הוא מופיע חמש פעמים כשם יישוב (למשל, יהושע, י"ב, י"ז; י"ז, ח') וכשם אדם פרטי (דברי הימים א', ב', מ"ג).
  • התפוח מוזכר ארבע פעמים בספר שיר השירים אך זהו אינו התפוח המוכר לנו שכן זה הגיע לעולם הקדום רק בתקופה ההלניסטית. נגה הראובני מזהה את התפוח המקראי עם העץ הנקרא כיום עוזרר (זערור בפי הערבים), שם זה מוכר מהמשנה ופירושו קטן. נראה שעם הגעתו של הפרי הקרוי כיום תפוח נקרא זה תפוח גדול עקב דמיונו הרב לעוזרר הן בצורת הפרי והן בצורת העץ ואילו העוזרר נקרא תפוח קטן. עם הזמן נפלה המילה תפוח משמו של העוזרר ונפלה המילה גדול משמו של התפוח. כל פרשני ימי הביניים מסכימים עם זיהוי ה'תפוח' המקראי עם העץ הקרוי בימינו תפוח, מלבד תוספות, שפירשו שהתפוח המקראי הוא אתרוג (תוספות שבת, פ"ח, א'). כך גם לדעת כמה חוקרים מודרניים, אין מדובר בתפוח, כי לדעתם קשה להניח שהתפוח, אשר אינו עץ פרי מקומי, גדל בארץ ישראל הקדומה ולפיכך הציעו פירות אחרים ממשפחת הוורדניים. אבל המחקרים האחרונים מורים שהתפוח כן גדל בארץ ישראל הקדומה. בתקופת המקרא גידולו היה מוגבל, והוא הפך לנרחב יותר בתרבות החקלאית באגן הים התיכון רק בתקופות הקלאסיות. בימי הביניים הייתה ארץ ישראל מפורסמת בתפוחיה המשובחים[4]. ההצעה ש"תפוחי זהב" (משלי, כ"ה, י"א) הם פירות התפוז נתונה בספק, מאחר שהחלו לגדלו כגידול שכיח במזרח התיכון כנראה רק בימי הביניים. גם לזיהוי התפוח עם "פרי עץ הדעת" אין סימוכין, והוא כנראה בא על סמך פרשנות מוטעית מימי הביניים, שהחליפה אותו עם האתרוג שכונה "תפוח אדם הראשון"[5].
  • בראש השנה מקובל לאכול תפוח בדבש – לאחר טבילת הפרי בדבש נהוג לומר "שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". מנהג זה מבטא את התקווה שהשנה החדשה תהיה מתוקה.
  • יש שנהגו לאכול תפוחים בלילי שבת, משום שהסעודה נקראת חקל תפוחין קדישין (ספר יפה ללב פלאג'י, חלק ב' סימן ר"פ, סעיף קטן ג'). וכן הובא בספר כף החיים (סופר, הלכות שבת, סימן רנ), ויש שמביאים בשם המגיד מקוזניץ שהאוכל תפוחים בליל שבת מובטח לו שלא תחסר לו הפרנסה בכל השבוע.

התפוח במערב המודרני

  • העיר ניו יורק בארצות הברית מכונה "התפוח הגדול" ("The big apple").
  • שמה של חברת המחשבים אפל משמעו תפוח, וגם סמלה הנוכחי הוא תפוח (אם כי נגוס).
  • בארצות הברית, פאי תפוחים הוא סמל לאמריקאיות ויש אמרה "As American as apple pie"
  • סיפור עממי אמריקאי, ג'וני זרעי-תפוחים (Johnny Appleseed) הוא סיפור המבוסס על סיפורו של ג'ון צ'פמן.
  • האגדה מציעה את האפשרות שאייזק ניוטון קיבל את ההשראה לנסח את תאוריית הכבידה העולמית שלו מנפילת תפוח ארצה.
  • במעשייה שלגיה ושבעת הגמדים, המלכה הרעה ניסתה להרוג את שלגיה כשנתנה לה לאכול תפוח מורעל.

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Jesse Hiatt Orchardist – 1826-1898 – Madison County
  2. ^ Maria Atanassova, Rutin content in plant products, researchgate, ‏January 2009
  3. ^ The Top 10 Breakthroughs in Food Science in the Past 75 Years, www.ift.org
  4. ^ זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים, תשע"ב. עמ' 122 - 123
  5. ^ זהר עמר, ארבעת המינים, נוה-צוף, תש"ע, עמ' 39
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37286813תפוח