קשר של תפילין
קשר של תפילין הוא שם כולל לשני קשרים, אחד בראש ואחד ביד, העשויים ברצועות התפילין כדי להדקם לגוף האדם. לצורת הקשר ישנה משמעות בפני עצמה, מלבד היותם חלק מהתפילין עצמם. מקור הקשר הוא הלכה למשה מסיני, ובתלמוד אמרו שהקשר הוא אחד משישה דברים שצריך כל תלמיד חכם ללמוד[1].
התפילין, של ראש ושל יד, צריכות להיות קשורות באופן מסוים.
קשר של ראש
בקשר של ראש יש כמה במנהגים, ובכולם נראית צורת האות "ד":
- קשר דלת, דהיינו קשר בצורת האות כאשר צורת האות נראית בקשר עצמו - כך מנהג רוב האשכנזים, חסידי פולין והספרדים.
- קשר מרובע דהיינו קשר בצורת ריבוע כאשר צורת האות דל"ת ניכרת חלקה בקשר עצמו וחלקה ברצועות - כך מנהג חלק מהאשכנזים, רוב החסידים והתימנים.
- קשר דל"ת כפולה, דהיינו קשר בצורת ריבוע עם חלל באמצעו כצורת ם - כך מנהג חסידות צאנז.
קשר של יד
בצורת הקשר והלולאה ברצועת התפילין של יד קיימים שני מנהגים:
- קשר שיוצאת ממנו לולאה קצרה לצד ימין, אשר דרכה משחילים את אורך הרצועה - כפי מנהג האשכנזים (המתפללים "נוסח אשכנז), חסידי פולין והתימנים;
- קשר שיוצאת ממנו לולאה ארוכה לצד שמאל, המושחלת במעברתא. בחלק הלולאה היוצא משמאל למעברתא, משחילים את אורך הרצועה - כפי מנהג רוב החסידים והספרדים.
בקצה רצועת התפילין של יד ישנו קשר נוסף בצורת "יוד" הנקרא היוד של הקשר, כלומר, ה"יוד" הנמצאת ליד הקשר.
היוד של הקשר
קשר בצורת "יוד", הנמצא בקצה רצועת התפילין של יד.
ברצועת התפילין של יד יש שני קשרים: בקצה הרצועה יש קשר בצורת "יוד", ולידו יש קשר, שממנו יוצאת לולאה. "יוד" זאת נקראת "יוד של הקשר", כלומר, ה"יוד" הנמצאת ליד הקשר. יוד של הקשר צריכה להיות צמודה לבית של התפילין של יד. והזוהר הקדוש[2] מחמיר מאוד בענין זה: ”"יו"ד דא איצטריך דלא יעדי כלל מגו התפילה דיד, ולא יעביד פירודא וכו', ומאן דרחיק לה מאתר דא רחיק מעידונא דעלמא דאתי". (תרגום: יו"ד זו צריך שלא תזוז מהתפילין של יד, שלא יעשה פירוד (ח"ו למעלה), ומי שמרחיק אותה ממקום זה הוא רחוק מהעידון בעולם הבא).”
הפולמוס סביב הקשר
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הקטע כתוב רק לשיטה אחת ולא כתוב בו טענות המשיבים. כמו כן זה כתוב בניסוח לא אנצליקופדי..מקורות לקשר מרובע
ישנם מקורות בכתבי תקופת הגאונים ואילך אשר מצביעים על העובדה שכבר בזמנם קשרו את הקשר המרובע. כך נראה מתיאורו של מחבר ספר 'שימושא רבא[3]' של רב האי גאון[4], ושל רבי יהודה בן ברזילי מחבר ספר 'נוסחא עתיקתא' ומרבינו שמשון בן אליעזר המכונה "ברוך שאמר", ובסוף ספר 'תיקון תפילין' של רבי אברהם מזונשהיים תלמיד ה'מהר"ם מרוטנבורג[5]', וכן מדברי ה'ר"י אסכנדרני'[6], ומספר אורחות חיים[7] ומר' יעקב חזן מלונדרץ בסדורו 'עץ חיים', מר' משולם קוזי שהיה מרבני איטליה בסוף המהדורה הראשונה של ספר 'טור אורח חיים'. ישנם פוסקים אשכנזים מתקופת האחרונים שמשמע מפסיקותיהם שהקשר המרובע הוא שהיה נהוג באזור מגוריהם. רבי ידידיה טיאה וייל התבטא נגד המשנים מהקשר המרובע וכתב באחת מפסיקותיו "שלא להוציא לעז על גאוני הדורת", וכן מעיד מחבר ספר תשובה מאהבה[8].
הרב יוסף קאפח כותב בספרו "דברי רבנו (הרמב"ם) ברורים שהקשר שהראה הקב"ה למשה קשר מרובע הוא... וכפי מסורת יהודי תימן מאז ומעולם[9]."
מקורות לקשר דלת
המקור הידוע הראשון לצורך בקשר שמעוצב כדלי"ת ניכרת, נמצא בספר 'תרומת הדשן[10]'. הקשר המסויים הזה גם מוזכר בספר 'מעשה רוקח' (תק"ב), בו המחבר התבטא בחריפות על 'מתחסדים' ששינו את צורת הקשר על מנת שיתאים ללשון ה'דל"ת' המוזכרת בכתבי הראשונים.
גם בספר 'שו"ת בית אהרן' (תקפ"ז) מתבטא המחבר נגד הקשר המרובע על אף שהוא מודע לעובדה שרוב בני העם נוהגים להשתמש בו, ומעדיף את הקשר שנראית בו צורת 'דלי"ת' ממשית.
לקריאה נוספת
- קשר של תפילין, צורת קשר של ראש לפי ההלכה והמסורה, צבי רוגין ירושלים, 2000–2011
- ספר פרי אליעזר קשר של תפילין אליעזר פולק ירושלים תשע"א
- צורת קשר התפילין של ראש של הדברי חיים מצאנז והחתם סופר, קונטרס מעיין החיים, מהדורה רביעית בני-ברק תשע"ח, עמודים יג-טו.
קישורים חיצוניים
- אמוץ כהן, צורת קשר של תפילין, באתר היברובוקס
- הרב אליעזר בריזל, קונטרס קשר תפילין, באתר היברובוקס ירושלים תשכ"ז
- קשר של ראש בעלון נוה ההיכל
- ערמון הסופר, קשירת רצועות תפילין בקשר של יוד בתפילין של ראש, הדגמה באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ט' עמוד א'.
- ^ פרשת פנחס[דרוש מקור]
- ^ הלכות קטנות להרא"ש
- ^ הובא בעיטור ורבינו האי קשר וכו'
- ^ דף קפז:, וכן בליקוטי הגהות שם.
- ^ שם, ויעשנו כמין וכו'
- ^ שם תניח הבתים וכו'
- ^ תשובה רי"ג.
- ^ הרב קאפח בפירושו לספר הרמב"ם הלכות תפילין פ"ג אות כט.
- ^ פסקים וכתבים, סימן קעט. אך בשו"ת פרי אליעזר טוען שאין ראיה משם ואדרבא גם משם ראיה כפי הקשר המרובע.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
