רבי שמעון שלמה מסאווראן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמעון שלמה מסאווראן
לידה לא ידוע
בסרביה
פטירה כ"א באייר, בין תקס"א לתקס"ה
סאווראן, פודוליה
מקום קבורה סאווראן, פודוליה
מקום פעילות סאווראן, פודוליה
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו המגיד ממעזריטש
צאצאים רבי אריה לייב מבנדר ורבי משה צבי מסאווראן

רבי שמעון שלמה מסאווראן (כונה: המגיד מסאווראן; נפטר בכ"א באייר בין תקס"א לתקס"ה) היה צדיק חסידי, מגיד מישרים בסאווראן, מתלמידי המגיד ממזריטש, ואבי שושלות סאווראן ובנדרי.

ביוגרפיה

נולד לרבי אברהם הרופא[1], שיש המייחסים אותו לשר רבי שמחה מנחם[2], רופאם של הסולטן בטורקיה, ושל יאן סובייסקי, מלך פולין[3]. כן היה מיוחס לרבי שמשון ורטהיימר אב"ד וינה ועל שמו כונו צאצאיו "ורטהיים".

במהלך המלחמות העות'מאניות-רוסיות סיפחה האימפריה העות'מאנית עוד ועוד שטחים בדרום בסרביה. אך בין השנים 1711-1812 (תע"א-תקע"ב) נכבש האזור 5 פעמים על ידי האימפריה הרוסית ונהדפה. בכל אחד מהכיבושים העות'מאניים הועברו חלק מהתושבים בשיירות לתוך טורקיה. כך נשלחו אף רבי שמעון שלמה ואביו לטורקיה, לכל המאוחר בשנת תקט"ז (1753)[4].

בדרכם הותקפו בידי שודדים, ורבי שמעון שלמה, כנער צעיר, נשבה על ידיהם ונמכר לעבד בסוריה. בתום 15 שנה הוא היה אמור להשתחרר כחוק המדינה, אך שובהו התעקש שלא לשחררו בנימוקים שונים. הדבר התפרסם בקרב היהודים, שעבד יהודי אינו יכול להשתחרר כחוק, והוא נפדה על ידי יהודי עלום שם, שאף לקחו לחתן לבתו וויטה. כשהשתחרר ביקש משובהו שיקנה בשבילו ש"ס מדפוס אמסטרדם, ובדרך כלשהי הוא קנה את הש"ס של רבי חנא משאריגראד[4].

לאחר שחרורו חזר רבי שמעון שלמה לאירופה, והתיישב בסאווראן שבפודוליה. עד מהרה הוא הצטרף לתנועת החסידות ועוד הספיק לשהות אצל המגיד ממעזריטש. עם הזמן מונה למגיד מישרים בעירו, ועל שמה כונה: המגיד מסאווראן[5]. אם כי לא ברור האם שימש תואר זה רק לדרשן בעירו, או גם לרב, דיין או אדמו"ר[6]; אם כי בשנת תקמ"ט הוא מכונה כאב בית הדין של דאשיב[7].

היה מיודד עם תלמידי המגיד ממעזריטש, רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ורבי לוי יצחק מברדיטשוב, שאף ביקרו אצלו)[8]. לפי מסורת משפחתית שמע רבי מנחם נחום שבשמים חוזרים על דבריו של רבי שמעון שלמה, וביטלו בזכותו גזירות על ישראל, ומיהר לפוגשו ולהשתדך עמו[9]. הצטיין במידת אהבת ישראל ודרש זאת מתלמידיו לדקדק עם עצמו ולא עם זולתו[10].

נפטר בכ"א באייר. שנת פטירתו שנויה במחלוקת, בספר שם ושארית[11] מובאים שני תאריכים תק"ן ותקפ"ב. אך יש שציינו ששני התאריכים אינם נכונים, שכן בשנת תק"ס הוא עוד מופיע בין החיים, ונכדו רבי שלמה שנולד בתקס"ה כבר קרוי על שמו, על כן הם משערים כי נפטר בין השנים תקס"א-תקס"ה[12].

נקבר בעירו סאווראן. בית הקברות נחרב עם השנים, אך מקום קברו השתמר. בשנת תשס"ד הוקמה מצבה על קברו על ידי חסידות סאווראן בירושלים [13].

צאצאיו

כאמור הוא נישא לוויטה, בת פודהו משביו. צאצאיהם:

לאחר פטירת אשתו הוא נישא בשנית לרבקה, לכל המאוחר בשנת תקמ"א[14]. צאצאיהם:

  • רבי דוד פנחס
  • רבי חיים דוב
  • בתו רחל

הערות שוליים

  1. ^ לגרסאות אחרות שם אביו היה יצחק, או מאיר, או דניאל.
  2. ^ היה גדול בתורה, נשיא ועד ארבע ארצות, והפני יהושע והט"ז הפליגו בשבחו.
  3. ^ שולשלת הקודש סאווראן בענדר, בתוך "אור השמש", ירושלים תשס"ח, עמ' ב'
  4. ^ 4.0 4.1 שולשלת הקודש סאווראן - בענדר, בתוך "אור השמש", ירושלים תשס"ח, עמ' ח'
  5. ^ שולשלת הקודש סאווראן - בענדר, בתוך "אור השמש", ירושלים תשס"ח, עמ' יג-יד
  6. ^ שכן יש והתעטרו בתואר גם רבני ערים, אדמו"רים ודיינים.
  7. ^ שולשלת הקודש סאווראן – בענדר, בתוך "אור השמש", ירושלים תשס"ח, עמ' טז
  8. ^ שולשלת הקודש סאווראן – בענדר, בתוך "אור השמש", ירושלים תשס"ח, עמ' טו
  9. ^ שולשלת הקודש סאווראן - בענדר, בתוך "אור השמש", ירושלים תשס"ח, עמ' ג'
  10. ^ שולשלת הקודש סאווראן – בענדר, בתוך "אור השמש", ירושלים תשס"ח, עמ' יז
  11. ^ עמוד סז
  12. ^ שולשלת הקודש סאווראן – בענדר, בתוך "אור השמש", ירושלים תשס"ח, עמ' כ
  13. ^ שולשלת הקודש סאווראן – בענדר, בתוך "אור השמש", ירושלים תשס"ח, עמ' כא
  14. ^ שולשלת הקודש סאווראן – בענדר, בתוך "אור השמש", ירושלים תשס"ח, עמ' כג