תיקי הכפרים הערבים
תיקי הכפרים הערבים היו מסמכי מודיעין צבאיים של ההגנה שנצברו החל במחצית השנייה של 1943 ועד עיצומה של מלחמת העצמאות בעיקר בידי מחלקות הש"י, במטרה להנגיש "תיקי מודיעין לצרכים מבצעיים על הכפרים הערביים בארץ ישראל המנדטורית, תיק לכל כפר, ולשמרם ליום פקודה. ב'צרכים מבצעיים' הכוונה לסייע למפקדים לתכנן פעולות מבצעיות שונות ולתדרך את הכוחות לקראת סיור, פשיטה, או כיבוש באמצעות עזרים חזותיים ותוכניים.[1]
חלק מהתיקים כנראה הושמדו בתקופת 'השבת השחורה' (יוני 46') מחשש שיפלו לידי הבריטים, או שהוחבאו ואחר כך לא נמצאו. חלקם אבד בסערת מלחמת העצמאות. לא מעט תיקים שרדו במלחמה וכנראה שרובם בוערו בשנות ה-50 וה-60 בידי קציני מודיעין.
הרעיון
הרעיון הוא יוזמת יחידים, שמואל זלמן זליקסון וזרובבל ארבל, מדרגי הפיקוד הבינוני והזוטר ב'הגנה' שראשיתה בתחילת 1943, וזכתה במהירות לתמיכת הפיקוד הבכיר בארגון. במרד הערבי היו הכפרים בסיסי יציאה, מקומות מקלט, מקור כוח אדם, כסף ומזון לכנופיות הערביות — הגורם הפעיל בטרור של המרד. הפיקוד הבכיר של 'ההגנה' הניח כי תיתכן התפרצות של מאורעות חדשים, חריפים יותר מקודמיהם, וראה ביוזמה האמורה פתח למענה מודיעיני לאיום זה; ראשי 'ההגנה' לא צפו באותה עת מלחמה כוללת עם ערביי ארץ ישראל ולבטח לא עם מדינות ערב באזור, ועמדתם לא השתנתה גם בשנים הבאות, עד סמוך לתחילת מלחמת העצמאות. אמנם פעילות לאיסוף מודיעין לצרכים מבצעיים על השטח הערבי בארץ נעשתה ב'הגנה' לפני פרויקט תיקי הכפרים אולם היא הייתה חלקית ומוגבלת הן מבחינת הכיסוי הגאוגרפי והן מצד היעדים שסוירו ותועדו. המשימה התבצעה בדרך כלל על ידי צוותים שלא הונחו על ידי צי"ח ולא הוכשרו באיסוף מודיעין צבאי או מבצעי. רק בפרויקט התיקים הוחל בפיתוח תורת סיור ומודיעין, הכשרת כוח אדם ויצירת כלים ארגוניים לאיסוף שיטתי ומקיף של מודיעין מבצעי על יעדים ערביים בארץ, ובפרט על הכפרים[1] לשם העברה לגופי המחקר, שם תנותח על ידי אנשי מקצוע, מזרחנים, מפענחי תצלומי אוויר, טופוגרפים, ליצירת תמונה מודיעינית שבסופו של תהליך תועבר לגופים המתכננים את הפעילות בשטח, המרחבים הפיקודיים של 'ההגנה' ברחבי הארץ.
הביצוע
"במטה סודי ברחוב מאפו בתל אביב, במרתף שהוסווה כ'משרד של המהנדס מאיר רבינוביץ' וזכה לכינוי החשאי "הגג", נאספו המפות ששימשו את הסיירים לצורך הכנת התיקים".[2]
הביצוע בשטח היה בידי בוגרי קורסי הסיירים וקורסי קציני המודיעין של 'ההגנה' שמספרם ב-1945 הגיע לכ-200.
