שפות נוסטרטיות

נוסטרטית

התפוצה העולמית של השפות במאקרו-משפחה הנוסטרטית, על פי סרגיי סטארוסטין
שנויה במחלוקת
תפוצה גאוגרפית	אירופה, אסיה מלבד דרום-מזרחה, צפון אפריקה וקרן אפריקה, החוג הארקטי
סיווג שפה	מאקרו-משפחה היפותטית נוסטרטית
שפה אם	פרוטו-נוסטרטית
חלוקות משנה	הודו-אירופית שפות אורליות שפות אלטאיות (טורקית, מונגולית וטונגוסית שפות כרתווליות שפות אפרו-אסיאתיות (לא תמיד כלולה) שפות קוריאניות דראווידיות שפות יפניות עילמית (כלולה לעתים) שומרית (כלולה לעתים) ניבחית (כלולה לעתים) שפות יוקאגיר (לא תמיד כלולה) שפות צ'וקוטקו-קמצ'טקיות (לא תמיד כלולה) שפות אסקימו-אליאוט (לא תמיד כלולה)

משפחת השפות הנוסטרטיות (Nostratic languages) היא מאקרו-משפחה היפותטית, הכוללת רבות ממשפחות-השפות של ילידי אירואסיה, על אף שההרכב והמבנה המדויקים שלה משתנים בין דעותיהם של יוזמי ההיפותזה. היא בדרך כלל כוללת את השפות הכרתווליות, ההודו-אירופיות והאורליות; כמה שפות ממשפחת השפות האלטאיות השנויה במחלוקת; השפות האפרו-אסיאתיות המדוברות בצפון אפריקה, בקרן אפריקה, בחצי האי ערב ובמזרח הקרוב, וכן השפות הדרווידיות בתת היבשת ההודית (ואחרים מוסיפים גם את השפות העילמו-דרווידיות , המחברות בין הודו לרמה האיראנית).

שפת המוצא הקדומה המשוערת של המשפחה הנוסטרטית נקראת פרוטו-נוסטרטית (Proto-Nostratic). ההנחה היא שפרוטו-נוסטרטית הייתה מדוברת בין 15,000 ל-12,000 לפני הספירה, בתקופה האפיפלאוליתית, קרוב לסוף עידן הקרח האחרון.

הראשון שכתב על ההיפותזה הנוסטרטית היה הבלשן הולגר פדרסן בראשית המאה העשרים. את השם "נוסטרטי" גזר ב-1903 מהמילה הלטינית "nostrates", שמשמעותה "בני עמנו, מִשֶלָנו". ההשערה הורחבה באופן משמעותי בשנות ה-60 של המאה העשרים בידי בלשנים סובייטים, והבולטים בהם ולדיסלב איליץ'-סביטיץ' ואהרן דולגופולסקי. קבוצת חוקרים זאת כוּנתה "אסכולת מוסקבה" בידי אלן בומהרד (2008, 2011 ו-2014) וזכתה לתשומת לב מחודשת באקדמיה דוברת האנגלית מאז שנות התשעים.

היפותזה זו שנויה במחלוקת, וזוכה לדרגות שונות של קבלה בקרב בלשנים ברחבי העולם – רובם דוחים אותה ביתר תוקף^{[דרוש מקור]} וכן דוחים השערות רבות אחרות על מאקרו-משפחות. ישנם בלשנים הנוקטים עמדה אַגנוסטית בנושא. מקבץ דומה של שפות, המשפחה האירו-אסיאתית, הציע ג'וזף גרינברג (2000); זו אומצה בידי מריט רולן, בעוד שבומהרד (2008) מחשיב אותה כמשפחה-בת של המשפחה הנוסטרטית.

היסטוריה של המחקר

מקור ההיפותזה הנוסטרטית

ברבע האחרון של המאה ה-19 הציגו בלשנים שונים הצעות שקישרו את השפות ההודו-אירופיות עם משפחות-שפות אחרות כגון הפינו-אוגרית והאלטאית.

ב-1903 זכה הצעות אלה לדחיפה משמעותית כאשר הולגר פדרסן הציע את השפה ה"נוסטרטית" – אב קדמון משותף לשפות ההודו-אירופיות, הפינו-אוגריות, שפות סָמוֹײֵד בהרי אורל, השפות הטורקיות, מונגולית, מנצ'ורית, שפות יוּקגיר במזרח הרחוק של רוסיה, שפות "אסקימו" בצפון הארקטי של אמריקה, השפות השמיות וה"חמיות", ואף השאיר את הדלת פתוחה לשילובן של קבוצות נוספות בהמשך.

השם "נוסטרטית" נגזר מהמילה הלטינית nostrās, שפירושה "בן עמנו/ארצנו, מִשֶלָנו" (ברבים: nostrates) ופדרסן הגדיר אותו כמורכב מאותן משפחות-שפה הקשורות להודו-אירופיות. מריט רולן ציין כי הגדרה זו אינה טקסונומית למהדרין, אלא אמורפית, כיוון שישנן דרגות שונות של קשר, רחוק או קרוב יותר. יתרה מכך, כמה בלשנים שקיבלו באופן כללי את המונח (כמו גרינברג ורולן עצמו) מתחו ביקורת על השם "נוסטרטי" כאתנוצנטרי, ומרטין ברנל תיאר את המונח כבעל טעם רע ואמר שמשתמע ממנו שדוברי שפות ממשפחות אחרות מוּדרים מהדיון האקדמי.

מנגד, ניתן לטעון כי המושג מתעלה מעל כל השתייכות אתנוצנטרית, (ואכן, הנרי סוויט, בן זמנו של פדרסן, ייחס חלק מהתנגדותם של מומחי השפות ההודו-אירופיות להיפותזות של קשרים גנטיים רחבים יותר – כ"דעה קדומה נגד הורדתה [של ההודו-אירופית] מכס הבידוד הגאה וקישורה לשפות הגזעים הצהובים".)

שמות אחרים שהוצעו עבור משפחת-העל הענקית לא הגיעו לכדי אותו היקף דיון נרחב. שם כזה לדוגמה היה "מיטיאן" Mitian, שנוצר מחיבור כינויי הגוף הראשון (mi "אני") והשני (ti "אתכם/אתכן"), המשוחזרים לפרוטו-שפה הנוסטרטית הקדומה, כיוון שהם משותפים לשפות כה רבות בקבוצת-העל הזו.

