שלזיה (פרובינציה)

שלזיה (בפולנית: śląskie, בצ'כית: Slezské ובסלובקית: Sliezske) היא אחת משש עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בדרום מרכזה של פולין, וגובלת בצפון בווייוודה לודז', במזרח בווייוודות שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה ופולין קטן, בדרום בצ'כיה ובסלובקיה, ובמערב בווייוודה אופולה.

בירתה של שלזיה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר קטוביץ השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן צ'נסטוחובה, סוסנוביץ, גליביצה וביטום.

מקור השם

ווייוודת שלזיה נושאת את שמו של האזור ההיסטורי "שלזיה", אשר הווייוודה יושבת במזרח אזור היסטורי זה. בלטינית, סלובקית ופולנית מכונה האזור בשם Śląsk, בגרמנית שלזית Schläsing, בצ'כית Slezsko ובסורבית Šlazyńska. כל השמות מעידים לדעת רבים שהמקום נקרא על שמם של נהר השלנזה (Ślęza) והר השלנזה (Ślęza) - המצויים בתחומי אזור שלזיה, כארבעים קילומטרים דרומית לוורוצלב. יש חוקרים הטוענים שההר שלנזה היה בעת הפרהיסטורית אזור מקודש דתית על ידי האוכלוסייה הפגאנית שבאזור.^[1]^[2]^[3]

סברה אחרת, הפופולרית בעיקר בקרב חוקרים פולנים, קושרת את שלזיה למילה הסלאבית העתיקה ślęg או śląg, אשר משמעותן רטיבות ולחות, עדות אולי לתנאים האקלימים של האזור.^[4] ובעוד זאת, בקרב חוקרים גרמנים רווחת במקומות רבים ההנחה שהשם של אזור שלזיה נגזר משמו של שבט בשם "סלינגים" (בלטינית: Silingae, ביוונית עתיקה: Σιλίγγαι), שבט גרמאני ונדלי שלזמן מה התיישב באזור שלזיה.^[5]^[6]

גאוגרפיה

מבחינה גאוגרפית, ההווייוודה שלזיה חופפת את חבל הארץ הגאוגרפי שלזיה עילית. חבל ארץ זה מהווה רמה גאוגרפית גבוהה יחסית, כאשר גובהה הממוצע הוא כ-500 מטר מעל פני הים. המקום במידה רבה מהווה את החלק המערבי של הרמה של פולין קטן. בתחומיה של שלזיה נובעים שני הנהרות אולי החשובים ביותר בפולין - נהר הוויסלה ונהר האודר. מקור נהר האודר הוא מההרים שבדרום מערבה של שלזיה. משם הנהר זורם לכיוון צפון מערב, מוזן ביובלים רבים המנקזים את מימי האזור כולו, וממשיך אל תוך הווייוודה השכנה אופולה (פרובינציה) הגובלת עם שלזיה ממערב. ובעוד האודר נובע בשלזיה וזורם מערבה, הוויסלה זורם מזרחה. מקור נהר הוויסלה הוא מההרים שבדרום מזרחה של שלזיה. משם הנהר זורם לכיוון צפון מזרח, מוזן ביובלים רבים, וממשיך אל תוך הווייוודה השכנה פולין קטן (פרובינציה) הגובלת עם שלזיה ממזרח. הרמה של שלזיה עילית הופכת גבוהה יותר בקצותיה הדרומיים, שם מתנשאים לגובה רב יחסית הרי הקרפטים המערביים והרי הסודטים המזרחיים. אף שההרים שבדרומה של שלזיה גבוהים, הם בדרך כלל נמוכים יותר מאלו המצויים בשכנותיה ממזרח וממערב, שם הקרפטים והסודטים בהתאמה מגיעים לגובה רב במיוחד.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת בקטוביץ, בירת הוויווידה, היא 8.6 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של - 1.6 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 18.6 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 722.3 מ"מ.^[7]

פרובינציית שלזיה

צ'נסטוחובה

סוסנוביץ

גליביצה

זאבז'ה

ביילסקו-ביאלה

ביטום

רודה שלזיה

ריבניק

טיכי

דומברובה גורניצ'ה

נהר
האודר

פילסקו

ליפובסקי ויירך

ויילקה ריצז'ובה

ויילקה רצ'ה

ז'יבייץ

גוצ'לקוביצה

הרי הקרפטים

בנדין

בובוליצה

שבייז'

סמולן

אופולה

לודז'

שוויינטוקז'יסקיה

פולין קטן

שלזיה הצ'כית(צ'כיה)

יערות ליסוורטה העליונים

הבסקידים השלזים

אורליך גניאזד

קטוביץ

אזורים מוגנים

בשלזיה יש שבעה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-64 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).