משה פסטרנק, שהצטרף למבצע איסוף נתונים בשנת 1940 אמר:
היינו צריכים ללמוד את המבנה הבסיסי של הכפר הערבי על מוצאותיו ומבואותיו וכיצד הכי טוב לתקוף אותו. בבתי הספר הצבאיים לימדו אותי איך לתקוף עיר אירופאית מודרנית, לא כפר פרימיטיבי במזרח הקרוב. לא יכולנו להשוות את זה [כפר ערבי] לפולני, או לאוסטרי. הכפר הערבי, שלא כמו האירופאים, נבנה טופוגרפית על גבעות. פירוש הדבר שהיינו צריכים לגלות כיצד הכי טוב לגשת לכפר מלמעלה או להיכנס אליו מלמטה. היינו צריכים להכשיר את 'הערבים שלנו' המסתערבים, כיצד להפיק את המרב מעבודתם עם משתפי הפעולה.
לדברי גיל אייל,[3] המידע נאסף בין 1945 ל-1947 כאשר בין 600 ל-1,000 כפרים "נסקרו על ידי צופים ומשתפי פעולה וכן סיור אווירי". החל מסוף 1945 הועשרו תיקי הכפרים, לצד תיקי שכונות ערביות בערים מעורבות, תיקי תחנות משטרה ותיקי מחנות הצבא הבריטי בארץ, במידע שמקורו צילום אווירי מבית היוצר של מחלקת הטיס של הפלמ"ח שטיסותיה הוסוו כטיסות למטרות תיור וחירום של חברת אווירון.[2]
מידע מפורט של היישובים, אשר נאסף, קוטלג ואורגן בתיקים בצורה מופתית על ידי לשכת התכנון של מטכ"ל ההגנה, נשמר במרחבים הפיקודיים של ההגנה ברחבי הארץ".[2]
תכולת התיקים
מבחינת אביזרי מיפוי הכיל כל אחד מהתיקים, מפת מפתח בקנ"מ 1:20,000 או 1:25,000, ומפת הסביבה של הכפר בקנ"מ 1:5,000 שהוגדלה ממפות מנדטוריות בקנ"מ 1:20,000.[4]
התיקים ענו על הצורך במודיעין קרבי אודות מספר הגברים בכפר, מספר כלי הנשק, הטופוגרפיה. את הסוקרים עניינה גם ההיסטוריה היהודית של הכפרים, והאפשרות לרכוש קרקעות מתושבי הכפר לצרכי התיישבות יהודית.[3]
בהמשך עודכנו הקבצים ונוספו פרטים רבים יותר על התושבים. לקראת סוף תקופת המנדט נוסף מידע צבאי נוסף, כמו מספר השומרים, מספר כלי הנשק ואיכותם, לצד המידע שכבר קיים על דרכי הגישה. העדכון הסופי בשנת 1947 התמקד ביצירת רשימות של אנשים "מבוקשים" בכל כפר. הקריטריונים העיקריים להכללה היו השתתפות בפעולות נגד הבריטים והיהודים והשתייכות למפלגה או תמיכה במנהיג ערבי. בדרך כלל 20 עד 30 מתוך 1,500 תושבים היו ברשימות.
בתיקים אלה היו 'פרטים מדויקים אודות מיקומו הטופוגרפי של כל כפר, דרכי הגישה שלו, איכות האדמה, מעיינות המים, מקורות ההכנסה העיקריים, ההרכב הסוציופוליטי שלו, השיוך הדתי, שמות המוכתרים שלו, יחסיו עם כפרים אחרים, גילם של כל הגברים בני שש עשרה עד חמישים, "אינדקס עוינות המבוסס על רמת השתתפות הכפר במרד 1936 ורשימה של כל מי שהיה לו היה חלק במרד בתשומת לב מיוחדת למי שהרג לכאורה יהודים.
על פי אייל[3] 'תיקי הכפר' הכילו שלושה סוגים של מידע:
- במודיעין קרבי על מספר הגברים בכפר, מספר כלי הנשק, הטופוגרפיה וכן הלאה;
- לצרכי הסברה - מחקר אחר עקבות של התיישבות יהודית קדומה בכפרים;
- היתכנות קניית אדמות מתושבי הכפר ויישובה על ידי יהודים.