תומך מוקדם בהיפותזה הנוסטרטית היה הבלשן הצרפתי אלבר קוני, שהיה ידוע בתרומתו בפיתוח תאוריית העיצורים הלועיים שמסבירה את הקשרים המוקדמים במשפחת השפות ההודות-אירופיות. קוני פרסם את עבודתו "מחקרים בתנועתיוּת, עיצוריוּת והיווצרות שורשים ב'נוסטרטית', האב הקדמון של ההודו-אירופית ושל החמית-שמית" (Recherches sur le vocalisme, le consonantisme et la formation des racines en 'Nostratique', Ancêtre de l'indo-européen et du chamito-sémitique) ב-1943. על אף שקוני היה מוערך מאמוד כבלשן, עבודתו זו על נוסטרטית התקבלה באופן פושר.

אסכולת מוסקבה לבלשנות השוואתית

בעוד ההשערה הנוסטרטית של פדרסן לא התקדמה משמעותית בעולם המערבי, בברית המועצות היא הפכה לפופולרית למדי. ולדיסלב איליץ'-סביטיץ' ואהרן דולגופולסקי, שבתחילה עבדו עצמאית ובנפרד, הרחיבו את הגרסה הראשונה של ההיפותזה הנוסטרטית במהלך שנות השישים, והכלילו בה משפחות-שפות נוספות. איליץ'-סביטיץ' גם חיבר את המילון הראשון לנוסטרטית.

מקור עיקרי לפריטים במילון של איליץ'-סביטיץ' היה עבודתו הקודמת של אלפרדו טרומבטי (1866–1929), בלשן איטלקי שפיתח מערכת למיון כל שפות העולם, אשר הושמץ באותה תקופה וכמעט כל הבלשנים התעלמו ממנו. בזמנו של טרומבטי, התפיסה הנרחבת לגבי מיון שפות הייתה שההוכחה הבטוחה לקשר גנטי היא דמיון במערכות הנטייה בַשפות. לאחר מכן, ההשקפה שהפכה למקובלת הייתה שהשיטה ההשוואתית – שקודם לכן שימשה כאמצעי ללימוד שפות שכבר ידועות כקשורות זו לזו, וללא כל התייחסות למיון שלהן – היא האמצעי היעיל ביותר לבסס קשר גנטי. אך עם הזמן נוצרה גישה קשוחה שמאמינה בשיטה ההשוואתית כהלגיטימי היחיד למיון שפות. נקודת מוצא זו הייתה בסיסית להשקפתם של הנוסטרטים החדשים. אף על פי שאיליץ-סביטיץ' אימץ רבות מהאטימולוגיות של טרומבטי, הוא ביקש לאמת אותן על ידי השוואה באופן שיטתי של מערכות הצלילים של השפות המטופלות.

המאה ה-21

ב-2008 התרחשו כמה אירועים מהותיים במחקרים הנוסטרטיים: ראשית, המילון הנוסטרטי של דולגופולסקי בגרסתו האחרונה הועלה לאינטרנט; אלן בומהרד פרסם טיפול מקיף בנושא בספריו, "שחזור של פרוטו-נוסטרטית", בשני כרכים; וכן הוקם אתר האינטרנט "נוסטרטיקה" (Nostratica), שאליו הועלו טקסטים חשובים במחקרים הנוסטרטיים, אך כבר אינו פעיל.

עוד אירוע משמעותי היה שבומהרד פרסם סקירה ביקורתית על המילון של דולגופולסקי, וטען בה כי יש לכלול רק את האטימולוגיות הנוסטרטיות החזקות ביותר, בניגוד לגישתו המרחיבה יותר של דולגופולסקי, המעדיפה לכלול אטימולוגיות רבות אפשריות אך לא ודאיות. בתחילת 2014 פרסם אלן בומהרד את הספר האחרון שלו בנושא השפות הנוסטרטיות, "מבוא מקיף לבלשנות נוסטרטית השוואתית (A Comprehensive Introduction to Nostratic Comparative Linguistics).

משפחות-השפה הנכללות בנוסטרטיות

חוקרי הנוסטרטית מסכימים על גרעין משותף של משפחות-שפה הכלולות במשפחת-העל הנוסטרטית, אך חלוקים לגבי שילוב משפחות נוספות מעבר לגרעין זה.

שלוש הקבוצות המקובלות פה אחד בקרב חוקרי הנוסטרטית הן השפות ההודו-אירופיות, השפות האורליות והשפות האלטאיות; אף שקיומה של המשפחה האלטאית שנוי במחלוקת בקרב בלשני העולם, היא נלקחת כמובנת מאליה על ידי הנוסטרטים. כמעט כולם כוללים גם את משפחות-השפות הכרתווליות והדראווידיות.

בעקבותיהם של פדרסן, איליץ'-סביטיץ' ודולגופולסקי, מרבית תומכי התיאוריה הנוסטרטית כוללים את המשפחה האפרו-אסיאתית, אם כי ביקורות שהשמיעו ג'וזף גרינברג ואחרים מסוף שנות השמונים ואילך סברו כי יש להעריך זאת מחדש.

להלן מקבץ מייצג למדי של משפחות-השפה הנכללות במשפחת-העל הנוסטרטית, על פי סדר גאוגרפי גס (ובסדר הסתעפות פילוגנטי משוער, בעקבות סטארוסטין):

• השפות האפרו-אסיאתיות
• השפות הכרתווליות
• השפות ההודו-אירופיות
• השפות האוּרָליות
• השפות הדראווידיות
• השפות האלטאיות כמשפחה, או בנפרד:
  • השפות הקוריאניות
  • השפות הטורקיות
  • השפות המונגוליות
  • השפות הטונגוסיות
  • השפות היפניות
• שפות אסקימו-אלאוט

יש הכוללים במשפחה הנוסטרטית גם את שומרית ואטרוסקית, הנחשבות בדרך כלל כשפות מבודדות. אחרים, לעומת זאת, מחשיבים אחת מהן או את שתיהן כחברות במאקרו-משפחה אפשרית אחרת, "שפות דֶנֶה-קווקז". שפה מבודדת אחרת, עילמית, מופיעה גם היא כנוסטרטית בכמה הצעות-מיון. היא מקובצת לעיתים קרובות יחד עם השפות הדראווידיות כמשפחה ה"עילמו-דראווידית".

ב-1987 הציע ג'וזף גרינברג מאקרו-משפחה דומה, שהוא כינה "אֵירָאסיאתית" (Eurasiatic). היא כוללת בה את אותן משפחות-הליבה ה"יוראלטאיות" (Euraltaic) – הודו-אירופית, אוראלית ואלטאית – אך אינה כוללת חלק מהמשפחות המפורטות לעיל, בעיקר האפרו-אסיאתית. בערך באותה תקופה חוקרי נוסטרטית רוסים, ובולט בהם סרגיי סטארוסטין, ניסחו גרסה מתוקנת של המשפחה הנוסטרטית, שהייתה מעט נרחבת יותר מזו של גרינברג, אך כמוהו לא כללו בה את האפרו-אסיאתית.

