רבי חיים דון יחיא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי חיים דון יחיא (ה'ת"ר 1840 - ה'תרע"ג 1913) היה רבה של הערים הודישיץ, ויז'ון, שקלוב ודריסא.

ביוגרפיה

נולד לרבי שבתי דון יחיא רבה של העיר דריסא, כאחיו התאום של רבי מנחם מענדל דון יחיא.

לאחר נישואיו שקע בלימוד תורה, בעוד אשתו ניהלה חנות ממנה הם התפרנסו, לאחר שגנבים שדדו את החנות, הוא קיבל על עצמו בשנת ה'תרכ"ט (1869) את הרבנות בהורדושיץ שבפלך מוהילב, בשנת ה'תרל"ה (1875) עבר לכהן ברבנות בעיר ויז'ון שבפלך קובנה, ובסביבות בשנת ה'תר"נ (1890) עבר לכהן כרב עדת החסידים בשקלוב.

לאחר פטירת אביו רבי שבתי דון יחיא, בשנת ה'תרס"ז (1907), הוא מונה במקומו לרב העיר דריסא. היה מתלמידי רבי יהודא לייב שניאורסון "המהרי"ל מקאפוסט", ואף היה נוהג לצום ביום פטירתו[1].

נפטר בשנת ה'תרע"ג (1913).

משפחתו

לקריאה נוספת

  • קובץ "נזר התורה", גיליון ט"ו, עמ' קכ"ג.

הערות שוליים

  1. ^ היכל הבעש"ט, גיליון י"ז, עמ' קע"ב.