רבי מרדכי מסטשוב
 | |||
| מקום פעילות | סטבניץ, סטשוב | ||
|---|---|---|---|
| השתייכות | חסידות | ||
| תחומי עיסוק | אדמו"ר | ||
| רבותיו | רבי אלימלך מליז'נסק ורבי יעקב יצחק מלובלין | ||
| תלמידיו | אחיו רבי מאיר הלוי מאפטא | ||
| בני דורו | רבי יעקב יצחק מלובלין, רבי ישכר בער מראדושיץ, רבי יעקב יצחק מפשיסחא, רבי דוד מלעלוב, רבי יצחק מווארקא | ||
| חיבוריו | מרא דכיא | ||
| אב | שמואל | ||
| אם | פייגא | ||
| |||
רבי מרדכי הלוי פרדס (סביבות ה'תקי"ח[1] -) היה אדמו"ר בסטשוב, תלמיד החוזה מלובלין. אחיו הגדול ורבו של רבי מאיר הלוי מאפטא.
ביוגרפיה
נולד לרבי שמואל סגל הלוי רוטנברג, צאצא לרבי ישעיה הלוי הורוביץ, ולפייגא, מצאצאי הש"ך.
בצעירותו שימש כחזן בסטבניץ, כן היה נוסע בין העיירות ומשמש כשליח ציבור. מסופר שכשהיה מתפלל את תפילת 'והוא רחום' היו השומעים מתעוררים לתשובה[2]. בתקופה זו לא התקרב עדיין לתנועת החסידות.
מסופר שבשנה אחת ביום כיפור שהה בליז'נסק, והתפלל בבית מדרשו של רבי אלימלך מליז'נסק שכיבדו לשמש כחזן בתפילת מוסף[3]. אז התקרב לתנועת החסידות.
היה תלמידו של רבי יעקב יצחק (ה"חוזה") מלובלין, שהרבה בשבחו והחשיב מאד את תפילתו[4][5]. ספרי רבי יעקב יצחק, זאת זכרון, הועתקו מכתביו של רבי מרדכי. היה מקורב גם לרבי ישכר בער מראדושיץ[6]. הוא לימד את אחיו רבי מאיר מאפטא שהתבטל אליו כ”עבדא קמיה מרא”[7]. רבי מאיר העריכו ואף התבטא שבעת נישואיו ירדו כל פמליא של מעלה[8].
אדמו"רות
בסוף ימי עבר לסטשוב שם החל להנהיג עדה, על פי הוראת רבו, החוזה מלובלין. רבי יצחק מווארקא היה נוסע אליו בראש השנה ויום כיפור. דרכו היתה לכעוס על הפונים אליו בבקשת ברכה לישועה[9].
בעת פטירתו התבטא רבי יעקב יצחק מלובלין ”אבדנו עמוד הברזל”. הוא נקבר בסטשוב, נבנה אהל על גבי קברו, ורבים היו פוקדים את קברו ביום ההילולא[9].
נכדו רבי מרדכי השני מסטאשוב העביר את מרכז החסידות לערים זווירצ'ה וסוסנוביץ, נינו רבי יוסף מנשה מסטאשוב סוסנוביץ הקים במקום ישיבה גדולה שמנתה מאות בחורים בשיא תפארתה.
דברי תורתו
הוא כתב חיבור בשם מרא דכיא על התורה בדרך קבלה וחסידות, אך הוא אבד.[5] בן בנו רבי משה יחיאל, רבי גרשון עמנואל הלוי סטשבסקי, הדפיס חלק מדבריו בכוונות הטבילה במקוה ועל כמה פרשיות בתורה, בתוך הספר 'גדולת מרדכי' שהדפיס בשנת תרצ"ד בעיר ורשה. הספר כולל גם סיפורים על סבו רבי מרדכי ועל צדיקים אחרים.
משפחתו
הדור הראשון -
- בנו הבכור רבי שמואל אהרן, ממלא מקום אביו בסטאשוב.
- בנו רבי דוב בעריש, אב"ד קאמינסק.
- חתנו רבי נחמיה בנו של רבי דוד מלעלוב. בנו הוא רבי יעקב בידרמן האדמו"ר מאפטא.
הדור השני -
- רבי מרדכי השני בן ר' שמואל אהרן מסטאשוב.
הדור השלישי -
- רבי שלמה נתן בן רבי מרדכי השני מסטאשוב.
- רבי דוד בן רבי מרדכי השני מסטאשוב בסוסנוביץ.
הדור הרביעי -
- רבי יוסף מנשה בן רבי דוד מסטאשוב בסוסנוביץ, נכדו הוא הרב חיים מאניס הלוי פרדס אב"ד ת"א וחבר ביה"ד הגדול בירושלים, נינו הוא הרב שניאור פרדס ראב"ד נתניה.
לקריאה נוספת
- גרשון עמנואל הלוי סטשבסקי, גדולת מרדכי, בתוך: גדולת מרדכי וגדולת הצדיקים, ורשה תרצ"ד, באתר אוצר החכמה
- אהרן נפתלי פאללמאן, תולדות אדמו"רי סטאשוב, בתוך פרדס מלכים בתוך קנה חכמה, עמודים תשפה - תתו, ניו יורק, תשע"ד.
- נפתלי אהרן וקשטיין, "רבי מרדכי הלוי מסטאשוב", בתוך קובץ נחלת צבי - טז, עמודים מו - נד, בני ברק, תש"ע.
הערות שוליים
- ^ על פי עדות צאצאו. נפתלי אהרן וקשטיין, קובץ נחלת צבי, חלק טז, רבי מרדכי הלוי מסטאשוב, עמ' מז.
- ^ גדולת מרדכי, עמ' 1.
- ^ גדולת מרדכי, עמ' 2.
- ^ מדברי המסכימים בהדפסה שניה של ספר זאת זכרון לרבי יעקב יצחק מלובלין
- ^ 5.0 5.1 גדולת מרדכי, עמ' 4.
- ^ גדולת מרדכי, עמ' 6.
- ^ גדולת מרדכי, עמ' 3.
- ^ פרדס מלכים - תולדות אדמו"רי סטאשוב, עמ' תשצא.
- ^ 9.0 9.1 גדולת מרדכי, עמ' 5.