החל בשנות האלפיים המוקדמות, עלתה הסכמה בקרב תומכי ההיפותזה הנוסטרטית. גרינברג למעשה הסכים עם התפיסה הנוסטרטית, אף על פי שהדגיש הבחה פנימית עמוקה בין ה"שכבה" הצפונית שלו (האירו-אסיאתית שלו) ל"שכבה" הדרומית (ובמרכזה האפרו-אסיאתיות והדראווידיות). חוקר הנוסטרטית האמריקאי אלן בומהרד רואה באֵירָאסיאתית ענף של נוסטרטית, לצד ענפים אחים אחרים: כרתוולית, אפרו-אסיאתית ועילמו-דרווידית. באופן דומה, גאורגי סטארוסטין (2002) הגיע למקבץ כולל משולש: הוא רואה באפרו-אסיאתית, בנוסטרטית ובעילמית ענפים אחים שווי-מרחק זה מזה, הקרובים זה לזה יותר מאשר לכל משפחה אחרת. האסכולה של סרגיי סטארוסטין כללה כעת שוב את האפרו-אסיאתית תחת המשפחה הנוסטרטית בהגדרתה הנרחבת, תוך שהיא שומרת את המונח "איראסיאתית" לתת-המקבץ הצר יותר הכולל את יתר חלקי משפחת-העל. אם כן, ההצעות האחרונות נבדלות בעיקר בנקודה היכן הן ממקמות בדיוק את המשפחות הכרתווליות והדראווידיות.

לפי גרינברג, המשפחה ה"איראסיאתית" ומשפחת שפות "אמרינד" מהוות צומת באילן היוחסין הגנטי, שכן הן קרובות זו לזו יותר מאשר ל"משפחות האחרות של העולם הישן".

ישנן מספר היפותזות אשר מכלילות את הנוסטרטית בתוך "על-מערכה" (mega-phylum) לשונית אף יותר נרחבת, המכונה לפעמים "בורֵיאָן" (מלשון "צפוניות"), וגם כוללת את משפחת-העל "דֶנֶה-קווקז" ואולי את שפות "אמרינד" ואת השפות ה"אוסטריות" (Austric). ראשי התיבות סקא"ן (SCAN) ניתנו למקבץ הכולל את שפות "סינו-קווקז", "אמרינד" ונוסטרטית.

המולדת המקורית של נוסטרטית ובידולה

אלן בומהרד וקולין רנפרו (Renfrew) מסכימים באופן כללי עם המסקנות המוקדמות של איליץ'-סביטיץ' ושל דולגופולסקי בחיפושם אחר המולדת המקורית (אוּרהיימַט, Urheimat בגרמנית) של דוברי פרוטו-נוסטרטית, במהלך תקופת האבן התיכונה (או האפיפלאוליתית) באזור הסהר הפורה, השלב שקדם מיד לתקופה הנאוליתית והיה המעבר אליה.

כשמביטים בכלל האלמנטים התרבותיים של תקופה זו, בולטים במיוחד שני רְצפים של ממצאים ארכאולוגיים שעשויים להתאים לדוברי הנוסטרטית הקדומים או לאבותיהם המיידיים. שתי ההיפותזות הללו ממקמות את הפרוטו-נוסטרטית באזור הסהר הפורה, בערך בסוף תקופת הקרח האחרונה.

• הרצף הארכאולוגי הראשון מהשניים מתמקד באזור הלבנט. התרבות הכֶּבָּארית (20,000 עד 17,000 שנים לפני זמננו) לא רק הביאה איתה את המיקרולית לאזור, אלא גם יש לה זיקה אפריקאית ובפרט לשיטת הליטוש "אוּשְטָטָה" (Ouchtata) הקשורה לתרבות המיקרוליתית "הָלְפָן" במצרים (20,000 עד 17,000 שנים לפני זמננו) בני התרבות הכֶּבָּארית, בתורם, היו אבותיהם הישירים של בני התרבות הנָאטוּפית (10,500 עד 8,500 לפנה"ס), אשר לה משמעות עצומה עבור פרהיסטוריונים כעדות הברורה ביותר למעבר משמעותי מתרבות ציידים ולקטים לתרבות ייצור מזון בתקופה הנאוליתית. שתי התרבויות הרחיבו את השפעתן מחוץ לאזוריהן, אל דרום אנטוליה. לדוגמה, בקיליקיה, בתרבות בֶּלְבָּשִי (13,000–10,000 לפנה"ס) ניכרת השפעה של התרבות הכבארית, ואילו בתרבות בֶּלְדִיבִּי (10,000–8,500 לפנה"ס) ניכרת השפעה נאטוּפית ברורה.
• האפשרות השנייה לתרבות הקשורה למשפחה הנוסטרטית היא תרבות זַרְזיאן (12,400–8,500 לפנה"ס) בהרי זגרוס, שהשתרעה צפונה לכיוון קוֹהיסְטאן בקווקז ומזרחה לתוך איראן. במערב איראן, תרבות מְלֶפָטִי (10,500–9,000 לפנה"ס) הייתה אבותיהם של אוסף האלמנטים התרבותיים של עלי טָאפָּה (9,000–5,000 לפנה"ס) ושל ג'ייטון (6,000–4,000 לפנה"ס). ועוד יותר מזרחה, תרבות היסאר (בהודו) נחשבת לסמן המזוליתי המקדים לתרבות קֶלְטִימִינָר (5,500 עד 3,500 לפנה"ס) בערבות קירגיזסטן.

ב-1969 פרסם קנט פלאנרי את התיאוריה שלו על תקופת "מהפכת המנעד הרחב", ובה טען שטרם התקופה הנאוליתית, התרחש מעבר מהיר של האנושות לשימוש בצמחים ובחיות מגוונים הרבה יותר, תוך שימוש במיקרוליתים, בחץ וקשת וביות הכלבים הראשונים. הוצע כי ייתכן שמהפכה זו הייתה ה"מנוע" התרבותי שהוביל להתרחבות התרבויות הללו. אין ספק, שהתרבויות אשר ממצאים להן הופיעו באתרים האלה – מערת פרנכתי באגן הים האגאי (יוון), אתר לֶפֶּנְסְקי וִיר בבלקן (סרביה), ומוּרזָק-קוֹבָּה (9100–8000 לפנה"ס) וגְרֶבֶּנְקִי (8500–7000 לפנה"ס) בערבות אוקראינה – כולן הציגו עדויות לשינויי התרבות.

בומהרד (2008) הציע כי פרוטו-נוסטרטית התגבשה עד 8,000 לפנה"ס, תחילתה של המהפכה הנאוליתית בלבנט, על פני שטח המשתרע על פני כל הסהר הפורה ומעבר אל הקווקז (פרוטו-כרתוולית), אל מצרים ולאורך הים האדום ועד קרן אפריקה (פרוטו-אפרואסיאתית), אל הרמה האיראנית (פרוטו-עילמו-דרווידית) ואל מרכז אסיה (פרוטו-אירואסיאתית, שלאחר מכן המשיכה להתפצל לפרוטו-הודו-אירופית, פרוטו-אוראלית ופרוטו-אלטאית) עד 5,000 לפנה"ס.