פארקי נוף בשלזיה
תמונה	שם	שטח (בקמ"ר)	מחוז
	פארק הנוף הבסקידים הקטנים Park Krajobrazowy Beskidu Małego	257	מחוז ז'יבייץ
	פארק הנוף הבסקידים השלזים Park Krajobrazowy Beskidu Śląskiego	386	מחוז צ'שין
	פארק הנוף רודי Park Krajobrazowy Rud Wielkich	493	מחוז רטיבור
	פארק הנוף יערות ליסוורטה העליונים Park Krajobrazowy Lasy nad Górną Liswartą	507	מחוז לובלינייץ
	פארק הנוף אורליך גניאזד Park Krajobrazowy Orlich Gniazd	600	מחוז מישקוב
	פארק הנוף סטאבקי Park Krajobrazowy Stawki	17	מחוז צ'נסטוחובה
	פארק הנוף ז'יבייץ Żywiecki Park Krajobrazowy	358	מחוז ז'יבייץ

הרים

עשרת ההרים הגבוהים ביותר בשלזיה
תמונה	שם	גובה (במטרים)	מחוז
	פילסקו Pilsko	1,542	מחוז ז'יבייץ
	רומאנקה Romanka	1,366	מחוז ז'יבייץ
	מונצ'וליק Munczolik	1,356	מחוז ז'יבייץ
	פלניצה Palenica	1,338	מחוז ז'יבייץ
	ליפובסקי ויירך Lipowski Wierch	1,324	מחוז ז'יבייץ
	רישנקה Rysianka	1,322	מחוז ז'יבייץ
	סקז'יצ'נה Skrzyczne	1,257	מחוז ז'יבייץ
	בורצ'י ויירך Boraczy Wierch	1,244	מחוז ז'יבייץ
	ויילקה רצ'ה Wielka Racza	1,236	מחוז ז'יבייץ
	ויילקה ריצז'ובה Wielka Rycerzowa	1,226	מחוז ז'יבייץ

היסטוריה

לוח תקופות היסטוריות של שלזיה
עד 880	שבטים סלאבים וגרמאנים
880-902	דוכסות מורביה הגדולה
902-960	שבטים סלאבים וגרמאנים
960-1025	המדינה הפולנית הראשונה
1025-1335		הממלכה הפולנית הראשונה
1335-1479		ממלכת בוהמיה
1479-1526		ממלכת הונגריה
1526-1748		ממלכת הבסבורג
1748-1867		ממלכת פרוסיה
1867-1871		הקונפדרציה הצפון-גרמנית
1871-1919		הקיסרות הגרמנית
1919-1933		רפובליקת ויימאר
1939-1945		גרמניה הנאצית
1945-1989		הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989		הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה. בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

ערך מורחב – שלזיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

ערים, יישובים ומחוזות

ערים

בשלזיה ישנן 71 ערים ועיירות.

הערים הגדולות בשלזיה
	תמונה	סמל	שם	אוכלוסייה (2014)^[8]	מחוז
1			קטוביץ Katowice	303,314	עצמאי
2			צ'נסטוחובה Częstochowa	231,527	עצמאי
3			סוסנוביץ Sosnowiec	210,249	עצמאי
4			גליביצה Gliwice	184,993	עצמאי
5			זאבז'ה Zabrze	177,815	עצמאי
6			ביילסקו-ביאלה Bielsko-Biała	173,462	עצמאי
7			ביטום Bytom	172,762	עצמאי
8			רודה שלזיה Ruda Śląska	141,090	עצמאי
9			ריבניק Rybnik	140,094	עצמאי
10			טיכי Tychy	128,698	עצמאי
11			דומברובה גורניצ'ה Dąbrowa Górnicza	123,774	עצמאי
12			חוז'וב Chorzów	110,538	עצמאי
13			יאבוז'נו Jaworzno	93,556	עצמאי
14			יסטשמביה-זדרוי Jastrzębie-Zdrój	91,073	עצמאי
15			מיסלוביצה Mysłowice	75,028	עצמאי
16			שימיינוביצה שלונסקיה Siemianowice Śląskie	68,658	עצמאי
17			ז'ורי Żory	62,015	עצמאי
18			טרנובסקיה גורי Tarnowskie Góry	60,984	מחוז טרנובסקיה גורי
19			בנדין Będzin	58,297	מחוז בנדין
20			פייקרי שלונסקיה Piekary Śląskie	56,978	עצמאי
21			רטיבור Racibórz	55,818	מחוז רטיבור
22			שוויינטוחלוביצה Świętochłowice	51,722	עצמאי
23			זוויירצ'ה Zawiercie	51,110	מחוז זוויירצ'ה
24			וודז'יסלאב שלזיה Wodzisław Śląski	48,688	מחוז וודז'יסלאב
25			מיקולוב Mikołów	39,858	מחוז מיקולוב
26			קנורוב Knurów	39,057	מחוז גליביצה
27			צ'שין Cieszyn	35,824	מחוז צ'שין
28			צ'כוביצה-דז'דז'יצה Czechowice-Dziedzice	35,703	מחוז ביילסקו
29			צ'לדז Czeladź	32,811	מחוז בנדין
30			מישקוב Myszków	32,595	מחוז מישקוב
31			ז'יבייץ Żywiec	31,967	מחוז ז'יבייץ
32			צ'רביונקה-לשצ'יני Czerwionka-Leszczyny	28,401	מחוז ריבניק
33			פשצ'ינה Pszczyna	25,985	מחוז פשצ'ינה
34			לובלינייץ Lubliniec	24,244	מחוז לובלינייץ
35			לז'יסקה גורנה Łaziska Górne	22,487	מחוז וודז'יסלאב
36			רידולטובי Rydułtowy	21,838	מחוז וודז'יסלאב

מחוזות

בשלזיה ישנם 36 מחוזות, מתוכם 19 ערים מחוזיות.