אייל מדגיש כי "עיקר המידע בתיקים שיקף את הצורך בנקודת המבט המקצועית של המזרחנים כדי לפרש את האירועים בכפר, אך חשוב מכך הם יוכלו להשתמש בו כדי לפעול נגד הכפר בעת הצורך ". הוא מציין כי הוא שימש לאחר 1948, למשל במהלך פעולות תגמול, אך אינו מתייחס לשימוש כלשהו במהלך מלחמת העצמאות.[3]
נמעני המידע
אייל מתייחס לשימוש בתיקי הכפרים בידי מושלים צבאיים ישראלים לאחר מלחמת השחרור. לדבריו, הם השתמשו בהם באזורים שנכבשו על ידי ישראל כדי לשלוט על המוכתרים ועל תושבי הכפר הערבים.[5]
לדברי איאן בלאק ובני מוריס, 'תיקי הכפרים' שימשו גם בשנות ה-50 את אמ"ן, כבסיס ל"מודיעין על יעדים פוטנציאליים בגדה המערבית וברצועת עזה". אייל גם הוא מתייחס גם לשימוש זה.[6]
שימוש מודרני
מירון בנבנשתי השתמש בתיקי הכפרים בספרו "נוף קדוש: היסטוריה קבורה של ארץ הקודש מאז 1948", כדוגמה המציגה את דיוק הפרטים על כפר ערבי אחד: אבו צורייק.[7]
ראו גם
לקריאה נוספת
- ההגנה|מחברות מחקר|אביב תש"ע 1943–1945
- ההגנה|מחברות מחקר|קיץ תשע"ח 1945–1948
- שמרי סלומון, פרויקט תיקי הכפרים:פרק בהתפתחות המודיעין הצבאי ב"הגנה"
קישורים חיצוניים
- תיק אל-בירווה מתוך פרויקט תיקי הכפרים הערבים, 10.1.1943, מס. 381 של חטיבה 105 בש"י הערבי של ההגנה
- תיק בצה מתוך פרויקט תיקי הכפרים הערבים, 22.12.1942, ממסמכי הארכיון הציוני
- תיק סעסע מתוך פרויקט תיקי הכפרים הערבים, סתיו 1943
- Beit Dajan Yaffa on the Road of Orange and Struggle. מאת ד"ר איימן חמדודה. ירדן 2016.
- שמרי סלומון, "פרויקט תיקי הכפרים: פרק בהתפתחות המודיעין הצבאי ב'הגנה', חלק א: 1943–1945", ההגנה: מחברות מחקר, גיליון 1, אביב תש"ע, עמ' 1–129.
- שמרי סלומון, "פרויקט תיקי הכפרים: פרק בהתפתחות המודיעין הצבאי ב'הגנה', חלק ב: 1948-1945", ההגנה: מחברות מחקר, גיליון 2, קיץ תשע"ח, עמ' 1–312.
- מודיעין - תיקי הכפרים, אתר הפלמ"ח
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 , ההגנה מחברות מחקר, חלק ב: 1945–1948 פרויקט תיקי הכפרים: פרק בהתפתחות המודיעין הצבאי ב'הגנה',קיץ תשע"ח 1945–1948
- ^ 2.0 2.1 2.2 רונה סלע, כך הצליח שירות הידיעות של ההגנה לצלם את הכפרים הערביים מגובה השמים, באתר הארץ, 13 במאי 2011
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Gil Eyal The Disenchantment of the Orient - Expertise in Arab Affairs and the Israeli State, Stanford University Press, 2006, p.85. מסת"ב 978-0-8047-5403-3.
- ^ חיליק הורוביץ, גניבת מפות ע"י ארגונים יהודיים וערביים , המרכז למיפוי ישראל, אפריל 2008
- ^ Gil Eyal, The Disenchantment of the Orient - Expertise in Arab Affairs and the Israeli State, Stanford University Press, 2006, p.158. מסת"ב 978-0-8047-5403-3.
- ^ Gil Eyal, The Disenchantment of the Orient - Expertise in Arab Affairs and the Israeli State, Stanford University Press, 2006, p.110. מסת"ב 978-0-8047-5403-3.
- ^ Benvenisti, 2002, p.74