יש אקדמאים הסוברים, כי התרבות הכֶּבָּארית נגזרה מהתקופה הפלאאוליתית העליונה בלֶבנט, שם התחיל האלמנט המיקרוליתי, אף כי תרבויות מיקרוליתיות נמצאו קודם לכן באפריקה.

שיטת הליטוש "אושטטה" היא מאפיין גם של התרבות האחמרית המאוחרת בתקופה הפלאאוליתית העליונה, ואולי אינה מעידה על השפעה אפריקאית.

שחזור של פרוטו-נוסטרטית

להלן יובא פירוט בלשני של השחזור של השפה-האם של משפחת-העל הנוסטרטית, דהיינו פרוטו-נוסטרטית. הנתונים לקוחים מעבודותיהם של קייזר ושֶבוֹרוֹשְקין (1988) ושל בֶּנְגְסוֹן (1998) ומתועתקים באלפבית הפונטי הבינלאומי (IPA.

פונולוגיה

בטבלאות להלן מפורטות הפונמות (הצלילים המבחינים) המשוחזרות בשפה הפרוטו-נוסטרטית (קייזר ושבורושקין 1988). בומהרד (2008), אשר נסמך יותר על אפרו-אסיאתית ועל דרווידית מאשר על אוּרלית (וכמוהו יתר חברי "אסכולת מוסקבה"), משחזר מערכת תנועות שונה, עם שלושת זוגות התנועות /a/~/ə/, /e/~/i/, /o/~/u/, בנוסף לתנועות העצמאיות /i/, /o/ ו-/u/. שלושת זוגות התנועות נועדו לייצג את הגיוון הצלילי התת-פונמי, אשר בין היתר מתבטא בכמה מקרי הדרגתיות התנועה (אבלאוט) ובדפוסי הרמוניית תנועות שנמצאות בחלק מהשפות-הבּנות.

עיצורים

העיצורים המשוחזרים בפרוטו-נוסטרטית מוצגים בטבלה להלן. כל הבחנה מוגדרת כמַבְדֶלֶת (ניגודית, מינימלית) על ידי הנוסטרטים שמשחזרים אותם.

		דו-שפתיים	מכתשיים או שיניים		מכתשיים-חכיים	בתר-מכתשיים	חִכִּיים	וילוניים	ענבליים	לועיים	סדקיים
			מרכזיים	צִדִיים
סותמים	מסודקים	pʼ	tʼ					kʼ	qʼ		ʔ
	בלתי-קוליים	p	t					k	q
	קוליים	b	d					ɡ	ɢ
מחוככים	מסודקים		tsʼ	tɬʼ	tɕʼ	tʃʼ
	בלתי-קוליים		ts	tɬ	tɕ	tʃ
	קוליים		dz	dɮ	dʑ	dʒ
חוככים	בלתי-קוליים		s	ɬ	ɕ	ʃ			χ	ħ	h
	קוליים								ʁ	ʕ
אפיים		m	n		nʲ			ŋ
רוטטים			r		rʲ
מקורבים				l	lʲ		j	w

תנועות

	קדמיות	מרכזיות	אחוריות
סגורות	*/i/ • */y/		*/u/
אמצעיות	*/e/		*/o/
כמעט-פתוחות	*/æ/
פתוחות	*/a/

קשרי צלילים בין משפחות-השפות הכלולות בנוסטרטית

הטבלה הבאה מציגה את קשרי-הצלילים המשוערים בין משפחות-השפה הכלולות במשפחת-העל הנוסטרטית, ומורכבת מנתונים של קייזר ושבורושקין (1988) ושל סטארוסטין. הם הלכו בדרכו של איליץ'-סביטיץ' ועבודתו בנושא הקשרים ההיסטוריים של הצלילים בשפות הנוסטרטיות: העיצורים הנוסטרטיים הבלתי-קוליים התגלגלו לעיצורים הקוליים בפרוטו-הודו-אירופית (פה"א), והעיצורים הנוסטרטיים המסודקים התגלגלו לעיצורים הבלתי-קוליים בפה"א (על פי המקובל), וזאת בניגוד לתאוריית העיצורים הסדקיים בפה"א, המקובלת כמעט פה אחד בבלשנות העולמית, ולפיה העיצורים המסודקים בפה"א (ע"פ המקובל) התגלגלו מעיצורים קוליים. בכדי לתקן את החריגה הזו, בלשנים כמו מָנאסְטֵר רֳאמֵר ובומהרד הציעו למתוח קשר בין העיצורים הבלתי-קוליים והמסודקים בנוסטרטית לבין העיצורים בפה"א, כפי המוצג בטבלה.

שיטת התעתיק: כיוון שבלשנים העובדים על פרוטו-הודו-אירופית, על פרוטו-אורלית ועל פרוטו-דראווידית אינם משתמשים בדרך כלל באלפבית הפונטי הבינלאומי (IPA), הנתונים שלהם המופיעים במשבצות אלה בטבלה כאן ניתנים גם הם, כאשר האותיות שלהם שונות מאותיות ה-IPA. אותיות ה-IPA נכתבות כאן בין לוכסנים, כי זהו תעתיק פונמי. הערכים המדויקים של הפונמה "p₁*" בפרוטו-אפרו-אסיאתית ובפרוטו-דראווידית אינם ידועים. הסימן קבוצה ריקה "∅" מציין כי הצליל נעלם ולא הותיר עקבות. מקפים מסמנים התפתחויות שונות בתחילת מילה ובתוך מילה; מעולם לא הופיעו עיצורים בסופן של מילות שורש. (המשבצות הריקות בטבלה נובעות מכך שרשימת הקשרים בין העיצורים המחוככים והחוככים של סטארוסטין לא מזכירה את אפרו-אסיאתית ולא את דראווידית, וקייזר ושבורושקין לא מציינים את הצלילים האלה הרבה.)

שימו לב, כי קיימים כמה שחזורים שונים זה מזה של פרוטו-אפרו-אסיאתית (ראו את [1] לשני שחזורים לאחרונה). על השחזור הנמצא בשימוש כאן נטען שהוא מבוסס מדי על פרוטו-שמית (יעקובוביץ' 1998).

בדומה לכך, מאמרם של קייזר ושבורושקין קודם בהרבה ל"מילון האטימולוגי של השפות האלטאיות" של סטארוסטין ועמיתים (2003; ראו את הערך על שפות אלטאיות) ועל כן הוא מניח מערכת פונולוגית שונה במקצת עבור פרוטו-אלטאית.