מחוזות שלזיה

סמל	שם	אוכלוסייה (2014)^[9]	שטח (בקמ"ר)	גמינות	בירה
ערים מחוזיות
	קטוביץ Katowice	303,314	164
	צ'נסטוחובה Częstochowa	231,527	159
	סוסנוביץ Sosnowiec	210,249	91
	גליביצה Gliwice	184,993	133
	זאבז'ה Zabrze	177,815	80
	ביילסקו-ביאלה Bielsko-Biała	173,462	124
	ביטום Bytom	172,762	69
	רודה שלזיה Ruda Śląska	141,090	77
	ריבניק Rybnik	140,094	148
	טיכי Tychy	128,698	81
	דומברובה גורניצ'ה Dąbrowa Górnicza	123,774	188
	חוז'וב Chorzów	110,538	33
	יאבוז'נו Jaworzno	91,073	152
	יאסצ'מביי-דרוי Jastrzębie-Zdrój	91,073	85
	מיסלוביצה Mysłowice	75,028	65
	שימיינוביצה שלונסקיה Siemianowice Śląskie	68,658	25
	ז'ורי Żory	62,015	64
	פייקרי שלונסקיה Piekary Śląskie	56,978	39
	שוויינטוחלוביצה Świętochłowice	51,722	13
מחוזות רגילים
	מחוז צ'שין powiat cieszyński	177,696	730	12	צ'שין
	מחוז ביילסקו powiat bielski	160,952	458	10	ביילסקו-ביאלה
	מחוז וודז'יסלאב powiat wodzisławski	157,835	286	9	וודז'יסלאב שלזיה
	מחוז ז'יבייץ powiat żywiecki	153,070	1040	15	ז'יבייץ
	מחוז בנדין powiat będziński	150,928	364	8	בנדין
	מחוז טרנובסקיה גורי powiat tarnogórski	138,386	644	9	טרנובסקיה גורי
	מחוז צ'נסטוחובה powiat częstochowski	135,478	1522	16	צ'נסטוחובה
	מחוז זוויירצ'ה powiat zawierciański	121,357	1002	8	זוויירצ'ה
	מחוז גליביצה powiat gliwicki	115,349	664	8	גליביצה
	מחוז רטיבור powiat raciborski	109,478	543	8	רטיבור
	מחוז פשצ'ינה powiat pszczyński	109,065	471	6	פשצ'ינה
	מחוז מיקולוב powiat mikołowski	96,039	233	5	מיקולוב
	מחוז קלובוצק powiat kłobucki	85,476	888	9	קלובוצק
	מחוז לובלינייץ powiat lubliniecki	77,119	822	8	לובלינייץ
	מחוז ריבניק powiat rybnicki	77,024	223	5	ריבניק
	מחוז מישקוב powiat myszkowski	72,037	479	5	מישקוב
	מחוז ביירון-לנדז'יניי powiat bieruńsko-lędziński	58,723	158	5	ביירון

ראו גם

שלזיה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלזיה

אתר האינטרנט הרשמי של שלזיה
שלזיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

שלזיה, ברשת החברתית אינסטגרם

הערות שוליים

^ Zbigniew Babik: Najstarsza warstwa nazewnicza na ziemiach polskich w granicach średniowiecznej Słowiańszczyzny. Kraków: Uniwersitas, 2001, s. 274-276. מסת"ב 83-7052-597-0.
^ W.Korta, Spór o nazwę Śląska, "Sobótka" 41, 1986, s.165-186
^ "J.Udolph Der Name Schlesien, [w:] Studia Onomastica et Indogermanica Festschrift für F.Lochner v. Hüttenbach zum 65. Geburstag, Graz 1995, s.335-354
^ Rudolf Fischer. Onomastica slavogermanica. Uniwersytet Wrocławski. 2007. t. XXVI. 2007. str. 83
^ Jankuhn, Herbert; Beck, Heinrich et al., ed. (2006). "Wandalen". Reallexikon der Germanischen Altertumskunde (in German) 33 (2nd ed.). Berlin, Germany; New York, New York: de Gruyter. Da die Silingen offensichtlich ihren Namen im mittelalterlichen pagus silensis und dem mons slenz - möglicherweise mit dem Zobten gleichzusetzen [...] - hinterließen und damit einer ganzen Landschaft – Schlesien – den Namen gaben [...]
^ Jerzy Strzelczyk, "Wandalowie i ich afrykańskie państwo" p. 59, Warszawa 1992.
^ Dane Klimatyczne
^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Śląskie
^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, śląskie