עיצורים
פרוטו-נוסטרטית	פרוטו-הודו-אירופית	פרוטו-כרתוולית	פרוטו-אוּרָלית	פרוטו-אלטאית	פרוטו-דראווידית	פרוטו-אפרו-אסיאתית
/p/	/p/, /b/	/p/, /b/	/p/	/p/	"p₁"-, -/p/-, /v/-	"p₁"-, -/p/-, -/b/-
/pʼ/	/p/	/pʼ/-, /p/-	/p/-, -pp- -/pː/-, -/p/-	/pʰ/-, -/p/-, -/b/-	/b/-, -/p/-, -/v/-	/p/
/b/	bʰ /bʱ/	/b/	/p/-, -/w/-	/b/	/b/-, -/v/-, -/p/-	/b/
/m/	/m/	/m/	/m/	/m/, /b/	/m/	/m/
/w/	w/u̯ /w/	/w/, /u/	/w/, /u/	/b/-?, ∅-, -/b/-, -∅-, /u/	/v/-, ∅-, -/v/-	/w/, /u/
/t/	/d/	/t/	/t/	/d/	/d/-, -/t/-, -/d/-	/t/
/tʼ/	/t/	/tʼ/	/t/-, -tt- -/tː/-, -/t/-	/tʰ/-, -/t/-	/d/-, -/t/-, /d/-	/tʼ/, /t/
/d/	dʰ /dʱ/	/d/	/t/-, -ð- -/ð/-	/d/	/d/-, -ṭ- -/ʈ/-, -ḍ- -/ɖ/-	/d/
/ts/ (/tɕ/)	/sk/-, -/s/-	/ts/, /tɕ/	ć /tɕ/	/tʃʰ/, -/s/-	-/c/-	-/s/-
/tsʼ/ (/tɕʼ/)	/sk/-, -/s/-	/tsʼ/, /tɕʼ/	ć /tɕ/	/s/
/dz/ (/dʑ/)	/s/	/dz/, /dʑ/, /z/, /ʑ/	/s/, ś /ɕ/	/dʒ/		/z/-
/s/ (/ɕ/)	/s/	/s/, /ɕ/	/s/, ś /ɕ/	/s/	j /ɟ/	/s/
/n/	/n/	-/n/-	/n/	-/n/-	n- /n̪/-, -n- -/n̪/-, -ṉ- -/n̺/-	/n/
/nʲ/	y-/i̯- /j/-, /n/-		ń /nʲ/	/nʲ/-, -/n/-?	-ṇ-? -/ɳ/	/n/
/r/ (/rʲ/)	/r/	/r/	/r/	/l/-?, -/r/-, /rʲ/	/n̪/-, -/r/-, -ṟ- -/r̺/-, ṛ /ɻ/	/r/
/tɬ/	/s/-, -/l/-	/l/	j- /j/-			/tɬ/-, -/l/-
/ɬ/	/l/	/l/	-x-? -/ɬ/-	/l/	/d/, /ɭ/	/l/
/l/	/l/	/l/	/l/	/l/	n- /n̪/-, -/l/-	/l/
/lʲ/	/l/	/r/, /l/	lˈ /lʲ/	/lʲ/	ḷ /ɭ/	/l/
/tʃ/	/st/-, /s/-	/tʃ/	ć /tɕ/	/tʃʰ/
/tʃʼ/	/st/	/tʃʼ/	č, š /tʃ/, /ʃ/	/tʃʰ/-, -/s/-
/dʒ/	/st/	/dʒ/	č /tʃ/	/dʒ/
/ʃ/	/s/	/ʃ/	š /ʃ/	/s/	/d/, /ɭ/
/j/	y/i̯ /j/	/j/	/j/-	/j/	y /j/	/j/
/k/	/ɡ/, ǵ /ɡʲ/, gʷ /ɡʷ/	/k/	/k/	/k/-, -/ɡ/-	/ɡ/-, -/k/-, -/ɡ/-	/k/
/kʼ/	/k/, ḱ /kʲ/, kʷ /kʷ/	/kʼ/	/k/-, -kk- -/kː/-, -/k/-	/kʰ/-, -/k/-	/ɡ/-, -/k/-, -/ɡ/-	/kʼ/
/ɡ/	gʰ /ɡʱ/, ǵʰ /ɡʲʱ/, gʰʷ /ɡʷʱ/	/ɡ/	/k/-, -x- -/ʁ/-	/ɡ/	/ɡ/-, -∅-	/ɡ/
/ŋ/	-/n/-	-/m/-?	/ŋ/	-/nʲ/-	n- /n̪/-, -ṉ- -/n̺/-, -/t/-	-/n/-
/q/	h₂ /χ/	/q/	∅-, -/k/-	∅-, -/k/-, -/ɡ/-	∅-, -/ɡ/-	/χ/
/qʼ/	/k/, ḱ /kʲ/, kʷ /kʷ/	/qʼ/-, -/kʼ/-	/k/-, -kk- -/kː/-	/kʰ/-, -/k/-	/ɡ/-, -/k/-, -/ɡ/-	/kʼ/
/ɢ/	h₃ /ʁ/	/ʁ/	-x- ∅-, -/ʁ/-	∅-, -/ɡ/-	∅	/ʁ/
/χ/	h₂ /χ/	/χ/	∅-, -x- -/ʁ/-?	∅-	∅-	/ħ/
/ʁ/	h₃ /ʁ/	/ʁ/	∅-, -x- -/ʁ/-?	∅-	∅-	/ʕ/
/ħ/	h₁ /h/	/h/ > ∅	∅-, -x- -/ʁ/-?	∅-	∅-	/ħ/
/ʕ/	h₁ /h/	/h/ > ∅	∅-, -x- -/ʁ/-?	∅-	∅-	/ʕ/
/ʔ/	h₁ /ʔ/	/h/ > ∅	∅	∅	∅	/ʔ/
/h/	h₂? /χ/	/h/ > ∅	∅-, -x- -/ʁ/-?	∅-	∅-	/h/
תנועות
פרוטו-נוסטרטית	פרוטו-הודו-אירופית	פרוטו-כרתוולית	פרוטו-אורלית	פרוטו-אלטאית	פרוטו-דראווידית	פרוטו-אפרו-אסיאתית
/a/	/e/, /a/	/e/	/a/	/a/	/a/	/a/ ?
/e/	/e/, ∅	/e/, ∅	/e/	/e/	/e/, /i/
/i/	/ai̯/, /e/, /ei̯/, /i/, ∅	/e/, /i/, ∅	/i/	/i/	/i/	/i/ ?
/o/	/e/, /o/	/we/ ~ /wa/	/o/	/o/	/o/, /a/
/u/	/au̯/, /e/, /eu̯/, /u/	/u/ ~ /wa/	/u/	/u/	/u/, /o/	/u/ ?
/æ/	/e/	/e/, /a/, /aː/	/æ/	ä /æ/	/a/
/y/	/e/	/u/	/y/, /ø/	ü /y/	/u/

מורפולוגיה

כיוון שאלמנטים דקדוקיים מושאלים פחות בקלות מאשר מילים, דמיון דקדוקי בין שפות נחשב בדרך כלל ראיה חזקה יותר לקשר גנטי ביניהן מאשר דמיון באוצר המילים. קייזר ושֶבוֹרושקין (1988) הציעו את הקשרים הבאים (אשר שונו מעט כדי לייצג את השחזור של פרוטו-אלטאית בידי סטארוסטין ועמיתים [2003]). הסימן /N/ מייצג עיצור אפּי כלשהו. הסימן /V/ מייצג תנועה כלשהי. (הערות האזהרה שנכתבו לעיל בנושא אפרו-אסיאתיות ודראווידית חלות גם להלן.)

פרוטו-נוסטרטית	פרוטו-הודו-אירופית	פרוטו-כרתוולית	פרוטו-אוּרלית	פרוטו-אלטאית	פרוטו-דראווידית	פרוטו-אפרו-אסיאתית
מוספיות שמניות
/na/ "במקור מילית לוקטיבית"	/en/ 'in'	/nu/, /n/	-/na/	-/na/		-/n/
/Na/ או /Næ/ "רבים חי"		-/(e)n/	-/NV/²			-/aːn/
-/tʼV/ "רבים דומם"		-/t/-	-/t/	-/tʰ/-		-/æt/
-/kʼa/ "הקטנה"	-/k/-	-/akʼ/-, -/ikʼ/	-kka -/kːa/, -kkä -/kːæ/	-/ka/
מוספיות פועל
/s(V)/ "מודוס גרימה-רצון"	-/se/-	-/su/, -/sa/			-ij -/iɟ/-	/ʃV/-, -/ʃ/-
/tʼV/- "גרימה-עצמי"			-t(t)- -/t(ː)/-	-/t/-	-/t/-	/tV/-
מיליוֹת
/mæ/ "מודוס איסור"	mē /meː/	/maː/, /moː/		/mæ/, /bæ/	/ma/-	/m(j)/
/kʼo/ "חיזוק ואוגד"	-/kʷe/ 'and'	/kwe/	-/ka/, -kä -/kæ/	-/ka/		/k(w)/

בנוסף, קייזר ושבורושקין כתבו את הדברים הבאים לגבי הדקדוק של פרוטו-נוסטרטית (שתי כוכביות מסמלות שחזורים המבוססים על שחזורים; פורמט הציטוט שוּנָה):

הפועל עמד בסוף המשפט (סדר מילים של נושא–פועל SV ונושא–פועל–מושא SOV).

הגוף הראשון נוצר על ידי הוספת כינוי הגוף הראשון mi** לפועל; בדומה, כינוי הגוף השני נוצר על ידי הוספת ti**. לא היו סופיות לכינוי הגוף השלישי בהווה [או לכל הפחות שחזורו לא היה אפשרי], ואילו כינוי הגוף השלישי בעבר היה הסופית di-** (איליץ' סביטיץ' 1971, עמ' 218–219).

פעלים היו במעמד פעיל או סביל, של גרימה (קוזאטיביים), איווי (דֶזידרטיביים) או חוזרים/עצמיים (רפלקסיביים); והיו סָמָנים מיוחדים לרוב הקטגוריות האלה. לשמות עצם היה מין דקדוקי חי או דומם, וסמני צורת הרבים היו שונים זה מזה בכל קטגוריה. היו סמנים סובייקט לאובייקט, מוספיות לסימון יַחֲסַת המקום (לוקאטיב) ויחסת הכיוון (לאטיב) וכו'. כינויים הבחינו בין מושא ישיר לעקיף, בין שמות עצם חיים לדוממים, אבחנות מסוג "קרוב:רחוק", "מכליל (אינקלוסיבי) : מחריג (אקסקלוסיבי)" וכיוצא בזה. נראה שלא היו תחיליות. מילים בשפה הנוסטראטית היו או זהות לשורשים שלהן, או שנוצרו על ידי הוספת סיומות או סופיות.

הלקסיקון

על פי דולגופולסקי, לשפה הפרוטו-נוסטראטית היה מבנה אנליטי, שהוא הראה באמצעות הפרדה בין מילות עזר המקדימות את הפועל (פרפוזיציה) או באות אחריו (פוסטפוזיציה) בַשפות הבנות במשפחה. דולגופולסקי קבע שלוש קטגוריות לקסיקליות בשפה הפרוטו-נוסטראטית:

• מילות תוכן
• כינויים
• מילות עזר

סדר המילים היה נושא–מושא–פועל כשהנושא הוא שם עצם, ומושא–פועל–נושא כשהנושא הוא כינוי גוף. סמן האטריבוטיב (ממומש במילת תוכן) הקדים את שם העצם. כינוי גוף אטריבוטיבי ('שלי', 'זה') עשוי לבוא אחר שם העצם. מילות עזר נחשבות פוסטפוזיציות.

כינויי גוף

כינויי גוף לעיתים רחוקות שאולים משפות אחרות. לכן, ההקבלות הרבות בין כינויי הגוף בשפות הנוסטרטיות השונות הן עדות חזקה למדי לקיומה של שפה פרוטו-נוסטרטית. עם זאת, הקושי למצוא מילים מקבילות בין השפות האפרו-אסיאתיות נחשב בידי כמה חוקרים כראיה לכך שלמשפחת-העל הנוסטרטית יש שניים או שלושה ענפים – אפרו-אסיאתי ואירָאסיאתי (ואולי דרווידי) – ושניתן לייחס את רוב או את כל הכינויים בטבלה הבאה לשפה הפרוטו-אירָאסיאתית.

ניבחית היא שפה חיה (אמנם בימיה האחרונים) עם אורתוגרפיה, המובאת כאן. /V/ פירושה תנועה כלשהי, ולא ברור איזו יש לשחזר.

מטעמי מקום, אטרוסקית אינה כלולה כאן, אך העובדה שהיו בה המילים /mi/ "אני" ו-/mini/ "אותי" נראית מתאימה ברמה אידיאלית לדפוס המשוחזר בפרוטו-נוסטרטית. עובדה זו הביאה חוקרים לטעון כי שפות אגאיות או טירְסֵניות היו ענף נוסטרטי נוסף.

אין שחזור של פרוטו-אסקימו-אלאוט, אף על פי שקיומה של משפחת אסקימו-אלאוט מוסכם בדרך כלל.

	פרוטו-נוסטרטית	פרוטו-הודו-אירופית	פרוטו-אוּרלית	פרוטו-אלטאית	פרוטו-כרתוולית	פרוטו-דראווידית	פרוטו-יוקאגיר	ניבחית	פרוטו- צ'וקוטקו- קמצ'טקיות	פרוטו- אסקימו	פרוטו-אפרו-אסיאתית
'אני' (נושא)	/mi/	h₁eǵom /ʔeɡʲom/[note 1]	/mi/	/bi/	/me/, /mi/		/met/	ни /ni/	[note 1]	/wi/ ˈIˈ, -/ˈˈˈmˈˈˈkət/ ˈI [act on] theeˈ	/mi/,[note 2] -/mi/[note 3]
'אותי'~'לי'~'שלי' (מושא)	/minV/	/mene/[note 4]	/minV/-	/mine/-	/men/-				[note 1]
'את/ה' (נושא)	/tʼi/ and/or /si/	ti ~ tū /ti/ ~ /tuː/	/ti/	/tʰi/ and/or /si/		[note 5]	/tet/	тъи, чи /tʰi/, /t͡ʃi/	/tu/	/ci/[note 6]	/t(i)/
'אותך'~'לך'~'שלך' (מושא)	/tʼinV/ and/or /sinV/	te- /te/-	tū- /tuː/-	/tʰin/- and/or /sin/-	/si/-, /se/-					-/mkəˈˈˈtˈˈˈ/ ˈI [act on] theeˈ
'אנחנו' (כולל הנמען, אינקלוסיבי)	/mæ/	/we/-, -/me/- 'we'	mä- ~ me- /mæ/- ~ /me/- 'we'	/ba/(nom.) /myn/- (oblique) 'we'	/men/-, /m/-	ma ~ mā /ma/ ~ /maː/ 'we'	/mit/ 'we'	мер /mer/ 'we'	/mur/ 'we'		/m(n)/[note 2]
'אנחנו' (לא כולל הנמען, אקסקלוסיבי)	/na/	/ne/- 'we'[note 7]			/naj/, /n/-[note 8]	nām /naːm/ 'we'					/naħnu/[note 9]
'אתם/ן'	/tʼæ/	-/te/[note 10]	tä /tæ/	/tʰV/ and/or /sV/			/tit/		/tur/		?/t(V)/

השוואת מילים אחרות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

טקסט לדוגמה

בשנות ה-60 של המאה העשרים חיבר ולדיסלב איליץ'-סביטיץ' שיר קצר תוך שימוש בגרסתו לפרוטו-נוסטרטית (בדומה לאגדת שלייכר, עם ניסיונות דומים עם כמה שחזורים שונים של פרוטו-הודו-אירופית). השיר מובא להלן בהקבלה לשפות אחרות.

נוסטרטית (באיות של Illich-Svitych's)	נוסטרטית (אפ"ב)	רוסית	אנגלית	פינית	עברית
K̥elHä wet̥ei ʕaK̥un kähla	/KʼelHæ wetʼei ʕaKʼun kæhla/	Язык – это брод через реку времени,	Language is a ford through the river of time,	Kieli on kahluupaikka ajan joen yli,	שפה היא מעבר דרך נהר הזמן,
k̥aλai palhʌ-k̥ʌ na wetä	/kʼat͡ɬai palhVkʼV na wetæ/	он ведёт нас к жилищу умерших;	it leads us to the dwelling of those gone before;	se johdattaa meidät kuolleiden kylään;	היא מובילה אותנו אל משכנם של אלה שעברו לפנינו;
śa da ʔa-k̥ʌ ʔeja ʔälä	/ɕa da ʔakʼV ʔeja ʔælæ/	но туда не сможет дойти тот,	but he cannot arrive there,	mutta ei voi tulla sinne se,	אבל לא יכול להגיע לשם
ja-k̥o pele t̥uba wete	/jakʼo pele tʼuba wete/	кто боится глубокой воды.	who fears deep water.	joka pelkää syvää vettä.	מי שפוחד ממים עמוקים.

הערך הצלילי של K̥ או Kʼ אינו ודאי – הוא יכול להיות /kʼ/ או /qʼ/. בדומה, H יכולה להיות הגויה /h/ או /ħ/ לכל הפחות. V או ʌ מייצגות תנועה לא ברורה.

מעמד השפות הנוסטרטיות בקרב הבלשנות ההשוואתית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

ראו גם

• פילוגנטיקה
• בלשנות השוואתית

לקריאה נוספת

• Baldi, Philip (2002). The Foundations of Latin. Berlin: Mouton de Gruyter.
• Bengtson, John D. (1998). "The 'Far East' of Nostratic". Mother Tongue Newsletter 31:35–38 (image files)
• Bomhard, Allan R., and John C. Kerns (1994). The Nostratic Macrofamily: A Study in Distant Linguistic Relationship. Berlin, New York, and Amsterdam: Mouton de Gruyter. מסת"ב 3-11-013900-6ISBN 3-11-013900-6
• Bomhard, Allan R. (1996). Indo-European and the Nostratic Hypothesis. Signum Publishers.
• Bomhard, Allan R. (2008). Reconstructing Proto-Nostratic: Comparative Phonology, Morphology, and Vocabulary, 2 volumes. Leiden: Brill. מסת"ב 978-90-04-16853-4ISBN 978-90-04-16853-4
• Bomhard, Allan R. (2008). A Critical Review of Dolgopolsky's Nostratic Dictionary. Bomhard - A Critical Review of Dolgopolsky's Nostratic Dictionary : Allan R. Bomhard : Free Download, Borrow, and Streaming : Internet Archive, Internet Archive (באנגלית)
• Bomhard, Allan R. (2008). The Glottalic Theory of Proto-Indo-European and Consonantism and Its Implications for Nostratic Sound Correspondences. Mother Tongue. [2]
• Bomhard, Allan R. (2011). The Nostratic Hypothesis in 2011: Trends and Issues. Washington, DC: Institute for the Study of Man. ISBN (paperback) 978-0-9845383-0-0
• Bomhard, Allan R. (2018). A Comprehensive Introduction to Nostratic Comparative Linguistics: With Special Reference to Indo-European. Four volumes, 2,807 pages, combined into a single PDF. Published as an open-access book under a Creative Commons license. Available for free download at: https://www.researchgate.net/publication/323987149_A_Comprehensive_Introduction_to_Nostratic_Comparative_Linguistics_3rd_edition_2018, via ResearchGate.net.
• Bomhard, Allan R., (December 2020). A Critical Review of Illič-Svityč's Nostratic Dictionary. Published as an open-access book under a Creative Commons license. Available for free download at: https://www.researchgate.net/publication/347524360_A_Critical_Review_of_Illic-Svityc's_Nostratic_Dictionary, via ResearchGate.net.
• Campbell, Lyle (1998). "Nostratic: a personal assessment". In Joseph C. Salmons and Brian D. Joseph (eds.), Nostratic: Sifting the Evidence. Current Issues in Linguistic Theory 142. John Benjamins.
• Campbell, Lyle, and William J. Poser (2008). Language Classification: History and Method. Cambridge: Cambridge University Press.
• Campbell, Lyle (2004). Historical Linguistics: An Introduction (2nd ed.). Cambridge: The MIT Press.
• Cuny, Albert (1924). Etudes prégrammaticales sur le domaine des langues indo-européennes et chamito-sémitiques. Paris: Champion.
• Cuny, Albert (1943). Recherches sur le vocalisme, le consonantisme et la formation des racines en « nostratique », ancêtre de l'indo-européen et du chamito-sémitique. Paris: Adrien Maisonneuve.
• Cuny, Albert (1946). Invitation à l'étude comparative des langues indo-européennes et des langues chamito-sémitiques. Bordeaux: Brière.
• Dolgopolsky, Aharon (1998). The Nostratic Macrofamily and Linguistic Paleontology. McDonald Institute for Archaeological Research. מסת"ב 978-0-9519420-7-9ISBN 978-0-9519420-7-9
• Dolgopolsky, Aharon (2008). Nostratic Dictionary. McDonald Institute for Archaeological Research. Aharon Dolgopolsky, Nostratic Dictionary, 2008-05-07. (באנגלית)
• Dybo, Vladimir (2004). "On Illič-Svityč's study ‘Basic Features of the Proto-Language of the Nostratic Language Family'." In Nostratic Centennial Conference: The Pécs Papers, edited by Irén Hegedűs and Paul Sidwell, 115-119. Pécs: Lingua Franca Group.
• Flannery, Kent V. (1969). In: P. J. Ucko and G. W. Dimbleby (eds.), The Domestication and Exploitation of Plants and Animals 73-100. Aldine, Chicago, IL.
• Gamk¹relidze, Thomas V., and Vjačeslav V. Ivanov (1995). Indo-European and the Indo-Europeans, translated by Johanna Nichols, 2 volumes. Berlin and New York: Mouton de Gruyter. מסת"ב 3-11-014728-9ISBN 3-11-014728-9 (¹Actually /qʼ/ in Georgian.)
• Greenberg, Joseph (2000, 2002). Indo-European and its Closest Relatives. The Eurasiatic Language Family. (Stanford University), v.1 Grammar, v.2 Lexicon.
• Greenberg, Joseph (2005). Genetic Linguistics: Essays on Theory and Method, edited by William Croft. Oxford: Oxford University Press.
• Illich-Svitych, V. M. В. М. Иллич-Свитыч (1971-1984). Опыт сравнения ностратических языков (семитохамитский, картвельский, индоевропейский, уральский, дравидийский, алтайский). Введение. Сравнительный словарь. 3 vols. Moscow: Наука.
• Kaiser, M.; Shevoroshkin, V. (1988). "Nostratic". Annu. Rev. Anthropol. 17: 309–329. doi:10.1146/annurev.an.17.100188.001521.
• Kaiser, M. (1989). "Remarks on Historical Phonology: From Nostratic to Indo-European". Reconstructing Languages and Cultures BPX 20:51-56. [3]
• Manaster Ramer, Alexis (?). A "Glottalic" Theory of Nostratic [4]
• Norquest, Peter (1998). "Greenberg's Visit to Arizona". Mother Tongue Newsletter 31:25f. (image files)
• Renfrew, Colin (1991). "Before Babel: Speculations on the Origins of Linguistic Diversity". Cambridge Archaeological Journal. 1 (1): 3–23. doi:10.1017/S0959774300000238.
• Renfrew, Colin, and Daniel Nettle, editors (1999). Nostratic: Examining a Linguistic Macrofamily. McDonald Institute for Archaeological Research. מסת"ב 978-1-902937-00-7ISBN 978-1-902937-00-7
• Ruhlen, Merritt (1991). A Guide to the World's Languages, Volume 1: Classification. Edward Arnold. מסת"ב 0-340-56186-6ISBN 0-340-56186-6
• Ruhlen, Merritt (1994). On the Origin of Languages: Studies in Linguistic Taxonomy. Stanford, California: Stanford University Press.
• Ruhlen, Merritt (1998). "Toutes parentes, toutes différentes". La Recherche 306:69–75. (French translation of a Scientific American article.)
• Ruhlen, Merritt (2001). "Taxonomic Controversies in the Twentieth Century". In: Jürgen Trabant and Sean Ward (eds.), New Essays on the Origin of Language 197–214. Berlin: Mouton de Gruyter.
• Salmons, Joseph C., and Brian D. Joseph, editors (1998). Nostratic: Sifting the Evidence. John Benjamins. מסת"ב 1-55619-597-4ISBN 1-55619-597-4
• Stachowski, Marek, "Teoria nostratyczna i szkoła moskiewska".(pdf) – LingVaria 6/1 (2011): 241-274
• Starostin, Georgiy S. (1998). "Alveolar Consonants in Proto-Dravidian: One or More?". (pdf) Pages 1–14 (?) in Proceedings on South Asian languages
• Starostin, Georgiy S. (2002). "On the Genetic Affiliation of the Elamite Language". (pdf) Mother Tongue 7
• Sweet, Henry (1900, 1995, 2007). The History of Language. מסת"ב 81-85231-04-4ISBN 81-85231-04-4 (1995); מסת"ב 1-4326-6993-1 (2007)
• Szemerényi, Oswald (1996). Introduction to Indo-European Linguistics. Oxford: Oxford University Press.
• Trask, R. L. (1996). Historical Linguistics. New York: Oxford University Press.
• Yakubovich, I. (1998). Nostratic studies in Russia
• WITCZAK K.T., KOWALSKI A.P. (2012). "Nostratyka. Wspólnota językowa indoeuropejska". In: Przeszłość społeczna. Próba konceptualizacji, red. S. Tabaczyński i in. (red.), Poznań, pp. 826–837.

קישורים חיצוניים

• Stefan Georg, 2013, Review of Salmons & Joseph, eds, Nostratic: Sifting the Evidence, 1997
• "Linguists debating deepest roots of language" – New York Times article on Nostratic (June 27, 1995)
• "What is Nostratic?" by John Bengtson, in Mother Tongue Newsletter 31 (1998), pages 33–38
• "Nostraticist Vladislav Markovich Illich-Svitych" – photograph, Nostratic poem (2002)
• Proposed descent tree for Borean languages, including Nostratic by Sergei Starostin
• Database query to Nostratic etymology on StarLing database (last modified 2006)
• Nostratic Dictionary by Aharon Dolgopolsky (2006): main page at Cambridge University DSpace and "Preface" by Colin Renfrew

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31939982שפות נוסטרטיות